המעורבות הטורקית במלחמת האזרחים השנייה בלוב
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
| מערכה: מלחמת האזרחים השנייה בלוב | ||||||||||
| מלחמה: הסכסוך הטורקי-רוסי | ||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 5 בינואר 2020 – 24 באוקטובר 2020 (42 שבועות) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | לוב | |||||||||
| ||||||||||
  | ||||||||||
המעורבות הטורקית במלחמת האזרחים השנייה בלוב (בערבית: تدخل تركيا في الحرب الأهلية الليبية الثانية) היא פלישה צבאית של טורקיה, שהחלה בינואר 2020 לתמיכה בפלג ממשלת ההסכמה הלאומית במלחמת האזרחים השנייה בלוב נגד בית הנבחרים וח'ליפה חפתר. הפלישה הביאה לנסיגת כוחותיו של חפתר שהיו קרובים לכיבוש מטריפוליטנה מידי ממשלת ההסכמה הלאומית וחיזקה את מעמדה של טורקיה במלחמת הפרוקסי שלה נגד רוסיה[1].
מתקפת 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת הכרזתו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כי מדינתו תחל בתמיכה צבאית עם ממשלת ההסכמה הלאומית תחת פאיז א-סראג' נגד כוחות בית הנבחרים תחת ח'ליפה חפתר. בתחילת הפעולה הגיעו הכוחות אל טריפולי ואירעה התנגשות כאשר כוחות טורקים אשר הפציצו מטוס של חיל האוויר הצרפתי (צרפת תומכת בבית הנבחרים), דבר אשר פגע ביחסי טורקיה–צרפת.
במאי, לאחר מספר חודשי לחימה, הכוחות הטורקים צלחו בייצוב הגבול עם תוניסיה. ב-5 ביוני, עם ייצוב טריפולי והסביבה, החלה פעולה טורקית מרכזית. בתוך יומיים הגיעו הכוחות הטורקים לשערי סירת. עד ה-10 לחודש, בשיתוף פעולה עם כוחות הממשלה הלאומית במדבר לוב, כל הגבול בין לוב לאלג'יריה נכבש, כמו גם שליש המדינה המערבי לידי הממשלה הלאומית בחסות טורקיה[2].
מנקודה זאת הסתיים המבצע הטורקי הגדול ומצב האש חזר למצב ללא כל פעולות מרכזיות.
תגובה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קפריסין: ממשלת קפריסין הביעה התנגדות נחרצת לפעילות הטורקית בלוב וניסתה להשיג תמיכה של עוד מדינות מסביב אל הים התיכון להביע התנגדות לטורקיה.
מצרים: נוסף על התנגדות לפעולה הטורקית בלוב וכינוייה כבִּלתִי חוּקִית, צבא מצרים החל להתגייס לתמיכה בבית הנבחרים תחת ח'ליפה חפתר.
צרפת: נוסף על איחוד כוחות עם מצרים, נשיא צרפת, עמנואל מקרון הצהיר כי צרפת לא תרשה התערבות צבאית של טורקיה על גבי אדמת לוב.
יוון: ממשלת יוון גירשה את השגריר הלובי (שהיה מממשלת ההסכמה הלאומית) מאתונה ושלחה שני מכתבים לאו"ם אשר קוראים לעצור את הפעילות הטורקית.
איראן: שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, הביע תמיכה במאבק המלחמה הטורקי ואמר כי שתי המדינות (איראן וטורקיה) רואות בעין אחת את עתידה של לוב.
ישראל: שר החוץ הישראלי, ישראל כ"ץ אמר שהפעולה הטורקית היא בִּלתִי חוּקִית אך טען כי אין בכוונת ישראל להתנגש חזיתית נגד טורקיה. נוסף על כך, ישנו חשש כי ברית אנקרה-טריפולי תפעל לחתוך את דרכי המסחר של ישראל עם אירופה דרך הים התיכון.
תוניסיה: הממשלה בתוניס דחתה את בקשתה של טורקיה להשתמש בשטחה למען אימון צבאי.
איחוד האמירויות הערביות: באבו דאבי דרשו מיד שטורקיה תעצור את הפעולה, שכן זו פגיעה במדינה החברה בליגה הערבית וסכנה ליציבות המזרח התיכון.
ערב הסעודית: שר החוץ הסעודי הביע התנגדות אל "ההסלמה הטורקית האחרונה בלוב" וטען כי זאת פגיעה באינטרסים הלאומיים של סעודיה עצמה.
בחריין: שר החוץ בבחריין הביע התנגדות לפעולה הטורקית בלוב.
