המפיקים (סרט, 1967)

המפיקים
The Producers

עטיפת ה-DVD
בימוי	מל ברוקס
הופק בידי	סידני גלייזר
תסריט	מל ברוקס
עריכה	ראלף רוזנבלום
שחקנים ראשיים	זירו מוסטל ג'ין ויילדר קנת' מארס
מוזיקה	נורמן ברגמן מל ברוקס
צילום	ג'וזף קופי
מדינה	ארצות הברית
חברה מפיצה	מטרו גולדווין מאייר
הקרנת בכורה	18 במרץ 1968
משך הקרנה	88 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט קומדיה, סרט להט"בי, סרט מוזיקלי
תקציב	941,000‏$
הכנסות	1,681,986‏$
הכנסות באתר מוג'ו	producers02
פרסים	פרס אוסקר על תסריט מקורי
דף הסרט ב־IMDb

המפיקים (באנגלית: The Producers) הוא סרט קולנוע קומי אמריקני מאת מל ברוקס משנת 1967, שעובד על ידי ברוקס בשנת 2001 גם למחזמר באותו השם. בעקבות הצלחתו הגדולה של המחזמר, הופקה בשנת 2005 גרסה חדשה של הסרט, שהתבססה על המחזה. הסרט והמחזה מתמקדים בעולמם של מפיקים בעולם התיאטרון של ניו יורק, ובקו הדק המפריד בין רע וטוב: בין מחזה גרוע להפליא ומחזה המצליח להצחיק להפליא באמצעות ניסיון להיראות גרוע להפליא.

עלילה

מקס ביאליסטוק, מפיק שזה זמן רב לא הצליח להפיק מחזה מצליח בברודוויי, מאמץ את רעיונו של רואה חשבון ביישן וילדותי בשם לאופולד בלום, להפיק מחזמר שייכשל באופן מוחלט. הסיבה לשיטת פעולה מוזרה זו היא התגלית כי כאשר מחזה נכשל, יכול המפיק לגרוף לכיסו את כספם של המשקיעים, שעה שכאשר מחזה מצליח, עלויותיו עלולות להוריד את המפיק מנכסיו.

בלום, המסתייג תחילה מרעיונו שלו, מחליט לבסוף להצטרף לביאליסטוק ומתפטר מעבודתו כרואה חשבון. כדי להבטיח כישלון חרוץ למחזה אותו יפיקו, תרים השניים בקדחתנות אחר מחזה שאי הצלחתו מובטחת. אחרי מאמצים הם מוצאים את המחזה המושלם, המתואר על-ידם ככזה ה"מעליב, פוגע ומשפיל כל ציבור באמריקה": "האביב של היטלר", פרי עטו של חייל אס אס משוחרר, שנותר נאמן למפלגה הנאצית ולהיטלר עצמו.

לאחר שמצאו את המחזה הגרוע ביותר הם מחפשים את הבמאי הכושל ביותר, ומוצאים במאי שכל הצגותיו נחלו כישלון מוחלט. במאי זה מחליט לבחור שחקן שייתן להיטלר אופי שונה ממה שתואר, ולבסוף בוחר בשחקן היפי מסומם שזה עתה השתחרר מהכלא. בלום וביאליסטוק משוכנעים שכך תהיה ההפקה הכושלת שתורד מהבמה אחרי ערב אחד, וביאליסטוק מתחיל לגייס את ההון הדרוש: שני מיליון דולר. לשם כך הוא פוגש אלמנות זקנות ועשירות, מרגש אותן מינית ואמנותית ומשכנע אותן לתת לו כסף.

המחזמר "האביב של היטלר" מועלה בהשקעה מינימלית, תוך ביטחון עיוור שההצגה תנחל כישלון והקהל יזעם על אופי המחזה. עד לאמצע המערכה הראשונה הקהל אכן אינו מתלהב מהמחזמר ושני המפיקים מחליטים לצאת מהאולם כדי לא לספוג את זעם הקהל. אך בהמשך ההצגה הקהל אוהב את התיאור הלעגני של היטלר ומתאהב במחזה, שהופך ללהיט בין לילה.

בתום המחזה מגיע התסריטאי לדירתו של ביאליסטוק, תוקף את המפיקים ומאיים עליהם באקדח. בהמשך מגיעה המשטרה ועוצרת את התסריטאי ואת המפיקים בחשד לעבירות מס ולמרמה. יוצרי המחזה נשלחים לבסוף לכלא ומעלים שם מחזמר בשם "אסירי האהבה", תוך תקווה לעשות מיליונים מאחורי הסורגים.

הדמויות הראשיות

• מקס ביאליסטוק (זירו מוסטל) - כבן 50, מפיק מחזות שבעבר היה מפיק שלאגרים וכבש את כל בימות ברודוויי, וכעת כל הצגה שמפיק היא כישלון, ימי הזוהר שלו הרבה מאחוריו, והוא נאלץ לרגש אלמנות זקנות כדי להתקיים בכבוד הראוי למפיק. ביאליסטוק הוא שרלטן ורודף שמלות מטבעו. הוא מוצג באור טראגי-קומי בסיפור.
• לאופולד (ליאו) בלום (ג'ין ויילדר) - באמצע שנות ה-30 לחייו, רואה חשבון זוטר במשרד גדול. נושא עמו בכל עת שמיכה קטנה שמרגיעה אותו בעת התקפי חרדה חמורים (שמתרחשים לעיתים קרובות). נקרא על שם לאופולד בלום, גיבור הספר יוליסס.
• פרנץ ליבקינד (קנת' מארס) - חייל אס אס לשעבר הנאמן למפלגה הנאצית ופוחד מהבולשת האמריקנית. מגדל יונים, חובב מושבע של ריקודים ומעיד על כך שהיטלר היה רקדן מצוין ואמן דגול. שונא את וינסטון צ'רצ'יל ואת כל מה שלא נאצי. דמותו מוצגת באופן נלעג.
• אוּלה (לי מרדית') - המזכירה השוודית והסקסית של ביאליסטוק ובלום. במהלך העלילה מפתחת יחסים אינטימיים עם ליאו בלום, ואף בורחת איתו לריו דה ז'ניירו. אולה מעידה על כך שהיא אוהבת לרקוד, לצבוע דברים בלבן ולעשות סקס.
• רוג'ר דה ברי (כריסטופר הייט) - הבמאי ההומוסקסואל שמביים את "האביב של היטלר". הוא כפייתי לגבי הזהות המינית של אנשים ושל המחזה. שם משפחתו של רוג'ר פירושו "הריסות".
• כרמן גיאה - עוזרו ובן זוגו של הבמאי רוג'ר דה ברי.

עיבודים

משנת 2001 החל פרסום מחדש של הסרט, והעיסוק בו גבר, בעיקר על ידי הבמאית סוזן סטרומן שביימה את המחזמר ואת הסרט, אולם בין שני העיבודים יש הבדלים רבים.

מחזמר

ערך מורחב – המפיקים (מחזמר)

המחזמר הועלה בשנת 2001 בארצות הברית וזכה להצלחה גדולה וזכה ב-12 פרסי טוני - המספר הרב ביותר של פרסים בהם זכה מחזה בברודוויי אי פעם. מל ברוקס עיבד את התסריט מחדש וכתב והלחין שירים (שהתווספו ל"האביב של היטלר" מהסרט המקורי). סוזן סטרומן ביימה ויצרה את הכוריאוגרפיה. השחקנים המקוריים היו: נייתן ליין (מקס ביאליסטוק), מתיו ברודריק (לאופולד בלום), גארי ביץ' (רוג'ר דה ברי), רוג'ר בארט (כרמן גיאה), בראד אוסקר (פרנץ ליפקינד), קיידי הופמן (אולה).

עלילת המחזמר שונה במקצת: במחזמר לא נבחר שחקן חיצוני לשחק את היטלר, אלא המחזאי עצמו, לאחר שהתעצבן על הנבחנים והדגים לכולם כיצד יש לעשות אודישן. לאחר מכן שובר המחזאי את רגלו, והבמאי מחליף אותו, מה שגורם לדמותו של היטלר להיות נלעגת ביותר, וזה גורם למחזאי לתקוף את המפיקים.

ההפקה הישראלית של המחזמר החלה בסוף שנת 2005 בתיאטרון הקאמרי והושקע בה כסף רב, בין היתר בשל התפאורה הענקית. את המחזמר תרגם דן אלמגור וביים מיכה לבינסון. כיכבו בו שלמה בראבא (מקס ביאליסטוק), דרור קרן (לאופולד בלום), איציק כהן (רוג'ר דה ברי, שנקרא בעברית רוג'ר דה-ביל), עידן אלתרמן (כרמן גיאה) אלי גורנשטיין (פרנץ ליפקינד), הילה עופר (אולה) ועוד. בלהקה השתתפו שחקנים, זמרים ורקדנים שחלקם התפרסמו לימים בזכות תוכניות מציאות העוסקות בתחום הבידור: מארינה מקסימיליאן (כוכב נולד 5), רוני שיינדורף (נולד לרקוד 1, גריז), ניר גרינברג (גריז), עופר רגירר (גריז) ויניב הדד (נולד לרקוד 3).

הפקת 2005

ערך מורחב – המפיקים (סרט, 2005)

בשנת 2005 הופק מחדש הסרט כסרט מוזיקלי, מתוך שאיפה של מל ברוקס לחשוף את הצופים ברחבי העולם לחוויה של המחזמר. סוזן סטורמן הופקדה שוב על הבימוי ועל הכוריאוגרפיה, ולתפקידים הראשיים (מקס, ליאו, רוג'ר וכרמן) לוהקו השחקנים מההפקה המקורית של ברודוויי. לתפקיד אולה לוהקה אומה תורמן, ולתפקיד פרנץ ויל פרל.

פרסים

• הסרט "המפיקים" זכה בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר, והיה בין המועמדים לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (שנת 1969).

קישורים חיצוניים

• "המפיקים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "המפיקים", באתר AllMovie (באנגלית)
• "המפיקים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "המפיקים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "המפיקים", באתר Metacritic (באנגלית)
• "המפיקים", באתר אידיבי
• "המפיקים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• המפיקים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)