המפלגה האפריקאית לעצמאות כף ורדה
 | |
| מדינה |
 כף ורדה |
|---|---|
| מייסד | ארישטידש פריירה |
| מנהיגים | פרנסישקו קרבליו |
| תקופת הפעילות | 20 בינואר 1981 – הווה (45 שנים) |
| אידאולוגיות |
דמוקרטיה סוציאליסטית סוציאל-דמוקרטיה |
| מטה | פראיה, סנטיאגו, כף ורדה |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז-שמאל–שמאל |
| ארגונים בינלאומיים | האינטרנציונל הסוציאליסטי |
| צבעים רשמיים | צהוב |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| האספה הלאומית |
37 / 72 |
 אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה האפריקאית לעצמאות כף ורדה | |
המפלגה האפריקאית לעצמאות כף ורדה (בפורטוגזית: Partido Africano da Independência de Cabo Verde; בראשי תיבות: PAICV) היא מפלגה סוציאל-דמוקרטית ודמוקרטית סוציאליסטית בכף ורדה. בין השנים 1981–1990 הייתה מפלגת השלטון בכף ורדה, שהייתה נתונה תחת משטר חד-מפלגתי. חברי המפלגה מתכנים בפורטוגזית "התמרהינדים" ("os tambarinas"), ומזוהים עם הצבע הצהוב. יריבתה העיקרית היא מפלגת המרכז "התנועה לדמוקרטיה".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקע פוליטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1956 נוסדה המפלגה האפריקאית לעצמאות גינאה וכף ורדה (PAIGC), כגלגולה הקודם של המפלגה הנוכחית. מנהיג המפלגה היה המהפכן אמילקר קברל, יליד גינאה ביסאו. ה-PAIGC נאבקה לסילוק האימפריה הפורטוגזית משטחיה; לאיחוד כף ורדה וגינאה ביסאו; ולמימוש רעיונות ה"ואנגוארדיזם" (Vanguardism) לשם קידום מהפכה סוציאליסטית.
החל משנת 1961 ניהלה ה-PAIGC, תחת ארגונה של תנועת ההתנגדות של המושבות הפורטוגזיות (CONCP), מערכה של לוחמת גרילה במהלך מלחמת הקולוניות הפורטוגזית (אנ'). עד שנת 1973 שלטה המפלגה בגינאה ביסאו, בעוד שמהפכת הציפורנים בפורטוגל עצמה בשנת 1974 פירקה למעשה את האימפריה, והביאה לוויתור על השליטה בכף ורדה בשנה העוקבת.
לאחר מלחמות השחרור הלאומיות, כוננה ה-PAIGC מדינה סוציאליסטית בשני השטחים הללו תחת הנהגתו של לואיס קברל, אחיו של אמילקר קברל.
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הפיכה צבאית (אנ') בגינאה ביסאו שהדיחה את קברל משלטונו בנובמבר 1980, התנתקה שלוחתה של מפלגת PAIGC בכף ורדה מארגון-האם שלה בביסאו בינואר 1981, במהלך שהנהיג נשיא כף ורדה הראשון ארישטידש פריירה. בכך הוקמה המפלגה האפריקאית לעצמאות כף ורדה, שהייתה המפלגה החוקית היחידה בכף ורדה משנת 1981 ועד לביטול המשטר החד-מפלגתי בשנת 1990.
דמוקרטיה רב-מפלגתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכינוס יוצא דופן של המפלגה בפברואר 1990, אישרה ה-PAICV את החלתה של מערכת רב-מפלגתית בכף ורדה. פריירה פרש מתפקידו כמזכ"ל המפלגה ביולי 1990, וראש הממשלה פדרו פירש החליף אותו באוגוסט אותה שנה. המפלגה זכתה ב-23 מתוך 79 המושבים באספה הלאומית בבחירות הפרלמנטריות הרב-מפלגתיות הראשונות שנערכו בינואר 1991, והפסידה ליריבתה, "התנועה לדמוקרטיה" (MpD).
לאחר הבחירות הפרלמנטריות, הובס פריירה בבחירות לנשיאות שהתקיימו בחודש פברואר 1991, וה-PAICV רשמה הישגים דלים גם בבחירות המקומיות שנערכו בדצמבר. בוועידת המפלגה באוגוסט 1993, הוחלף פירש בתפקיד המזכיר הכללי על ידי ארישטידש לימה, ונבחר במקום זאת לנשיא ה-PAICV.
בבחירות הפרלמנטריות שנערכו בדצמבר 1995 זכתה המפלגה ב-21 מתוך 72 מושבי האספה הלאומית. בוועידת המפלגה בספטמבר 1997 התמודד פירש מול ז'וזה מריה נווש על הנהגת המפלגה, ופירש נבחר ברוב של 68% מהקולות. פירש פרש מתפקידו כנשיא ה-PAICV בשנת 2000 כהכנה להתמודדותו בבחירות לנשיאות בשנה שלאחר מכן, ונווש מונה ליורשו.
בחירות 2001
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות לנשיאות שנערכו ב-11 וב-25 בפברואר 2001, מועמד המפלגה פדרו פירש, שזכה ב-46.52% מהקולות בסיבוב הראשון, גבר בדוחק על מועמד ה-MpD קרלוש וייגה בהפרש של 12 קולות בלבד בסיבוב השני.
בחירות 2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות הפרלמנטריות שנערכו ב-22 בינואר 2006, זכתה המפלגה ב-52.28% מקולות הבוחרים וב-41 מתוך 72 מושבי האספה הלאומית. בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-12 בפברואר אותה שנה גבר פירש פעם נוספת על קרלוש וייגה בהפרש זעום, וגרף 50.98% מהקולות.
בחירות 2011
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות הפרלמנטריות שנערכו ב-7 בפברואר 2011 זכתה המפלגה בהנהגת ז'וזה מריה נווש ב-52.68% מקולות הבוחרים וב-38 מתוך 72 מושבי האספה הלאומית. בבחירות לנשיאות שנערכו ב-7 וב-21 באוגוסט 2011, הפסיד מנואל אינוסנסיו סוזה לז'ורז'ה קרלוש פונסקה מה-MpD, לאחר שקיבל 32.66% מקולות הבוחרים בסיבוב הראשון ו-45.74% בסיבוב השני.
בחירות 2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-PAICV הפסידה בבחירות לנשיאות בשנת 2016, והנשיא ז'ורז'ה קרלוש פונסקה נבחר מחדש ברוב מוחץ וברור. ה-PAICV אף נמנעה מהצבת מועמד מטעמה[1]. עוד קודם לכן, הפסידה המפלגה בבחירות הפרלמנטריות של 2016. מפלגת האופוזיציה העיקרית, "התנועה לדמוקרטיה" (MpD), ניצחה בבחירות הפרלמנטריות ותפסה מחדש את השלטון לאחר 15 שנים.
בחירות 2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-17 באוקטובר 2021 נבחר מועמד המפלגה ז'וזה מריה נווש לנשיא כף ורדה עם 51.79% מקולות הבוחרים. בבחירות הפרלמנטריות לעומת זאת נחלה המפלגה מפח נפש משגרפה 38.57% מהקולות, ונותרה באופוזיציה[2].
בחירות 2026
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות הפרלמנטריות גרפה המפלגה 48.04% מהקולות והצליחה להקים ממשלה לאחר שגיבשה רוב באספה הלאומית[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה האפריקאית לעצמאות כף ורדה (בפורטוגזית)
המפלגה האפריקאית לעצמאות כף ורדה, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Presidential campaign suspended in Cape Verde, באתר Modern Ghana, 16 בספטמבר 2016 (באנגלית)
- ↑ Cape Verde's ruling party maintains majority in parliamentary elections, באתר רויטרס, 19 באפריל 2021 (באנגלית)
- ↑ Cape Verde opposition wins parliamentary elections, באתר Africa News, 18 במאי 2026 (באנגלית)
