לדלג לתוכן

המפלגה הדמוקרטית האזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המפלגה הדמוקרטית האזרחית
Občanská demokratická strana
Flag of the Civic Democratic Party
מדינה צ'כיהצ'כיה צ'כיה
שם רשמי Občanská demokratická strana עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד ואצלב קלאוס
מנהיגים Martin Kupka עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 21 באפריל 1991 – הווה (35 שנים)
אידאולוגיות שמרנות, אירוסקפטיות, ליברליזם כלכלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית מרכז, ימין עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים בינלאומיים השמרנים והרפורמיסטים האירופים, האיחוד הדמוקרטי הבין-לאומי
צבעים רשמיים   כחול
נציגויות בפרלמנטים
בית הנבחרים הצ'כי
27 / 200
הסנאט של צ'כיה
18 / 81
www.ods.cz
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המפלגה הדמוקרטית האזרחית (בצ'כית: Občanská demokratická strana, או בקיצור: ODS) היא מפלגה ליברלית-שמרנית[1][2][3] ואירוסקפטית בצ'כיה. היא המפלגה השנייה בגודלה בבית הנבחרים הצ'כי, עם 27 מושבים מתוך 200. זוהי המפלגה היחידה בצ'כיה שתמיד הייתה מיוצגת בבית הנבחרים.

המפלגה הדמוקרטית נוסדה ב-1991 על ידי ואצלב קלאוס ובהשפעת המפלגה השמרנית הבריטית.[4] המפלגה ניצחה בבחירות 1992, והייתה חלק מהממשלה במשך רוב תקופת עצמאותה של צ'כיה. המפלגה הייתה תמיד אחת משתי המפלגות הגדולות (למעט לאחר הבחירות ב-2013). מטעם המפלגה כיהנו מספר ראשי ממשלה. ואצלב קלאוס כיהן כראש הממשלה הראשון של צ'כיה לאחר פירוק צ'כוסלובקיה, בשנים 1993–1997. מירק טופולנק, שירש אותו כמנהיג המפלגה בדצמבר 2002, כיהן כראש הממשלה בשנים 2006–2009. בבחירות 2010, המפלגה איבדה 28 מושבים, והייתה לשנייה בגודלה. למרות זאת, המפלגה הצליחה להרכיב ממשלת מרכז-ימין בהנהגת פטר נצ'אס. מיולי 2013 ועד לדצמבר 2021 הייתה באופוזיציה. ב־2014 נבחר פטר פיאלה למנהיג המפלגה, והוא מונה מטעמה לראשות הממשלה לאחר הבחירות ב־2021.

לאחר הפסד המפלגה בבחירות 2025 נבחר מרטין קופקה (אנג') ליו"ר המפלגה.

המפלגה חברה בסיעת השמרנים והרפורמיסטים האירופיים בפרלמנט האירופי.

אידאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-ODS נחשבת למפלגה ליברלית-שמרנית,[5][6][7] התומכת בליברליזם כלכלי[8] ואירוסקפטיות.[9]

הרעיונות של המפלגה הושפעו ממפלגות ליברליות ושמרניות באירופה, ובהן המפלגה השמרנית הבריטית ומפלגת המתונים השוודית. פוליטיקאים רבים מהמפלגה מתנגדים בגלוי לתקינות הפוליטית וקוראים לצעדים נוקשים על מנת להילחם באסלאם הקיצוני שמושווה על ידם לנאציזם.[10][11][12][13]

אמנם המפלגה הייתה בשלטון כשאמנת ליסבון אושררה בצ'כיה, ה-ODS תומך בשמירת ריבונותה של צ'כיה לעומת האיחוד האירופי. המפלגה תומכת ברפורמה יסודית באיחוד ומתנגדת נחרצות לכל סוג של פדרליזציה באירופה.[14] ה-ODS תומכת בחיוב מהגרים ללמוד את השפה הצ'כית, וכן להסתגל לתרבות המקומית.[15] המפלגה מתנגדת גם למכסות המהגרים של האיחוד האירופי מתוך רצון להגן על ריבונותה של צ'כיה.[13]

ה-ODS תומכת גם בזכותם של אזרחים שומרי חוק להחזיק בנשק חם.[16]

ארגון ומבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות במפלגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה חברים מקור שנה חברים מקור
1991 18,500 2010 31,011
1992 23,000 2011 27,648
1995 21,803 [17] 2012 24,507
1998 16,000 2013 21,578
1999 19,300 2014 17,944 [18]
2000 17,000 [19] 2015 14,771
2001 18,280 [20] 2016 14,123
2002 20,412 2017 14,005 [21]
2003 21,641 [22] 2018 14,095
2004 23,138 2019 13,563 [23]
2009 34,000 [24]

הישגים אלקטורליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הנבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה מנהיג קולות % מושבים +/- מקום
1992 ואצלב קלאוס 1,924,483 29.7
66 / 200
 1
1996 1,794,560 29.6
68 / 200
 Increase2 1Steady
1998 1,656,011 27.7
63 / 200
 Decrease 5 2Decrease
2002 1,166,975 24.5
58 / 200
 Decrease 5 2Steady
2006 מירק טופולאנק 1,892,475 35.3
81 / 200
 Increase 23 1Increase
2010 פטר נצ'אס 1,057,792 20.2
53 / 200
 Decrease 28 2Decrease
2013 מירוסלבה ניימצובה 384,174 7.7
16 / 200
 Decrease 37 5Decrease
2017 פטר פיאלה 572,962 11.3
25 / 200
 Increase9 2Increase
2021 1,493,701 27.8
34 / 200
 Increase 9 1Increase
2025 1,313,346 23.4
27 / 200
 6 Decrease 2 Steady

הסנאט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סיבוב ראשון סיבוב שני זכייה כלל המושבים +/-
קולות % עלו לסבב שני קולות %
1996 1,006,036 36.5
76 / 81
 1,134,044 49.2
32 / 81
32 / 81
1998 266,377 27.7
22 / 27
 210,156 39.1
9 / 27
26 / 81
 6 Decrease
2000 203,039 23.6
18 / 27
 166,133 29.5
8 / 27
22 / 81
 4 Decrease
2002 165,794 24.9
19 / 27
 284,537 34.6
9 / 27
26 / 81
 2 Increase
2004 241,120 33.3
25 / 27
 257,861 53.8
19 / 27
37 / 81
 15 Increase
2006 354,273 33.3
26 / 27
 289,568 50.4
14 / 27
41 / 81
 4 Increase
2008 252,827 24.1
20 / 27
 266,731 32.4
3 / 27
35 / 81
 6 Decrease
2010 266,311 23.1
19 / 27
 225,708 33.1
8 / 27
25 / 81
 10 Decrease
2012 151,950 17.3
10 / 27
 117,990 22.9
6 / 27
16 / 81
 10 Decrease
2014 118,268 11.5
7 / 27
 53,149 11.2
2 / 27
14 / 81
 1 Decrease
2016 107,785 12.2
6 / 27
 48,609 11.5
4 / 27
10 / 81
 4 Decrease
2018 163,630 15.0
11 / 27
 116,736 27.8
10 / 27
16 / 81
 6 Increase
2020 140,293 14.1
10 / 27
 82,377 18.2
5 / 27
18 / 81
 2 Increase
2022 151,908 13.7
9 / 27
 111,071 23.2
8 / 27
26 / 81
 5 Increase
2024 125,449 15.8
9 / 27
 92,424 23.7
5 / 27
18 / 81
 5 Decrease

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ John Nagle; Alison Mahr (1999). Democracy and Democratization: Post-Communist Europe in Comparative Perspective. SAGE Publications. p. 188. ISBN 978-0-7619-5679-2.
  2. ↑ Elizabeth Bakke (2010). "Central and Eastern European party systems since 1989". In Sabrina Ramet (ed.). Central and Southeast European Politics since 1989. Cambridge University Press. p. 78. ISBN 978-1-139-48750-4.
  3. ↑ Constantijn Kortmann; Joseph Fleuren; Wim Voermans, eds. (2006). Constitutional Law of 10 EU Member States: The 2004 Enlargement. Kluwer. p. 252. ISBN 978-90-13-03468-4.
  4. ↑ Hanley (2008), p. xi
  5. ↑ "The Tories' new EU allies". BBC News. 22 ביוני 2009.
  6. ↑ Richter, Jan (13 באפריל 2010). "Number 3 for Jesus: Czech parties get numbers to run with in May's elections". Radio Prague.
  7. ↑ Traynor, Ian (19 במאי 2009). "European election: Brussels braces for big protest vote". The Guardian.
  8. ↑ Paul G. Lewis (2000). Political Parties in Post-Communist Eastern Europe. Routledge. p. 164. ISBN 978-0-415-20182-7.
  9. ↑ Hanley, Sean (2002). "Party Institutionalisation and Centre-Right Euroscepticism in East Central Europe: the Case of the Civic Democratic Party in the Czech Republic" (PDF). 29th ECPR Joint Sessions of Workshops. אורכב מ-המקור (PDF) ב-7 ביוני 2011.
  10. ↑ "Dělá problém Klausovi i Topolánkovi. Politická korektnost". page-maintitle-short-default.
  11. ↑ "Jirsa (ODS): Politická korektnost je jedním z hlavních důvodů neřešitelnosti současné evropské krize". page-maintitle-short-default.
  12. ↑ "Exministr Vondra ostře: Politická korektnost nás dusí. Pelikán je hipster!". page-maintitle-short-default.
  13. 1 2 Strapáčová, Michaela; Hloušek, Vít (2018). "Anti-Islamism without Moslems: Cognitive Frames of Czech Antimigrant Politics". Journal of Nationalism, Memory & Language Politics. 12: 1–30. doi:10.2478/jnmlp-2018-0001.
  14. ↑ "O nás – ODS".
  15. ↑ "Civic Democratic Party, (Občanská demokratická strana, ODS)".
  16. ↑ "Silný program pro silné Česko – ODS".
  17. ↑ a.s., Economia (20 בנובמבר 1995). "Sjezd KDS souhlasil s integrací s ODS". Hospodářské noviny (בצ׳כית).
  18. ↑ "Miroslav Macek: Kdo konkrétně je za dluhy ODS odpovědný?". page-maintitle-short-default.
  19. ↑ Martínek, Jan. "Z ODS odešly čtyři tisíce členů". Novinky.cz.
  20. ↑ Koutník, Ondřej. "Vznik a vývoj politické strany Unie svobody v letech 1998–2004" (PDF). Theses.cz.
  21. ↑ "Factcheck politických diskuzí". Demagog.cz (בצ׳כית).
  22. ↑ "Stav členské základny" (PDF). ODS.cz. אורכב מ-המקור (PDF) ב-15 באפריל 2007.
  23. ↑ "Trikolóra má už víc fanoušků než STAN a Piráti". Novinky.cz.
  24. ↑ "ODS mizí členové po stovkách". Novinky.cz (בצ׳כית).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המפלגה_הדמוקרטית_האזרחית&oldid=43750838"