המפלגה הדרום-אפריקאית (מושבת הכף)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המפלגה הדרום-אפריקאית
South African Party
Suid-Afrikaanse Party
מדינה מושבת הכף עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד ויליאם פיליפ שריינר עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים ראשון: יאקובוס זאואר,
אחרון: ג'ון מרימאן
תקופת הפעילות 18901910 (כ־20 שנה)
אידאולוגיות אנטי אימפריאליזם,
ליברליזם
התמזגה לתוך המפלגה הדרום-אפריקאית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כמה מבכירי המפלגה הדרום אפריקאית, לרבות ויליאם שרינר, בכינוס בלונדון בשנת 1909

המפלגה הדרום-אפריקאיתאנגלית: South African Party ובאפריקאנס: Suid-Afrikaanse Party) הייתה מפלגה פוליטית במושבת הכף בין השנים 1890 ו-1910. החל משנת 1908 ועד לשנת 1910, החזיקה המפלגה בשלטון על המושבה.

מפלגת מרכז-אפריקאנרית במצעה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך רוב שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 שלטו במושבת הכף ראשי ממשלה פרו בריטים אשר דגלו בהעמקת האימפריאליזם הבריטי בדרום אפריקה, כאשר הם מתבססים בעיקר על קהל בוחרים ממוצא אנגלי. כזה היה ססיל רודס, אשר החל לשמש כראש ממשלת מושבת הכף החל משנת 1890. לאחר נפילת ממשלתו בשנת 1896 נחבר גורדון ספריג לכהן תחתיו, אשר החזיק כמוהו בעמדות פרו בריטיות מובהקות. מקורה של המפלגה הדרום-אפריקאית הוא מעלייתם של כוחות פוליטיים ליברליים שונים בשלהי המאה ה-19 בקרב האוכלוסייה האפריקאנרית במושבת הכף. באותן השנים הקים חבר הפרלמנט האפריקאנרי יאקובוס וילהלם זאואר את "ההתאגדות הפוליטית של דרום אפריקה", אשר תהפוך תוך זמן קצר למפלגה הדרום-אפריקאית. מטרתו של זאואר הייתה לאחד את שורות האופוזיציה לשלטונם של רודז וספריג, באמצעות הקמת מפלגה פוליטית אנטי אימפריאליסטית. בנוסף ליחסה המסויג לבריטניה, תמכה המפלגה בסחר חופשי, החלת חוק חינוך חובה, ובגישה מתונה יחסית כלפי שחורים. לצד מאבקה של המפלגה הדרום-אפריקאית באימפריאליסטים הפרו בריטים, היא ניהלה גם מאבקים מרים עם מפלגת האפריקאנר בונד על אהדת קהל הבוחרים האפריקאנרי במושבה. בעוד האפריקאנר בונד הציעו יחס קיצוני ולאומני כלפי בריטניה והאוכלוסייה השחורה, המפלגה הדרום-אפריקאית הדגישה מצע מתון יותר.

בשנת 1898, נחלה המפלגה הדרום-אפריקאית הצלחה לאחר שגורדון ספריג הובס בבחירות ובמקומו נבחר לראשות הממשלה ויליאם שרינר, מועמד המפלגה. במהלך שתי שנותיו כראש ממשלה, בשבתם באופוזיציה, ארגנו רודז וספריג את אנשיהם תחת המפלגה הפרוגרסיבית הפרו אימפריאליסטית. מהלך זה אשר היווה במידה רבה תגובה להקמתה של המפלגה הדרום-אפריקאית צלח לבסוף, ובשנת 1900 הם חזרו לשלטון. הפרוגרסיבים החזיקו בשלטון על המושבה עד לשנת 1908, אז נערכו הבחירות האחרונות בתולדות מושבת הכף, ובהן זכה ג'ון מרימאן, מועמד המפלגה הדרום-אפריקאית. כך שבה המפלגה לשלטון לאחר שמונה שנים באופוזיציה. ממשלתו של מרימאן, נשענה בין השאר על תמיכתם של אנשי מפלגת האפריקאנר בונד. מרימאן כיהן כראש ממשלה במשך שנתיים, עד להקמתו של איחוד דרום אפריקה. תחת ממשלתו זכו האפריקאנרים תושבי המושבה לייצוג בולט בשלטון והממשלה קידמה יוזמות ליברליות שונות.

בשנותיה האחרונות של המושבה, כאשר כבר סברו כולם שהמושבות הבריטיות בדרום אפריקה לקראת איחוד קרב, החלו אנשי המפלגה לחפש אחר שותפים להקמתה של מפלגה אשר תשמר את כוחם הפוליטי במדינה הדרום-אפריקאית המאוחדת. מפלגה כזאת הוקמה לבסוף מיד עם הקמת האיחוד בשנת 1910, תחת אותו השם – המפלגה הדרום-אפריקאית. המפלגה היוותה איחוד של המפלגה הדרום-אפריקאית ומפלגת אפריקאנר בונד, אשר באותן שנים מאוחרות אלו היו שותפות פוליטיות כנגד הפרוגריסיבים. מעבר לשתי מפלגות אלו ממושבת הכף עצמה, את המפלגה הדרום-אפריקאית החדשה הרכיבו גם מפלגת העם ממושבת טרנסוואל, ומפלגת האורנג' ממושבת נהר האורנג'. למרות שהמפלגה הדרום-אפריקאית ממושבת הכף היא זו שתבעה את שמה של המפלגה החדשה, לואי בותה, מנהיג מפלגת העם מהטרנסוואל הוא זה שנבחר להנהגת המפלגה החדשה.

מנהיגי המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם כהונה
1 יאקובוס וילהלם זאואר ראשית שנות ה-90 של המאה ה-19
2 ויליאם שרינר שלהי שנות ה-90 של המאה ה-19
3 ג'ון מרימאן העשור הראשון של המאה ה-20

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]