המפלגה הלאומית (מלטה)
| מדינה |
מלטה |
|---|---|
| מנהיגים |
Alex Borg |
| תקופת הפעילות |
1880–הווה (כ־146 שנים) |
| אידאולוגיות | שמרנות, דמוקרטיה נוצרית |
| מיקום במפה הפוליטית |
מרכז |
| ארגונים בינלאומיים |
מפלגת העם האירופית, האינטרנציונל המרכז-דמוקרטי, איחוד הדמוקרטיה הבין-לאומי |
| צבעים רשמיים | כחול |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| הפרלמנט של מלטה |
35 / 79 |
| הפרלמנט האירופי | |
| הרשויות המקומיות |
190 / 462 |
|
www | |
המפלגה הלאומית (במלטית: Partit Nazzjonalista) היא אחת משתי המפלגות הפוליטיות הגדולות במלטה, במקביל למפלגת העבודה. המפלגה הוקמה ב-1926, ונכון ליוני 2026 המפלגה פועלת באופוזיציה לממשלת העבודה.
המפלגה הלאומית מתוייגת כמרכז-ימין, עם רעיונות נוצריים-דמוקרטיים ושמרניים.[3][4][5][6][7][8][9] המפלגה תומכת בחברותה של מלטה באיחוד האירופי.[10] מאז העצמאות ב-1964, ניצחה המפלגה הלאומית בשש מתוך שלוש עשרה הבחירות הכלליות, בשנים: 1966, 1987, 1992, 1998 ו-2003. בשנת 2008 היא ניצחה ברוב דק של כ-1,500 קולות.[11]
אידאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפלגה הלאומית של מלטה היא היורשת של המפלגה האנטי-רפורמית שנוסדה בשנת 1883.[12]
עם הקמתה ב-1926, המפלגה תמכה במפלגה הפשיסטית הלאומנית של בניטו מוסוליני. בזמן מלחמת האזרחים בספרד המפלגה תמכה בצבאו הפשיסטי של הגנרל פרנסיסקו פרנקו. ברבות השנים נשארו בשירי ובסמלי המפלגה מספר אלמנטים פשיסטיים.[13]
המפלגה תמכה בזכויות אדם בהלימה עם הקתוליות. המפלגה הלאומית התנגדה להתרת הגירושין במלטה בשנת 2011.[14] אולם מאז מפלגה הפכה את עמדותיה והפכה לליברלית יותר. הגם שמספר גורמים במפלגה אינם תומכים בזכויות להט"ב, מרבית חברי המפלגה תמכו בנישואים חד מיניים ב-2017.[15] בשנים האחרונות אף יש חברי מפלגה להט"בים.
סעיף בתקנון המפלגה משנת 1991 אוסר על חברי "הבונים חופשיים" לקחת חלק בפעילות המפלגה.[16]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הפרלמנט האירופי 2024–2029: כמה חברי פרלמנט מכל מדינה?, באתר הפרלמנט האירופי, 17 ביוני 2024 (באנגלית)
- ↑ חברי הפרלמנט האירופי על פי מדינה ומפלגה, באתר הפרלמנט האירופי (באנגלית)
- ↑ Nordsieck, Wolfram (2017). "Malta". Parties and Elections in Europe.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Hans Slomp (30 בספטמבר 2011). Europe, A Political Profile: An American Companion to European Politics. ABC-CLIO. pp. 683–. ISBN 978-0-313-39182-8.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Balmer, Crispian (2017-10-20). "Death of a blogger casts shadow over murky Malta". Reuters (באנגלית).
- ↑ Khan, Mehreen (2022-01-18). "Malta's Roberta Metsola elected president of European parliament". Financial Times.
- ↑ Fuller, Thomas; Tribune, International Herald (2004-04-19). "A pivotal role envisaged on EU's southern flank". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- ↑ "Malta to hold parliamentary election on March 26". Reuters (באנגלית). 2022-02-20.
- ↑ "Centre-left wins Maltese election". POLITICO (באנגלית אמריקאית). 2013-03-10.
- ↑ Jon P. Mitchell (2002). Ambivalent Europeans: Ritual, Memory and the Public Sphere in Malta. Taylor & Francis. p. 156. ISBN 9780415271530.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2008-08-07.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Cassar, George (2003). "Politics, Religion and Education in Nineteenth Century Malta 1800-1919" (PDF). Journal of Maltese Education Research. Faculty of Education, University of Malta. 1 (1): 96–118. ISSN 1726-9725.
- ↑ "Requiem for a party's Fascist roots". MaltaToday.com.mt.
- ↑ "Malta passes historic divorce law". BBC News. 25 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Nationalist Party MPs to vote in favour of gay marriage". Independent.com.mt.
- ↑ "PN stops membership of lawyer, outed as former freemason". Timesofmalta.com.
{{cite web}}: (עזרה)