לדלג לתוכן

המפלגה הלאומית (מלטה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המפלגה הלאומית
Partit Nazzjonalista
מדינה מלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים Alex Borg עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1880–הווה (כ־146 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות שמרנות, דמוקרטיה נוצרית
מיקום במפה הפוליטית מרכז עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים בינלאומיים מפלגת העם האירופית, האינטרנציונל המרכז-דמוקרטי, איחוד הדמוקרטיה הבין-לאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
צבעים רשמיים כחול
נציגויות בפרלמנטים
הפרלמנט של מלטה
35 / 79
הפרלמנט האירופי
2 / 720 (6[1][2] מושבים מוקצים למלטה)
הרשויות המקומיות
190 / 462
www.pn.org.mt
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המפלגה הלאומיתמלטית: Partit Nazzjonalista) היא אחת משתי המפלגות הפוליטיות הגדולות במלטה, במקביל למפלגת העבודה. המפלגה הוקמה ב-1926, ונכון ליוני 2026 המפלגה פועלת באופוזיציה לממשלת העבודה.

המפלגה הלאומית מתוייגת כמרכז-ימין, עם רעיונות נוצריים-דמוקרטיים ושמרניים.[3][4][5][6][7][8][9] המפלגה תומכת בחברותה של מלטה באיחוד האירופי.[10] מאז העצמאות ב-1964, ניצחה המפלגה הלאומית בשש מתוך שלוש עשרה הבחירות הכלליות, בשנים: 1966, 1987, 1992, 1998 ו-2003. בשנת 2008 היא ניצחה ברוב דק של כ-1,500 קולות.[11]

אידאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הלאומית של מלטה היא היורשת של המפלגה האנטי-רפורמית שנוסדה בשנת 1883.[12]

עם הקמתה ב-1926, המפלגה תמכה במפלגה הפשיסטית הלאומנית של בניטו מוסוליני. בזמן מלחמת האזרחים בספרד המפלגה תמכה בצבאו הפשיסטי של הגנרל פרנסיסקו פרנקו. ברבות השנים נשארו בשירי ובסמלי המפלגה מספר אלמנטים פשיסטיים.[13]

המפלגה תמכה בזכויות אדם בהלימה עם הקתוליות. המפלגה הלאומית התנגדה להתרת הגירושין במלטה בשנת 2011.[14] אולם מאז מפלגה הפכה את עמדותיה והפכה לליברלית יותר. הגם שמספר גורמים במפלגה אינם תומכים בזכויות להט"ב, מרבית חברי המפלגה תמכו בנישואים חד מיניים ב-2017.[15] בשנים האחרונות אף יש חברי מפלגה להט"בים.

סעיף בתקנון המפלגה משנת 1991 אוסר על חברי "הבונים חופשיים" לקחת חלק בפעילות המפלגה.[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המפלגה הלאומית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. הפרלמנט האירופי 2024–2029: כמה חברי פרלמנט מכל מדינה?, באתר הפרלמנט האירופי, 17 ביוני 2024 (באנגלית)
  2. חברי הפרלמנט האירופי על פי מדינה ומפלגה, באתר הפרלמנט האירופי (באנגלית)
  3. Nordsieck, Wolfram (2017). "Malta". Parties and Elections in Europe. {{cite web}}: (עזרה)
  4. Hans Slomp (30 בספטמבר 2011). Europe, A Political Profile: An American Companion to European Politics. ABC-CLIO. pp. 683–. ISBN 978-0-313-39182-8. {{cite book}}: (עזרה)
  5. Balmer, Crispian (2017-10-20). "Death of a blogger casts shadow over murky Malta". Reuters (באנגלית).
  6. Khan, Mehreen (2022-01-18). "Malta's Roberta Metsola elected president of European parliament". Financial Times.
  7. Fuller, Thomas; Tribune, International Herald (2004-04-19). "A pivotal role envisaged on EU's southern flank". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  8. "Malta to hold parliamentary election on March 26". Reuters (באנגלית). 2022-02-20.
  9. "Centre-left wins Maltese election". POLITICO (באנגלית אמריקאית). 2013-03-10.
  10. Jon P. Mitchell (2002). Ambivalent Europeans: Ritual, Memory and the Public Sphere in Malta. Taylor & Francis. p. 156. ISBN 9780415271530. {{cite book}}: (עזרה)
  11. "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2008-08-07. {{cite web}}: (עזרה)
  12. Cassar, George (2003). "Politics, Religion and Education in Nineteenth Century Malta 1800-1919" (PDF). Journal of Maltese Education Research. Faculty of Education, University of Malta. 1 (1): 96–118. ISSN 1726-9725.
  13. "Requiem for a party's Fascist roots". MaltaToday.com.mt.
  14. "Malta passes historic divorce law". BBC News. 25 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  15. "Nationalist Party MPs to vote in favour of gay marriage". Independent.com.mt.
  16. "PN stops membership of lawyer, outed as former freemason". Timesofmalta.com. {{cite web}}: (עזרה)