המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה
Монгол Ардын Нам
מדינה מונגוליהמונגוליה מונגוליה
מנהיגים Sanjaagiin Bayar עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 25 ביוני 1920 – הווה (103 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות

כיום: סוציאל-דמוקרטיה

1920–1991: קומוניזם
מטה אולן בטור עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית

1991–הווה:
מרכז–שמאל

1920–1991:
שמאל רדיקלי
ארגונים בינלאומיים האינטרנציונל הסוציאליסטי, הברית הפרוגרסיבית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mpp.mn
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המפלגה העממית המונגוליתמונגולית: Монгол Ардын Хувьсгалт Нам נקראה בעבר המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה) היא מפלגה במונגוליה. במקומות רבים נקראת המפלגה בקיצור MPRM או MPP.

המפלגה הייתה בשלטון במונגוליה באופן רצוף בין השנים 1921–1990 תחת משטר חד-מפלגתי, וכן בין השנים 1990–1996, 2000–2004 וכן מאז 2020 אחרי כינון החוקה החדשה במדינה. נכון ליוני 2021, המפלגה מחזיקה ב-62 מתוך 76 מקומות בחוראל הגדול, הפרלמנט של מונגוליה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1921–1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הוקמה ב-1 במרץ 1921, והיא למעשה המפלגה הראשונה שהוקמה במונגוליה. שמה המקורי היה "המפלגה העממית של מונגוליה", וצירוף המהפכה לשמה התקבל ב-1924. המבנה הארגוני תוכנן על פי מודל המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. בשנותיה הראשונות היו דעותיה הפרו-סובייטיות של המפלגה שנויות במחלוקת, אך בסופו של דבר יצאה המפלגה כשידה על העליונה, בסיועו של יוסיף סטלין. מתנגדי המפלגה, ביניהם ראש הממשלה פלג'ידין גנדן שהתנגד לברית המועצות, הוצאו להורג. גנדן הוחלף בידי אנאנדין עמאר, ולאחר מכן בהורלוגין צ'ויבלסאן, שנחשב לאכזר מבין מנהיגי התקופה הקומוניסטית במונגוליה.

ב-1952 נפטר צ'ויבלסאן, ואת מקומו מילא יומג'אגין טסדנבאל. טסדנבאל תפקד כראש ממשלת מונגוליה במשך 22 שנים, תקופת הכהונה הארוכה של ראש ממשלה כלשהו במונגוליה. הוא היה מתון יותר מצ'ויבלסאן, ופעל על פי מדיניותו של מנהיג ברית המועצות באותה תקופה, ניקיטה חרושצ'וב.

מאז 1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 החלה מונגוליה ברפורמה פוליטית, וב-1992 נערכו בה בחירות דמוקרטיות ראשונות. מעמדה של המפלגה החל להתערער בבחירות לנשיאות מונגוליה ב-1993 כשפונסלמאגין אוכירבאט, מועמד הגוש הדמוקרטי נבחר לנשיא המדינה.

המפלגה עצמה הפסידה בבחירות 1996 לקואליציית האיחוד הדמוקרטי שהוביל צחיאגיין אלבגדורג'[1]. אחרי ההפסד, נבחר ב-1997 נמברין אנחבאיאר ליושב ראש המפלגה והוביל שינוי בהשקפותיה ואת התנערותה מהאידאולוגיה הקומוניסטית. כיום מציגה עצמה המפלגה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית. אנחבאיאר טען כי הוא חסידו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר. שינוי הכיוון הזה הוביל את המפלגה לניצחון בבחירות 2000, אחריהן שלטה המפלגה במדינה למשך 4 שנים.

MPRP ניצחה בבחירות לפרלמנט בשנת 2000, 2004 ו-2008. בבחירות ב-27 ביוני 2004 איבדה המפלגה כמחצית מכוחה בפרלמנט. עם זאת, מכיוון שהאופוזיציה לא זכתה ברוב גורף, הוקמה "ממשלת אחדות" בין ה-MPRM והגוש הדמוקרטי. ב-22 במאי 2005 נבחר אנחבאיאר לנשיא ברוב של 53.4% מהקולות.

אולם בבחירות 2008 הואשמה המפלגה בזיוף קולות. המחאה נגד תוצאות הבחירות הפכה לאלימה ב-1 ביולי אותה שנה כשמטה המפלגה נשרף והוכרז מצב חירום בן חמישה ימים במדינה, לראשונה בתולדותיה[2]. בזמן המהומות נהרגו חמישה בני אדם, ארבעה מירי ואחד משאיפת פחמן דו-חמצני[3]. שר המשפטים המונגולי העריך כי למעלה מ-220 אזרחים ו-108 אנשי כוחות הביטחון נפצעו. בעקבות המהומות הוקמה ממשלה בין MPRP והגוש הדמוקרטי.

בבחירות לנשיאות מונגוליה ב-2009 ניצח המועמד הדמוקרטי צחיאגיין אלבגדורג' את הנשיא המכהן אנחבאיאר[4]. בינואר 2012 עזבה המפלגה הדמוקרטית את הקואליציה ובבחירות ביוני אותה שנה ניצחה את המפלגה העממית המונגולית שעברה לאופוזיציה. בבחירות לנשיאות ב-2013 ניצח שוב אלבגדורג' את מועמד ה-MPP[5].

MPP חזרה לשלטון ב-2016 עם 45% מהפרלמנט[6].

הניצחון בבחירות 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לפרלמנט במונגוליה שנערכו ב-24 ביוני 2020 ניצחה המפלגה העממית המונגולית (MPP) את יתר המפלגות כשזכתה בניצחון מוחץ עם 62 מושבים מתוך 76 חברי הפרלמנט. מצע המפלגה כלל שישה פרקים שנגעו להכנסות האוכלוסייה, כלכלה, ממשל, הגנת הסביבה, פיתוח אולן בטור ופיתוח אזורי[7]. זוהי הפעם הראשונה בה מפלגה מקבלת רוב מבין חברי הפרלמנט ובכך לא נדרשת להרכיב קואליציה.

ביקורת על פעילות המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרי המפלגה טוענים, כי השינוי באופי הקומוניסטי של ה-MPRM הוא חזיון-שווא, וכי הצלחתה של המפלגה נבעה מיחסי ציבור מוצלחים, ולא כתוצאה מרפורמה אמיתית. טענות נוספות גורסות כי המפלגה שואפת לצנזורה מלאה בכלי התקשורת, וכי אנשי תקשורת מהאופוזיציה נשלחו למאסר. מנהיגי אופוזיציה שונים נשלחו לכלא - ביניהם שרים לשעבר וראש המודיעין המונגולי. המפלגה טוענת כי הם נשפטו בעקבות פעילות בלתי חוקית, אך המתנגדים טוענים כי הסיבה היא פוליטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lawrence, Susan V. (14 ביוני 2011). "Mongolia: Issues for Congress" (PDF). Congressional Research Service. נבדק ב-25 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Mongolia: MPRP building in flames, president declares emergency
  3. ^ Tsedevdamba, Oyungerel (17 ביולי 2008). "A young man with an American dream was among the state-of-emergency victims in Ulaanbaatar". oyungerel.org. אורכב מ-המקור ב-7 ביוני 2019. נבדק ב-4 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Mongolia Profile". BBC. נבדק ב-31 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Incumbent Mongolian president wins 2nd term on pro-Western, anti-graft platform". The Washington Post. Washington. 27 ביוני 2013. נבדק ב-29 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Diplomat, Peter Bittner, The. "Mongolian People's Party Routs Democratic Party in Parliamentary Elections". The Diplomat (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-06-15.
  7. ^ Weekly, Mongolia (2020-07-07). "2020 Election Program of Mongolian People's Party". Mongolia Weekly (באנגלית). נבדק ב-2020-07-07.