המפלגה הרצינית של מכגיליכאדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המפלגה הרצינית של מכגיליכאדי
mcgillicuddy serious party
מדינה ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
תקופת הפעילות 1984–1999 (כ־15 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות סאטירה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המפלגה הרצינית של מכגיליכאדיאנגלית: mcgillicuddy serious party) הייתה מפלגה פוליטית סטירית שפעלה בניו זילנד בסוף המאה ה-20, בין השנים 19841999. המפלגה סיפקה 'צבע מוסף' כדי לוודא שהאזרחים לא ייקחו יותר מידי ברצינות את מהלך הבחירות והפוליטיקה. הלוגו של המפלגה, ראש של ליצן חצר מתקופת ימי הביניים, סימל את הסטטוס של המפלגה כמפלגה סאטירית. המפלגה הוציאה מתמודדים לבחירות הכלליות ב-1984, 87, 90, 93, 96, 99, וכמו כן ב-1986, 89, 92, 95, 98 בבחירות מקומיות, כמו גם בבחירות לסטונדטים באוניברסיטאות ועוד. המפלגה השיגה את ההישג המשמעותי ביותר שלה בהצבעה ב-1993 כשהשיגה 11714 קולות שהיוו 0.61 אחוזים מהקולות.

מקורות המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה נוסדה בהמילטון ב-1984 כזרועה הפוליטית של השבט ה'מכגיליכאדי' (שנוסד ב-1978). חברי השבט הציעו עצמם כמועמדים בבחירות האזוריות בווואיקאטו והמפלגה נוסדה בדיוק בזמן להשתתף בבחירות הכלליות ב-1984. המפלגה אימצה מסורות סקוטיות ענפות, וה'קילט' המסורתי הוחשב כאחד מסמליה. חלק מהמועדים היו גם פעלולני רחוב וכמו כן קומיקאים ואף קבוצות מוזיקליות כגון להקת המאפין הגדול והרציני (BIG MUFFIN SERIOUS BAND).

הטענה לכתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שאחד מחברי המפלגה גילה שיש לו קשר משפחתי (לא הדוק במיוחד) ל'בוני הנסיך גאופי' שטען לכתר אנגליה בשנת 1754, הוא קודם בהחלטיות על ידי המפלגה ב-1979 לתואר מחליף המלכה אליזבת השנייה. הזרוע הצבאית של המפלגה אפילו ביקשה מצבא ניו זילנד ליישב את העניין על ידי קרב ראוי לשמו, בקרב שבו המנצח לוקח הכל, כאשר הקרב יהיה קרב אחד על אחד על ידי הנציגים, בנשק של כריות נוצה.

בחירת המועמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב מסוים המפלגה בחרה את מועמדיה לבחירות על ידי דו-קרבים ממושכים, בהם נלחמו על ידי חרבות נייר ובלוני מים – כאשר המפסיד הופך להיות מועמד המפלגה. ב-1996 משחק ענק של 'משחק הכיסאות' בוצע באחת מערי המדינה כדי לבחור את המועמד מטעמם למפלגה.

מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה בחרה את המדיניות שלה בהתבסס על נטייתה לאבסורד ודברים לא מעשיים. המדיניות המרכזית בכל בחירות כללו בין השאר חזרה לסגנון חיים של ימי הביניים, מדיניות הידוע בשם 'הקפיצה הגדולה אחורה', והחזרה (באופן על טבעי) של דיקטטורה המבוססת על טהרת דמה של משפחת ג'אקוביט, בשמו של הנסיך בוני גאופי. במפלס עמוק יותר העלתה המפלגה את המערכת הפוליטית של הבודהיזם הטיבטי, עם "סטספם" (מונרכיה של בעלות רוח ייחודית), ששימשה הצדקה לבחירתו של בוני הנסיך גאופי כראש של מק'סטאט. זה גילם את העקרונות שהציגו היוונים הקדמונים, כי "כל מי שמבקש כוח לא אמור לקבל כח". בוני הנסיך גאופי סירב בעקביות ובאופן קבוע לעשות משהו עם הסמכות שהעמדה הזאת נתנה לו, ברח מכל מה שהיה טוב לו, ולא היה לו שום קשר למפלגה, ובכך הוכיח את הכדאיות הבלתי מעורערת שלו לתפקיד.

חלק ממצע המפלגה:

  • זבל חינם
  • שליחת סוכני מודיעין ברחבי העולם כדי למחוק את ניו זילנד בכל המפות שפורסמו, ובכך להבטיח שאף אחד לא יכול לפלוש למדינה.
  • הצעת כלב לפרלמנט במושב הובסון בצפון. המדיניות של הכלב כללה ביטול מכוניות, והפיכת בשר במפעל אורגני לאבקת פרעושים אכילה
  • ביטול הכסף, והחלפתו עם דג שוקולד או עם חול.
  • הריסת כוורות, מבנה הפרלמנט, וכל מבנה אחר שנבנה בשיטת הבנייה של מלמטה למעלה.
  • ההסטה של ייצור האלומיניום הרחק מבניית מטוסים צבאיים אמריקאיים וטילים לבניית מראות חלל ענקיות כדי להמיס את הקרחונים של הקוטב ולהשמיד את כל ערי הבצע החמדניות המטופשות של האדם במכה אחת, ובכך להחזיר את האדם לים.
  • אבטלה מלאה, או תעסוקה מלאה באמצעות עבדות
  • שימוש בבירה כאסטרטגיה של ההגנה הלאומית: השארת בקבוקי בירה על כל החופים, כך שכל צבא פולש ינטוש את ההתקפה וישתכר, בעוד הבקבוקים השבורים ימנעו מהצבא להמשיך הלאה.
  • הגבלת ההצבעה לקטינים: כלומר, רק אלה מתחת לגיל 18 יכול להצביע (המפלגה הודיעה זאת כאשר הפרלמנט הוריד את גיל ההצבעה עד 18 שנים)
  • החלפת חיל השריון המלכותי בניו זילנד עם אבירים רכובים, דבר שנחשב כמודרני יותר.
  • הגבלת מהירות האור ל-100 קמ"ש
  • קישור האי הצפוני והאי הדרומי על ידי דחיקת האלפים הדרומיים לתוך מיצר קוק
  • הפלה לאחר לידה: ביצוע הפלה לא חוקי, אבל כל אמא יכולה להרוג את הילד שלה עד גיל 18, ובלבד שהיא עשתה את זה בידיים שלה.
  • סירוס חינם
  • מזג אוויר טוב (אבל רק אם הבוחרים התנהגו היטב)
  • העסקה במשרה מלאה לאנשים שיכסו את כל הכבישים במדינה בשטיחים, דבר שימנע את הבלייה של הגיר ברכב.
  • הפרת כל הבטחותיה

דעיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה משכה רמה מפתיעה של תמיכה, והפכה לאחת המפלגות הגדולות מחוץ לפרלמנט. בכמה הזדמנויות, במיוחד בעקבות הכנסת שיטת הבחירות של חברי המעורבים (MMP), חברי הפרלמנט חזו שהמפלגה עשויה לזכות בייצוג פרלמנטרי, אבל זה לא קרה. כאשר המפלגות הגדולות החרימו את הבחירות על ידי טאורנגה 1993, מועמד המפלגה גרג פיטמס, שהופיע בעיתונים ארציים במסע זה, לבוש בתלבושת הקיסר החדשה של הקיסר, שכללה רק חולצה וספורנית, סיים במקום השני אחרי וינסטון פיטרס. ההצבעה למפלגה הייתה, ככל הנראה, מייצגת את קולות ההצבעה, דבר שהצדדים עודדו באחת מסיסמאותיה: "אם אתה רוצה לבזבז את ההצבעה שלך, להצביע בעדנו". המפלגה החלה להיתקל בבעיה המופיעה לעיתים קרובות במפלגות סאטיריות - ויכוח על מידת הרצינות שבה היא צריכה להיות. מייסדי המפלגה ראו במפלגה "קצת כיף", שמטרתה לספק הומור ובידור. זה נשאר חלק מרכזי של המפלגה. אולם, מאוחר יותר ראו המתגייסים למפלגה את הסאטירה של המפלגה בהקשר רציני יותר, בהתייחסם אליה כאל כלי שבאמצעותו יכולים אנשים ללעוג ולקרוא תיגר על הממסד הפוליטי. בפרט הצטרפו מספר אנרכיסטים למפלגה, וראו בה תרופה לסדר המסורתי ומתכוונים להשתמש במפלגה ככלי להענקת מדיניות אנרכיסטית לפרופיל ציבורי גבוה יותר. הדיכוטומיה, למעשה, גדלה בין "סאטירה בשביל הכיף" לבין "סאטירה להדגשת נקודה פוליטית". רבים מחבריה המקוריים של המפלגה התרעמו על מה שהם ראו כשימוש במפלגה למטרות אנרכיסטיות פוליטיות ומוגדרות יותר, והרגישו בכך שהמפלגה תהפוך לאנרכיסטית בגלוי, תהפוך לחלק מהפוליטיקה שזה בדיוק מה שניסו להימנע ממנו על ידי סאטירה. הם ראו בכך סתירה. ב-1999 המפלגה קיבלה רק כ-0.15 מקולות המצביעים ועקבות כך הכריזה רשמית על פירוקה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]