המפלגה למען החירות
 | |
| מדינה |
 הולנד |
|---|---|
| שם רשמי | Partij voor de Vrijheid |
| מנהיגים | חרט וילדרס |
| תקופת הפעילות | 22 בפברואר 2005 – הווה (21 שנים) |
| אידאולוגיות |
פופוליזם ימני |
| מטה |
אמסטרדם  |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין רדיקלי |
| ארגונים בינלאומיים | International Freedom Alliance |
| צבעים רשמיים | כחול, לבן ואדום |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| בית הנבחרים של הולנד |
37 / 150 |
| הפרלמנט האירופי |
4 / 705 |
| pvv.nl | |
  | |
המפלגה למען החירות או PVV (בהולנדית: Partij voor de Vrijheid) היא מפלגה פופוליסטית ימנית, המזוהה עם הימין הקיצוני בהולנד.[8][9][10][11][12] חירט וילדרס הוא מייסד המפלגה, מנהיגה, בעל השליטה הבלעדי והיחיד שיכול להצביע. הנושאים המרכזיים של ה-PVV הם הגירה וביקורת על האסלאם. המפלגה הציעה לאסור את הקוראן ולסגור את כל המסגדים בהולנד. המפלגה היא אירוסקפטית, ועד שנת 2024 תמכה בפרישת הולנד מהאיחוד האירופי.[13][14][15]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפלגה נוסדה ב-2005 כיורשת למפלגת היחיד של חרט וילדרס בבית הנבחרים. בשנת 2006 זכתה בתשעה מושבים בבחירות הכלליות ובכך הייתה לחמישית בגודלה בפרלמנט.[16]בבחירות הכלליות בשנת 2010 זכתה ב-24 מושבים והפכה למפלגה השלישית בגודלה. באותה עת הסכימה ה-PVV לתמוך מבחוץ בממשלת המיעוט של ראש הממשלה מארק רוטה. אולם באפריל 2012 היא הסירה את תמיכתה בשל חילוקי דעות סביב קיצוצי תקציב. בבחירות הכלליות שנערכו בהמשך אותה שנה איבדה המפלגה תשעה מושבים. לאחר הבחירות שבה המפלגה לאופוזיציה עד שנת 2023.
בבחירות לפרלמנט האירופי של הולנד ב-2014 הגיעה ה-PVV למקום השלישי עם 630,139 קולות, וקיבלה ארבעה מתוך 26 המושבים (במקום הראשון בפער לא גדול זכתה המפלגה הנוצרית דמוקרטית עם 713,767 קולות, ואחריה "דמוקרטים 66").
בבחירות הכלליות לפרלמנט ההולנדי שנערכו ב-15 במרץ 2017 זכתה המפלגה ב-20 מושבים, לאחר שקראה לדה-אסלמיזציה במדינה,[17] והפכה למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט.
בבחירות הכלליות שנערכו ב-22 בנובמבר 2023 זכתה המפלגה ב-37 מושבים והפכה למפלגה הגדולה ביותר בבית הנבחרים. לאחר הבחירות נכנסה לראשונה לממשלה.[18] ב-15 במאי 2024 נחתם הסכם קואליציוני בין מפלגת החרות של וילדרס ושלוש מפלגות נוספות (VVD, NSC ו-BBB).[19] ביולי 2024 מונה דיק סכוף לראש ממשלת הולנד. בשנת 2025 פרשה המפלגה מהממשלה בשל מחלוקת על מדיניות הגירה.[20] בבחירות אוקטובר 2025 היא ירדה ל-26 מושבים[21] בינואר 2026, שבעה חברי פרלמנט עזבו את הסיעה הפרלמנטרית עקב חוסר שביעות רצון מהנהגתו של וילדרס. הם הקימו קבוצת פרלמנט חדשה בראשות גידי מרקוסצובר.[22]
אידאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצע הפוליטי של ה-PVV מזוהה עם הימין הפופוליסטי והיא מתוארת על ידי חוקרים וכלי תקשורת כמפלגת ימין קיצוני, אנטי־אסלאמית ולעיתים אף גזענית.[23][24][25][26][27][28] ההתנגדות לאסלאם היא הנושא המרכזי והמזוהה ביותר עם המפלגה. וילדרס וה-PVV רואים באסלאם איום קיומי ואידאולוגיה אלימה כמו קומוניזם ופשיזם,[29] שאינה שייכת להולנד. לאורך שנים כלל המצע הרשמי של ה-PVV דרישות לסגור את כל המסגדים, לסגור בתי ספר איסלמיים, לאסור לבישת חיג'אב בבנייני ממשלה וציבור, הקפאת בקשות מקלט, איסור על לבישת הבורקה, איסור על קריאת המואזין, ואיסור על שבועה לאללה על ידי עובדי מדינה וצבא, עצירה מחלטת של ההגירה ממדינות מוסלמיות.[30][31][32][20] בשנת 2012, המפלגה השיקה אתר אינטרנט בשם "מרכז הדיווח על תושבי מרכז ומזרח אירופה" כדי לקבל תלונות על מהגרים ממרכז ומזרח אירופה בהולנד.[33][33][34][35][36] וילדרס התבטא פעמים רבות באופן חריף כלפי האסלאם. הוא אמר שמסגדים הם בתי תפילה נאציים הצהיר כי הקוראן הוא "ספר פשיסטי" המטיף לאלימות, השווה אותו לספרו של אדולף היטלר 'מיין קאמפף' וקרא לאסור את מכירתו והחזקתו בהולנד.[37] במהלך עצרת בחירות בהאג ב-19 במרץ 2014, שאל וילדרס את תומכיו: "האם אתם רוצים יותר או פחות מרוקאים בעיר הזאת ובכל הולנד?". כשהקהל ענה "פחות! פחות!", הוא השיב: "נטפל בזה"[38][39] באוגוסט 2025 פרסם התמונה שהשוותה בין אישה לבנה המוצגת כנעימה לבין אישה כהת עור עטויה חיג'אב המוצגת כמאיימת.[40]
כלי תקשורת דיווחו כי לחלק מעובדי המפלגה היו קשרים הדוקים עם מפלגות ימין קיצוניות בעבר.[41][42] המפלגה גם פעלה בשיתוף פעולה הדוק עם מפלגות אלטרנטיבה לגרמניה, פלאמס בלאנג הבלגית והחזית הלאומית הצרפתית. מרכז התיעוד הפרלמנטרי של אוניברסיטת ליידן מתייחס למפלגה כ"פופוליסטית, עם עמדות הן ימניות קיצוניות, שמרניות והן שמאליות".[43]
בנושאים כלכליים-חברתיים, כגון בריאות, טיפול בקשישים ורווחה, המפלגה משלבת בין עמדות שמאל כלכלי ללאומנות והדרת זרים. המפלגה תומכת בשימור מדינת הרווחה עבור האוכלוסייה המקומית בלבד, תוך החרגת מהגרים מהטבות אלו. היא אף הציעה להתנות זכאות לשירותים סוציאליים בשהות של עשר שנים לפחות ובהחזקת אזרחות הולנדית, לצד גירוש מהגרים מובטלים. לצד זאת, היא מקדמת הפחתת מיסים באמצעות קיצוץ בהוצאות הממשלה ותמיכה באנרגיה גרעינית.[44][45] ומתנגדת לסובסידיות לאמנות, לשידור הציבורי ולחדשנות, ותומכת בקיצוץ הבירוקרטיה.
המפלגה דוגלת במדיניות הגירה נוקשה ביותר. הקפאה מוחלטת של בקשות מקלט, במיוחד ממדינות בעלות רוב מוסלמי ויציאה מהסדרי התנועה החופשית של האיחוד האירופי. המפלגה היא אירו-סקפטית מובהקת. היא מביעה תמיכה עקרונית בפרישה מהאיחוד האירופי ודוגלת בקיצוץ נרחב בסיוע חוץ ובסיוע לפיתוח בינלאומי.[29] על פי המפלגה האיחוד האירופי אינו מיטיב כלכלית עם משלם המיסים ההולנדי, פוגע בקבלת ההחלטות המקומית ובדמוקרטיה של המדינות החברות בה ומותיר את הולנד ללא יכולת לשלוט בגבולותיה.[46] בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה הצביעה המפלגה בפרלמנט בעד גינוי הפלישה וקראה להפסיק את התוקפנות הרוסית. למרות עמדתה הנוקשה לרוב בנוגע להגירה, תמכה ה-PVV בקליטה זמנית של פליטים אוקראינים שהמפלגה רואה בהם פליטים לגיטימיים הנמלטים ממלחמה.[47]מאמר מחקר של המרכז האירופי לחקר פופוליזם תיאר את הגישה של ה-PVV כלפי פוטין ורוסיה לפני תחילת המלחמה כמעורבת ומורכבת יותר בהשוואה לתנועות לאומיות-פופוליסטיות אחרות – וילדרס הצהיר הצהרות תמיכה בפוטין בהקשר של הצגתו כבעל ברית נגד טרור והגירה אסלאמיים, והמפלגה דגלה במדיניות נייטרלית בנוגע לסכסוך האוקראיני-רוסי ב-2014, ומתנגדת לחברות אוקראינית באיחוד האירופי. עם זאת, המאמר מציין שווילדרס והמפלגה הקשיחו את יחסם לרוסיה לאחר ההפלה של טיסה 17 של מלזיה איירליינס וקראו להעמיד את העבריינים לדין.[47] במהלך הבחירות הכלליות בהולנד 2023, תמכה המפלגה בהפסקת התמיכה הצבאית ההולנדית באוקראינה.[48] בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וילדרס הצהיר כי הוא תומך בפתרון שתי המדינות, ולשיטתו אחת מהן היא ירדן, שתהיה המדינה הפלסטינית, ואחת וישראל.[49] המפלגה תומכת בהכרה בירושלים כבירת ישראל והציעה להעביר את שגרירות הולנד בישראל לירושלים.[50] היא נחשבת למפלגה ידידותית לישראל.
בבחירות לפרלמנט
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנת בחירות | סה"כ קולות | % מסך הבוחרים | מושבים | שינוי |
|---|---|---|---|---|
| 2006 | 579,490 | 5.9% | 9 / 150 |
|
| 2010 | 1,435,349 | 15.5% | 24 / 150 |
15  |
| 2012 | 950,263 | 10.1% | 15 / 150 |
9  |
| 2017 | 1,372,941 | 13% | 20 / 150 |
5 |
| 2021 | 1,124,482 | 10.79% | 17 / 150 |
3 |
| 2023 | 2,377,551 (מקום ראשון) | 23.5% | 37 / 150 |
20 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה למען החירות (בהולנדית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ , Dutch Muslims worried about Islamophobic Wilders' election victory, 2023
- ↑ , Far-right Islamophobe Wilders wins Dutch election, EUobserver, 2023
- ↑ , How Geert Wilders Became America’s Favorite Islamophobe, Foreign Policy, 2017
- ↑
Liam Hoare, The Election Result That Shook the World: How the anti-Muslim Far Right Triumphed in the Netherlands, Haaretz , November 30, 2023 - ↑ , Far-right Dutch politician faces discrimination charges, 2014
- ↑ , Netherlands: Far-Right 'Party for Freedom' Wins Elections, טלסור, 2023
- ↑ , Freethinkers' Space, 2010
- ↑ Carl C Berning, Conrad Ziller, Social trust and radical right-wing populist party preferences, Acta Politica, 08 June 2017
- ↑ Simon Otjes, Gilles Ivaldi, Anders Ravik Jupskås, Oscar Mazzoleni, It's not Economic Interventionism, Stupid! Reassessing the Political Economy of Radical Right-wing Populist Parties (עמ' 270-290), SPSR, Volume24, Issue3, September 2018
- ↑ Peer Scheepers, Michael Savelkoul, Why lower educated people are more likely to cast their vote for radical right parties: Testing alternative explanations in The Netherlands (עמ' 544–573), Acta Politica, Volume 52, 29 November 2016
- ↑ Sjoerdje Charlotte van Heerden, Wouter van der Brug, Demonisation and electoral support for populist radical right parties: A temporary effect (עמ' 36-45), Electoral Studies, Volume 47, June 2017
- ↑ The Netherlands, popu-list
- ↑ What Do the Dutch Elections Mean for Europe, December 1, 2023 (באנגלית)
- ↑ Deutsche Welle, Dutch election: Wilders' far-right PVV set to win — poll, Deutsche Welle, November 22, 2023 (באנגלית)
- ↑ What the Dutch elections mean for the Netherlands and for Europe, Centre for European Reform (באנגלית)
- ↑ Election Resources on the Internet: Elections to the Dutch Tweede Kamer (House of Representatives) - Results Lookup, electionresources.org
- ↑ שלמה פפירבלט, מפלגת החירות בהולנד הולכת ימינה מאי פעם: קוראת לדה-איסלאמיזציה במדינה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2016
- ↑ Wilders' Dutch nationalist party claims parliament chair for first time, רויטרס, December 14, 2023
- ↑ PVV, VVD, NSC en BBB bereiken akkoord, moeten nog verder praten over premier, nos.nl, 2024-05-15 (בהולנדית)
- 1 2 Callum Sutherland, Geert Wilders' Far-Right Party Leads in Dutch Election but Has No Clear Path to Power, Time, October 28, 2025 (באנגלית)
- ↑ Tweede Kamerfractie Partij voor de Vrijheid | Parlement.com, www.parlement.com
- ↑ NL Times, Wilders' influence slashed as seven PVV parliamentarians break away to form new faction, NL Times, January 20, 2026 (באנגלית)
- ↑ New Dutch government takes shape, showing far-right influence - CNN.com, www.cnn.com (באנגלית)
- ↑ Elsevier.nl - Buitenlandse media vooral opgewonden over Wilders, web.archive.org, 2013-11-02
- ↑ Pays-Bas : négociations avec l'extrême droite, Le Figaro, 2010-07-29 (בצרפתית)
- ↑ Times, The New York (2017-03-15). "Populists Appear to Fall Short in Dutch Election, Amid High Turnout". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- ↑ Jon Henley, Dutch parties strike minority coalition deal three months after D66 election upset, The Guardian, January 28, 2026 (באנגלית)
- ↑ Mike Corder, Anti-Islam lawmaker Geert Wilders unveils a 10-point plan to slash migration in the Netherlands, AP News, May 26, 2025 (באנגלית)
- 1 2 "PVV-verkiezingsprogramma 2010-2015" (PDF).
- ↑ Dutch party’s Islamophobic video sparks outrage, www.aa.com.tr
- ↑ Wilders into the wilderness | Hate Speech International, www.hate-speech.org
- ↑ Charlotte Van Campenhout, Geert Wilders: the anti-Islam, anti-EU populist who could be next Dutch PM, Reuters, November 23, 2023 (באנגלית)
- 1 2 Pablo Gorondi, Eastern EU nations ask Dutch to repudiate far-right party's anti-immigrant Internet campaign, Global News, February 14, 2012 (באנגלית)
- ↑ Door NU nl/Martin Kuiper en Lucas Benschop, Wilders:'Wij zijn niet xenofoob of racistisch', NU, 2010-05-25 (בהולנדית)
- ↑ "PVV en extreem-rechts", אתר המפלגה, בארכיון WayBack Machine, 2012-07-09
- ↑ Onderzoekers verklaren PVV 'extreemrechts', de Volkskrant, 10 december 2008
- ↑ שלמה פפירבלט, מנהיג הימין הקיצוני בהולנד: מסגדים הם בתי תפילה נאציים, באתר הארץ, 13 בפברואר 2017
- ↑ [object Object], Geert Wilders' “Incitement to Discriminate” Tria, November 7, 2016 (באנגלית)
- ↑ Stijn van Kessel, Guilty verdict, but an excellent day for Dutch far-right leader Geert Wilders nonetheless, The Conversation, 2016-12-09 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Peter Cluskey, Flood of complaints over Dutch far-right leader's 'hateful and racist' campaign image, The Irish Times, August 8, 2025 (באנגלית)
- ↑ Wilders en extreemrechts hebben meer met elkaar gemeen dan hem lief is - Joop - BNNVARA, Joop (בהולנדית)
- ↑ Kafka, Extreemrechtse wortels Raymond de Roon - PVV, Kafka, 2010-04-19 (בהולנדית)
- ↑ Partij voor de Vrijheid (PVV), מרכז התיעוד הפרלמנטרי של אוניברסיטת ליידן (בהולנדית)
- ↑ De PVV is best sociaal, maar wel selectief (אורכב 13.03.2017 בארכיון Wayback Machine), NRC Handelsblad, 12 maart 2017 (ism. Parlementair Documentatiecentrum)
- ↑ Robin Pascoe, "Dutch nationality plan is a desperate act of political bravado", DutchNews.nl, 2025-10-09 (באנגלית בריטית)
- ↑ "PVV: EU-droom is nu nachtmerrie" (בהולנדית). NOS. 19 במאי 2014. ארכיון מ-3 בספטמבר 2015.
- 1 2 "Disagreement among populists in the Netherlands: The diverging rhetorical and policy positions of Dutch populist Radical Right parties following Russia's invasion of Ukraine" (באנגלית). Populism Studies. 4 במרץ 2023. ארכיון מ-21 באוגוסט 2023.
- ↑ "Before taking power, Dutch hard-liner Wilders will have to compromise". Reuters. 23 בנובמבר 2023. ארכיון מ-24 בנובמבר 2023.
- ↑ [print-edition/news/dutch-anti-islam-mp-israel-is-west-s-first-line-of-defense-1.278293 Dutch anti-Islam MP: 'Israel is West's first line of defense'], הארץ, 2012-10-25 (ארכיון)
- ↑ PVV: Verplaats EU-ambassade naar Jeruzalem, תיעוד הפרלמנט ההולנדי באוניברסיטת ליידן (בהולנדית)
