המפלצת מפלאטוודס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איור-אמן של המפלצת מפלאטוודס

המפלצת מפלאטוודס, המכונה גם בשמות "הפנטום מפלאטוודס" ו"המפלצת מברקסטון", הוא יצור שדווח שנצפה במפגש מהסוג השלישי, שאירע כביכול בערב ה-12 בספטמבר 1952 במערב וירג'יניה במחוז ברקסטון בארצות הברית[1].

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר תיאורים על דמות היצור שנצפה. לפי רובם, גובהו היה 2.1 מטרים, בעל גוף שחור ופנים קורנות אור. העדים תיארו אותו כבעל פנים מוארכות ובצורה המזכירה צורת יהלום יהפוך ובעל עיניים לא אנושיות. גם גופו תואר כבלתי אנושי והיה לו ביגוד שהזכיר חצאית או גלימה.

לפי חלק מהעדים ליצור לא היו גפיים, בעוד שאחרים אמרו שהם ראו גפיים דקות שיוצאות מגופו ואצבעות המזכירות טפרים. כמו כן, נטען שמעל ראשו של היצור היה כדור אדום שפלט אור או שהיה מונח מאחוריו על הארץ. עב"מולוגים מאמינים שהיה זה כלי טיס שאותו הטיס החוצן.

השתלשלות האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 7:15 בערב ב-12 בספטמבר 1952, שני אחים, אדוארד ופרד מיי וחברם טומי הייר (בגילאי 13, 12 ו-10 בהתאמה) ראו חפץ זוהר בשמיים שביצע נחיתה בחווה הסמוכה למגרש המשחקים שלהם. מיד עם ההיתקלות בעב"מ הם רצו לביתם וסיפרו לאימם, קייטלין מאי, על התקרית. יחד עם האם, ושלושה נערים נוספים, ניל נונלי (14), רוני שייבר (10) ויוג'ין למון (17) ששירת במשמר הלאומי, הם מיהרו לעבר החווה בה נחת העב"מ כדי לחקור אותו ולאמת את סיפור הילדים.

אל "המשלחת" התלווה גם כלבו של יוג'ין שהחל לנבוח בפראות עם התקרבו לאזור הנחיתה, ורגעים לאחר מכן חזר בריצה לחבורה כשהוא מייבב. לאחר שעברו יחד מרחק של כ-400 מטרים הם הגיעו לראש גבעה וממנה ראו "כדור אש" אדום וגדול במרחק של 15 מטרים לימינם. הם דיווחו על ענן גז חריף באזור שגרם להם לצריבה בעיניים ובאף. למון הבחין בשני אורות שנעו משמאלו של החפץ בקרבת עץ אלון וכיוון לעברם את הפנס שלו. אז, נחשף לפניהם מראה מחריד של יצור לא אנושי. לפי חלק מהעדויות היצור השמיע קולות צרחניים, דאה באוויר לכיוונם ואז חזר לעבר מקור האור האדום. הקבוצה נסה בבהלה מהגבעה למקום מבטחים.

עם הגיעה לביתה, גברת מאי יצרה קשר עם השריף המקומי רוברט קר ועם אחד בעליו של העיתון המקומי לי סטיורט. סטיורט ערך מספר ראינות עם חברי הקבוצה ואף חזר לאתר בו התרחשה לכאורה התקרית יחד עם למון. הוא דיווח על "ריח חריף, מתכתי ומעורר בחילה באזור". השריף ואנשיו חקרו גם הם את האזור ולא מצאו זכר או אישור לתקרית מלבד הריח העז והלא נעים בסביבה. סטיורט חזר פעם נוספת לאזור התקרית ומצא עקבות גדולות על הארץ וכן חומר נוזלי ושחור. הוא דיווח על הממצאים כאישור לנחיתת צלחת מעופפת, שכן אף כלי רכב ממונע לא היה באזור זה בשנה האחרונה. בהמשך התברר שהעקבות נוצרו מטנדר שברולט 1942 של אחד מהתושבים המקומים שעבר באזור שעות ספרות לפני שסטיורט חקר בשנית את המקום.

לאחר התקרית, אדון וויליאם ודונה סמית', שני חוקרי עב"מולוגיה מלוס אנג'לס, ערכו ראיונות עם אנשים בעיר שסיפרו שנתקלו ביצור דומה. למשל, בראיון שערכו עם אם ועם בתה בת ה-21, סופר להם שנתקלו באורות מוזרים וסביבם ריח עז וחריף כשבוע לפני התקרית של גברת מאי וילדיה. התקרית השפיעה קשות של בריאותה של הבת והיא נלקחה לאשפוז למשך שלושה שבועות בבית חולים. החוקרים גם לקחו עדות מאימו של למון שסיפרה שביתה הזדעזע בזמן נחיתה העב"מ ושהרדיו בביתה הפסיק לעבור במשך כ-45 דקות. ביום שלמחרת התקרית, ה-13 בספטמבר, אחד מאנשי החינוך של העיר סיפר שראה צלחת מעופפת ממריאה לשמיים ב-6:30 בבוקר.

בימים שלאחר התקרית, גברת מאי והנערים שהתלוו אליה דיווחו על תסמינים של כאב ובחילה שנמשכו למשך תקופה ושאותם ייחסו לערפל הריחני שהיצור הפיץ. התסימינים כללו צריבה באף והתנפחות בגרון. למון סבל מהקאות ועיוותים מהלילה בו צפה ביצור, והיו לו סיבוכים בגרון במשך מספר שבועות. רופא שטיפל בהם אמר שהתסמינים שלהם דומים לאלה של אנשים שהותקפו בגז חרדל, אם כי התסמינים מתאימים גם לאלה שלקו בהיסטריה חזקה לאחר שנכחו באירוע טראומטי.[2][3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המפלצת מפלאטוודס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]