המפעל להכשרת ילדי ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המפעל להכשרת ילדי ישראל מהווה מסגרת חינוכית עבור ילדים ממשפחות מצוקה. הוא הוקם בשנת 1943 על ידי רחה פריאר, בירושלים. מנכ"ל המפעל הוא משה דולב. בתחילה המפעל שיבץ קבוצות ילדים ממשפחות מצוקה בקיבוצים, כדי להכשיר אותם כחקלאים. כיום נמצאים הילדים תחת מסגרת של משפחתונים, בעוד הלימודים נעשים בבתי ספר רגילים. הילדים זוכים גם לעזרה מחיילות ובנות שירות לאומי.

בשנת 1973 קיבל המפעל מימון משר החינוך יגאל אלון, ובאמצעותו הוקמה רשת של כפרי ילדים (כמו למשל נווה גלים באשדוד) הפועלים במודל משפחתי, ה"משפחתון". בכל משפחתון גדלים 12 ילדים עם זוג "הורי בית" הגרים ביחדית דיור במשפחתון עם ילדיהם הביולוגים. יחד גדלים כולם כמשפחה אחת. הזוגות במפעל מלווים את הילדים לאורך שנים. כפרי הילדים היוו מסגרת נוספת, שנתנה מענה לילדים שלא עמדו בתנאי הקבלה לקיבוצים. בשנת 1994 הורחבה מסגרת כפרי הילדים, והוקמו בתי בוגרים, בהם שהו הילדים עד גיוסם לצבא. בשנת 1997 הוקמו בתים לחיילים ולסטודנטים בוגרי הכפר.

כיום (2017) המפעל כולל שבעה כפרי ילדים ונוער: כרמיאל (הגדול בכפרים), חורפיש, עפולה, גבעת עדה ("נוה אלישע"), נס ציונה ("נוה יהודה"), אשדוד ("נוה גלים") ואשקלון ("נוה הרואה"). בנוסף, מפעיל המפעל להכשרת ילדי ישראל מקבצי משפחתוני ילדים בכפר הירוק ובהדסים, באור שמחה (כפר חב"ד), במגדל אור (הרשת החינוכית של הרב גרוסמן במגדל העמק) וכן משפחתונים בודדים ברחבי הארץ (בניר העמק, ברמת גן, בראשון לציון, בכפר ורדים ובקיבוץ סעד) סה"כ 16 מסגרות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Nuvola apps bookcase.png ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.