ז'אבר
 | |
| ז'אבר - איור הדמות מאת גוסטב בריון (1824–1877), מתוך ההוצאה לאור המקורית של "עלובי החיים" | |
| סוג | אנטגוניסט |
|---|---|
| הוצאה לאור | כתר |
| שם ספר | "עלובי החיים" מאת ויקטור הוגו |
| שם סרט | "עלובי החיים" (במאי: טום הופר) |
| יוצרים | ויקטור הוגו |
| גילום הדמות |
רוג'ר אלם פיליפ קוואסט אנתוני פרקינס וייד ויליאמס ליאור ייני ראסל קרואו ששי קשת יגאל שדה גלעד קלטר |
| מידע | |
| תאריך לידה |
1780 כנראה  |
| גזע | אדם |
| מין | זכר |
| מקצוע |
סוהר, שוטר, מפקח משטרה, בלש משטרה |
| שיוך | משטרת פריז |
| דת | נצרות רומית-קתולית |
| אזרחות |
 צרפת |
| תאריך פטירה | יוני 1832 |
| סיבת המוות | התאבדות |
| דמויות קשורות | |
| אויבים |
ז'אן ולז'אן מר ת'נרדייה |
  | |
ז'אבר (בצרפתית: Javert) הוא דמות בדיונית, האנטגוניסט העיקרי ברומן משנת 1862 של ויקטור הוגו "עלובי החיים". ז'אבר הוא מפקח משטרה נוקשה וקפדן אשר, במהלך הרומן, ממקד את מעשיו באופן אובססיבי ברדיפתו והענשתו של האסיר הנמלט ז'אן ולז'אן.
הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקטור הוגו מתאר את דמותו של ז'אבר לא כדמות נבל פשוטה, אלא כדמות טרגית הנמצאת במרדף מוטעה והרסני אחר צדק. הוגו כותב כי ז'אבר "היה מורכב משני עקרונות, פשוטים וטובים כשלעצמם, אבל ההפרזה בהם הפכה אותם למרושעים: הכבוד לסמכות והשנאה כלפי המרד". הוא קפדן, חסר פשרות, נוקשה. האבסולוטיזם הקנאי הזה מאפשר לו למצוא את "הדרך הישרה דרך כל מה שהוא מפותל בעולם".[1]
לז'אבר יש השכלה בינונית; הוגו כותב כי "ברגעי הפנאי שלו ... על אף שהוא שנא ספרים, הוא היה קורא". להרהר במחשבות היה "דבר נדיר עבורו, ואף כואב להפליא"; זה נובע מהעובדה שמחשבות, באופן בלתי נמנע, כוללות בתוכן "כמות מסוימת של מרד פנימי", שז'אבר לא אוהב.[1]
לז'אבר אין הרגלים מגונים, אולם הוא משתמש לעיתים בטבק הרחה. חייו הם חיים סיזיפיים חסרי רגש "של מחסור, בידוד, הכחשה עצמית, צניעות - ולעולם לא שעשועים".[1]
כמי שנולד בכלא (אמו מגדת עתידות ואביו משרת במטבח הכלא), ז'אבר תופס את עצמו כמי שאיננו נכלל בחברה הנורמטיבית, אשר "באופן בלתי הפיך, סגרה את שעריה בפני שני מעמדות של גברים - אלו שתוקפים את החברה, ואלו ששומרים עליה". על בסיס ה"שנאה הבלתי-נלאה כלפי הגזע הבוהמי אליו הוא משתייך", ועל בסיס "הצדק, הסדר והיושר" שבו, הוא בוחר להקדיש את חייו בקריירה של קצין ברשויות אכיפת החוק[1] (בתחילה, הוא משמש כסוהר בבית הכלא בו מוחזק האסיר ולז'אן; בהמשך, הוא הופך לשוטר במשטרה, מתקדם עד לדרגת מפקח). ז'אבר כל כך מסור לבחירתו זו, כך כותב הוגו, עד כי הוא "היה עוצר את אביו, אם הוא היה נמלט מהכלא, ואף היה מסגירה את אמו בגין הפרת תנאי שחרור מוקדם. והוא היה עושה את כל אלו עם סוג זה של סיפוק פנימי טהור".[1]
ז'אבר מכבד את הממסד ואת הבורגנות, ובז לאביון החי בשוליים ולפורעי החוק. הוא מקדיש את מרבית חייו לרדיפתו של ז'אן ולז'אן, שהפר את תנאי שחרורו המוקדם. אולם, בעקבות מפגשיו עם ולז'אן במהלך המרד של יוני 1832 (בתחילה, ולז'אן חס על חייו של ז'אבר, ומאוחר יותר, ז'אבר חוזר בו מדבקותו העיוורת בחוק - הוא מסייע לוולז'אן לחלץ את מריוס הפצוע ונמנע מלעצור אותו), ז'אבר חווה ייסורים עמוקים שנגרמים לו על ידי הפשרה על השקפת עולמו הקודמת. עד לאותו הרגע, היה ברור לז'אבר כי בחיים ישנו "קו ישר אחד" שאותו אין לחצות, אך ההתנהגות המורכבת של ולז'אן מאלצת אותו לראות שיש שני קווים: "שניהם ישרים באותה המידה", אך סותרים זה את זה. הבלבול העמוק שנגרם לו כתוצאה מכך - ההבנה כי החוק אינו דבר מוחלט, כי הוא-עצמו איננו חסר דופי, וכי קיים כוח (המזוהה על ידי הוגו כאלוהים) עליון לכל מה שהוא ידע קודם לכן - ז'אבר צולל אל תוך ייאוש בו הוא מרגיש את עצמו "נהרס". על מנת להימלט מ"מצב לא טבעי" זה, ז'אבר מחליט שאין לו ברירה, אלא להתאבד.[1]
הדמות של ז'אבר מבוססת על אז'ן פרנסואה וידוק, עבריין והרפתקן, שלימים הפך להיות שוטר במשטרה (אם כי וידוק הצהיר כי הוא מעולם לא עצר אף אדם, אשר גנב מתוך צורך).[2] על בסיס סיפור חייו של וידוק, הוגו הסתמך (באופן רופף) גם כאשר עיצב את דמותו של ז'אן ולז'אן.[3] ברומן, הוגו מתאר את ז'אבר כ"ברוטוס בווידוק."[4]
אדפטציות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז מועד ההוצאה לאור המקורי של הרומן "עלובי החיים" בשנת 1862, דמותו ז'אבר הופיעה במספר רב של עיבודים לסוגים רבים של יצירות המבוססת על הרומן, לרבות ספרים, סרטים,[5] מחזות זמר, הצגות, תוכניות טלוויזיה ומשחקים.
מחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עלובי החיים (מחזמר)
במחזמר באותו השם, ז'אבר היא דמות מרכזית.[6] האופי שלו הוא, במידה רבה, ללא שינוי ביחס לספר. במחזמר, ובייחוד בשיר Stars ("כוכבים") מוצג ז'אבר כקתולי אדוק שמאמין בחוק ובצדק השמימיים. לעומת זאת, בספר ז'אבר חסר כל רגש דתי, ודבק בחוק ובצדק של הממסד החילוני. השירים המרכזיים שבהם משתתף ז'אבר הם שיר הפתיחה, שיר העימות, כוכבים ושיר ההתאבדות.
בין השחקנים שגילמו את התפקיד במחזמר באנגלית: רוג'ר אלם, וייד ויליאמס ופיליפ קוואסט.
בין השחקנים שגילמו את התפקיד במחזמר בעברית: ליאור ייני, ששי קשת, יגאל שדה, גלעד קלטר.
דמויות המבוססות על ז'אבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמותו של סגן פיליפ ג'רארד, מסדרת הטלוויזיה "הנמלט" (1963–1967), הייתה מבוססת על דמותו של ז'אבר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 Hugo, Victor. tr. Lee Fahnestock & Norman MacAfee. Les Misérables. Signet Classics, New York: 1987.
- ^ E. F. Vidocq, "Mémoires"
- ^ Robin Walz, "Vidocq, Rogue Cop", introduction to François Eugène Vidocq, Memoirs of Vidocq: Master of Crime, AK Press, 1935, xv
- ^ Les Miserables, vol. 1. Cricket House, p.135.
- ^
ז'אבר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ Behr, Edwar (1989). The Complete Book of Les Misérables. NY: Arcade. p. 165.
| עלובי החיים מאת ויקטור הוגו | ||
|---|---|---|
| יצירות | עלובי החיים (רומן, 1862) • עלובי החיים (סרט, 1978) • עלובי החיים (מחזמר, 1980) • עלובי החיים (סרט, 2012) • עלובי החיים (מיני-סדרה, 2018) | |
| דמויות | ז'אן ולז'אן • ז'אבר • פנטין • קוזט • מריוס פונמרסי • אפונין • אנז'ולרה • גברוש • ת'נרדייה | |
| שחקנים בולטים | אבי טולדנו • אדי רדמיין • אלברט כהן • אלי דנקר • אמנדה סייפריד • אן האת'וויי • ארון טבייט • דודו פישר • הלנה בונהם קרטר • יבגני שפובלוב • יו ג'קמן • ליאה סלונגה • ליאור ייני • מאט לוקאס • מייקל בול • ניק ג'ונאס • סמנתה בארקס • סשה ברון כהן • עידו מוסרי • פטי לופון • פיליפ קוואסט • קולם וילקינסון • ראסל קרואו • רוג'ר אלם • רינת גבאי • ריקי גל • שלומית אהרון • ששי קשת • תיקי דיין | |
| שירים נבחרים | Do You Hear the People Sing? • I Dreamed a Dream • One Day More • Bring Him Home • Stars • On My Own • Who Am I? • Master of the House • Suddenly | |