המצוק באוואל, אטרטה

המצוק באוואל, אטרטה
The Cliff of Aval, Etrétat

מידע כללי
צייר	קלוד מונה
תאריך יצירה	1885
טכניקה וחומרים	קנבס, צבע שמן
נתונים על היצירה
מספר יצירה	193325 (מוזיאון ישראל)
מיקום	מוזיאון ישראל

המצוק באוואל, אטרטה הוא ציור משנת 1885 מאת קלוד מונה, עשוי צבעי שמן על בד, מידותיו 65 על 92 ס"מ. היצירה נמסרה בעיזבון מארי דאבק, פריז, למדינת ישראל לזכר ז'אק ומימי דאבק, והיא מצויה בהשאלת קבע למוזיאון ישראל, ירושלים, מטעם האפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים.

רקע ליצירה

מונה בילה את מרבית שנות נערותו בעיר הנמל לה האבר, והכיר היטב את הכפרים הקטנים שלאורך חופי נורמנדי. בהמשך חייו שב לאזור זה פעמים רבות, תחילה לבדו ובהמשך עם משפחתו, כדי לצייר את הצוקים והחופים המפורסמים. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19 התמקד באטרטה, כפר דייגים שהפך לעיירת נופש. בשנים 1883–1886 יצר שם יותר עבודות מאשר בכל מקום אחר מחוץ לביתו בז'יברני. ידועים כשבעים וחמישה ציורים מאטרטה מתקופה זו, וכחמישים מהם מיוחסים לסתיו ולחורף 1885–1886. ציור זה נמנה עם קבוצה זו.

כבר בעשור השלישי של המאה התשע עשרה "גילו" סופרים ואמנים את חופי נורמנדי כאזור מתאים לנופש. כשלושים שנה לאחר מכן היו הכפרים הקטנים לאתרי תיירות פעילים ובהם מלונות, בתי קזינו, אכסניות ווילות. במדריכי מסע הומלץ למבקרים היכן לטייל ומה לראות. לפיכך, כאשר מונה יצא לצייר באטרטה, היו הנופים שצייר מוכרים היטב לציבור. לפי תיעודו של הרברט, האמן ביקש מטעמים מסחריים לתאר מראות מוכרים, אך העניק להם את רגישותו האמנותית ואת לשונו הציורית הייחודית.

מאפייני הסדרה

בעבודות מוקדמות יותר שצייר בסנט אדרס ובטרוויל תיאר מונה את חיי הנופש ואת הדמויות שעל החוף. לעומת זאת, בציורי אטרטה אין כמעט זכר לנופשים או לתיירות. הוא מתמקד בצוקים עצמם ומתעלם מן הבניינים ומהמבקרים, המבטאים את השינוי שחל במקום. בתיאורים אלה ניכרת איכות רומנטית והרואית, אך משיכות המכחול הנועזות והקומפוזיציות הלא שגרתיות מעניקות להם אופי מודרני מובהק.

תיאור היצירה

בציור מוצג הסלע העצום של אוואל על מדרונו התלול והקשת שבקצהו, מראה שהיה מוכר היטב באזור. נקודת התצפית היא שביל המגיע עד מחצית הדרך במעלה המצוק. "המחט", חוד סלע המתנשא לגובה של כשבעים מטרים ואשר מופיע לעיתים קרובות בנופי אוואל של מונה, מוסתר כאן מאחורי המצוק. אף שהזווית איננה יוצאת דופן, התיאור מצטיין ברעננותו. מונה מקרב את הצופה אל פני המצוק ובוחן אותם באמצעות ריבוי משיחות מכחול ונגיעות צבע, המשקפות את השפעת המים, הרוח, האור והאוויר. עבודת המכחול ההבעתית והצבעוניות החיה מבטאות את תגובתו הישירה של האמן לעוצמת הטבע.

על אף שמונה נהג לעיתים להשלים ציורים בשטח, בתקופה זו נהג לא אחת לסיים בסטודיו עבודות שהחל באוויר הפתוח. משום כך התאריך המופיע על ציורים אלו מציין את מועד תחילת העבודה ולא בהכרח את השלמתה.