המצור על אודסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המצור על אודסה
חלק מהחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה
Odessa Soviet artilery.JPGתותחנים סובייטים בהגנה על העיר
עימות:

מלחמת העולם השנייה

תאריך:

5 באוגוסט - 16 באוקטובר 1941

מקום:

מרחב אודסה

תוצאה:

כיבוש אודסה ופינוי הצבא האדום מהעיר

הצדדים הלוחמים
הצבא האדום הצבא הרומני
מפקדים

גבריאל ז'וקוב,
גאורגי ספרונוב,
איוואן פטרוב

ניקולאי צ'ופרקה

כוחות

עד 86 אלף חיילים

כ-340 אלף חיילים

אבידות

41,268 (16,578 הרוגים ונעדרים, 24,690 פצועים)

92,545 (17,729 הרוגים, 11,471 נעדרים , 63,345 פצועים)

Eastern Front 1941-06 to 1941-09.png

במלחמת העולם השנייה הטילה רומניה מצור על העיר אודסה וכבשה אותה. המצור החל ב-5 באוגוסט והסתיים ב-16 בספטמבר 1941. הפיקוד הסובייטי החליט על פינוי הצבא מהעיר לאור המצב האסטרטגי שנוצר ולמרות שהיה ניתן להמשיך בהגנה על העיר. הקרבות סביב העיר נחשבים להצלחות בודדות של הצבא האדום בשלבים הראשונים של המלחמה.

הצדדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם להסכמים בין הגרמניה הנאצית לבין רומניה, הרומנים הצטרפו למלחמה והתקדמו בחלק הדרומי של החזית. באזור אודסה לחמו יחידות של הארמייה ה-4 הרומנית בפיקוד ניקולאי צ'ופרקה.

לצבא הרומני היה עדיפות ברורה בכוחות היבשה. חיל האוויר הרומני לא הצליח להשיג עליונות אווירית והצי הרומני לא הצליח להפריע לספינות של צי הים השחור להעביר לעיר הנצורה תחמושת ותגבור כוחות.

ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להגנה על מרחב העיר הוקם "מרחב ההגנה אודסה" תחת פיקודו של תת-אדמירל גבריאל ז'וקוב. תחת פיקודו היו יחידות יבשה שכללו את ארמיית החוף בפיקוד גאורגי ספרונוב (מאוחר יותר איוואן פטרוב) ויחידות הצי מהבסיס שהיה בעיר.

להגנה על העיר נבנו 3 קווי ביצורים - הקדמי כ-20-25 ק"מ מהעיר, הראשי - 10-14 ק"מ מהעיר ופנימי 6-10 ק"מ מהעיר. הבסיס הימי של העיר חוזק ואליו הועברו אוניות נוספות מסבסטופול. כוחות היבשה בתחילת הקרבות כללו 34,5 אלף חיילים. במהלך הקרבות סביב העיר, למרות הפצועים ונעדרים מספר מגיני העיר גדל והגיע ל-86 אלף חיילים.

מהלך הקרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תבוסות הצבא האדום במרכז אוקראינה החלה נסיגה כללית של הסובייטים. כתוצאה מכך, ב-5 באוגוסט היחידות שהיו מוצבות בעיר החלו בקרבות סביב העיר. עד ל-10 באוגוסט נערכו קרבות במרחק יחסי גדול מהעיר אך הצבא האדום נאלץ לסגת לפרברי העיר. ב-13 באוגוסט נותק הקשר עם יתר יחידות הצבא האדום והחל מצור על העיר. אספקת תחמושת וכוח אדם חדש לעיר הנצורה בוצעה על ידי ספינות צי הים השחור. יחידות הצי הרומניות לא הצליחו להביא למצור ימי על העיר.

ב-14 בספטמבר מצב הכוחות הסובייטיים המגנים על העיר היה קשה. הרומנים התקרבו לעיר והחלו בהפצצות על הנמל. במהלך המחצית השנייה של ספטמבר לעיר הובאו כוחות חדשים בהיקף של 12,600 חיילים. ב-22 בספטמבר בוצעה נחיתה מוצלחת לעורף הרומנים והם נאלצו לסגת. כתוצאה מכך הופסקו הפצצות על הנמל והחזית התייצבה במרחק סביר מהעיר.

לאחר התייצבות החזית, מטה ההגנה החל בהכנות למלחמת חורף ההולך ובא. אומנם ב-30 בספטמבר הגיעה פקודת הסטבקה על הצורך בפינוי הצבא מהעיר. ב-5 באוקטובר, גנרל גאורגי ספרונוב שפיקד על כוחות היבשה קיבל התקף לב ופונה מהעיר (בהמשך הוא חזר לשורות הצבא אך לא מונה לתפקיד ביצועי בחזית). במקומו מונה איוואן איוואנוב (לאחר פינוי אודסה הוא היה אחראי על הגנת סבסטופול). עד ל-16 באוקטובר 1941 86 אלף חיילים, אלפי אזרחים וציוד צבאי כולל ציוד כבד הועמסו על ספינות הצי ועזבו את העיר. היחידות פונו לסבסטופול והצטרפו למגננה על העיר.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הגבורה בקרבות סביב העיר, אודסה קיבלה תואר "עיר גיבורה". ב-22 בדצמבר 1942 הוחלט על הענקת מדליה למגני העיר. בסך הכול בוצעו כ-30 אלף הענקות (רוב מגני העיר נהרגו במהלך הקרבות סביב סבסטופול במהלך שנת 1942).

בשנות ה-60 של המאה ה-20 נבנו אנדרטאות לאורך 100 ק"מ של קו ההגנה סביב העיר לזכר הנופלים.

מפקד מצור העיר הרומני ניקולאי צ'ופרקה נעצר לאחר המלחמה ונפטר בכלא רומני.