המצור על ורשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המצור על ורשה
Obrona Warszawy
מערכה: פלישת גרמניה הנאצית לפולין
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
Płonąca oblężona Warszawa.jpg

ורשה לאחר פשיטה אווירית
תאריך התחלה: 8 בספטמבר 1939
תאריך סיום: 28 בספטמבר 1939
משך הסכסוך: 3 שבועות
קרב לפני: הקרב על וולה סירוסובה
קרב אחרי: הקרב על בזורה
מקום: ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה
52°13′48″N 21°00′39″E / 52.23°N 21.01083333°E / 52.23; 21.01083333 
תוצאה: ניצחון גרמניה נאצית
שינויים בטריטוריות: כיבוש ורשה בידי הוורמאכט
הצדדים הלוחמים

הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה  הרפובליקה הפולנית השנייה

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית

מפקדים

הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה ולריאן צ'זומה
הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה יוליוש זולוף
הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה יוליוש רומל
הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה מריאן פורוויט
הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה תדיאוש קוצ'בה

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית יוהנס בלסקוביץ
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גאורג פון קיכלר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית ורנר פון פריטש
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית ולטר פצל

כוחות

124,000 חיילים (לא כולל מתנדבים)

175,000 חיילים

אבדות

חיילים שנשבו ונהרגו: 140,000
אזרחים שנהרגו: 18,000

7,500 חיילים הרוגים

המצור על ורשהפולנית: Obrona Warszawy; ההגנה על ורשה) נמשך בין 8 ל-28 בספטמבר 1939 והביא לכיבוש ורשה, בירת הרפובליקה הפולנית השנייה בידי הורמאכט, צבא גרמניה הנאצית במסגרת פלישת גרמניה הנאצית לפולין. במהלך המצור נהרגו 18,000 אזרחים, נשבו' ונהרגו 140,000 חיילים פולנים ונהרגו 7,500 חיילים גרמנים, בהם היה גנרל-אוברסט, ורנר פון פריטש. העיר ורשה נהרסה לגמרי מחוסר אספקה, הפצצות טקטיות ועוד.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי גרמניה–פולין החלו להתדרדר מאז עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה והקמת הרייך השלישי. גרמניה תחת אדולף היטלר התקדמה למדיניות יותר ויותר אגרסיבית עם השנים שהביאה לאנשלוס; סיפוח הרפובליקה האוסטרית הראשונה ומאוחר יותר לסיפוח חבל הסודטים ומאוחר יותר צ'כוסלובקיה כולה. פולין, מאז מות יוזף פילסודסקי בשנת 1935, הונהגה בידי טריומווירט שכלל את אדוורד רידז-שמיגלי, איגנצי מושצ'יצקי ויוזף בק.

בליל 31 באוגוסט כוחות אס אס זייפו את ההתקפה על תחנת הרדיו בגלייביץ אשר שימשה כתירוץ לפלישת גרמניה הנאצית לפולין ביום למחרת, ובכך החלה את מלחמת העולם השנייה באירופה. הוורמאכט, אשר השתמש באסטרטגיה צבאית של מלחמת בזק (בליצקריג) התקדם במהירות לתוך אדמת פולין. פער טכנולוגי לטובת הגרמנים וכאוס אזרחי בתוך פולין, בין לבין הודות להפצצות טקטיות על ערים פולניות תרמו לכיבוש הגרמני של מערב פולין והורמאכט התקדם במהירות לעבר הבירה הפולנית, ורשה.

ורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה של הרפובליקה הפולנית השנייה, ורשה הוכרזה כעיר הבירה של המדינה החדשה. לקראת המלחמה התגוררו בתוך ורשה 1,300,000 אזרחים, מתוכם 70.7 אחוז מכלל האוכלוסייה היו פולנים ו-28.3 אחוז יהודים. העיר הייתה מרכז תעשייתי ודרכה עברה מסילת ברזל מרכזית. במהלך שנות קיומה של הרפובליקה הפולנית השנייה ורשה עברה תיעוש נרחב שכלל חיבור של שני צדי העיר הנחתחים על גבי נהר הויסלה בעזרת גשר מרכזי. גודלה של ורשה הכולל היה 124.7 קילומטר רבוע ובממוצע הייתה צפיפות של 8,000 איש לקמ"ר.

הקרב על העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בספטמבר חיילים גרמנים התקרבו לפרברי ורשה, וממשלת פולין תחת נשיא פולין, איגנצי מושצ'יצקי, התפנתה ללובלין במזרח. הכוחות הגרמנים עם הזמן כיתרו את ורשה והטילו מצור שכלל 175,000 חיילים גרמנים. הכוחות הפולנים בעיר כללו 124,000 חיילים ואלפי מתנדבים.

כיתור ומצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות הגרמנים קטעו את קווי האספקה אל ורשה ותושבי העיר לא יכלו לשתות עוד מים נקיים מהתשתיות העירוניות. במטרה להביא לכאוס אזרחי הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, החל בסדרה ממושכת של הפצצות אוויריות טקטיות על העיר שפגע במרכזי ההנהגה, בתי האזרחים, תשתיות, מוזיאונים ועוד. הטירה המלכותית בוורשה, מקום מושבם הרשמי של מלכי פולין לשעבר, הופצצה והושמדה.

נ"מ פולני בהגנה על ורשה

ב-17 בספטמבר כבשו חיילים גרמנים את קוטנו ממערב לוורשה. ממזרח לורשה, הקורפוס הממונע ה-19 תחת פיקודו של היינץ גודריאן מקבוצת ארמיות צפון יצר קשר עם הקורפוס ה-21 מהמערך הצבאי הדרומי, והחלה התקדמות אל עבר ברסט-ליטובסק. באותו יום הכריז בהמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות יוסיף סטלין שממשלת פולין כבר אינה קיימת, ולכן כל האמנות בין שתי המדינות אינן תקפות יותר; חיילים סובייטים זרמו מעבר לגבול והחלו את פלישת ברית המועצות לפולין, לכאורה כדי להגן על האינטרסים של המיעוטים האוקראינים והבלארוסים בפולין מפני תוקפנות גרמנית פוטנציאלית.

כניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בספטמבר ממערב לורשה, בעיקול נהר הויסלה, איגפו חיילים גרמנים 170,000 חיילים פולנים אשר נכנעו. לאחר הקרב על בזורה הגיע ב-22 בספטמבר הגנרל הפולני תדיאוש קוצ'בה לורשה, שם מונה לזמן קצר כסגן מפקד הארמייה המוצבת בורשה. עם זאת, מאמציו הרבים לשבור את המצור לא צלחו. מפקד ארמיית ורשה, יוליוש רומל, ראה את המצב והפציר בין עמיתיו להתחיל בשיחות כניעה עם הגרמנים. באותו היום נפגע מכדור הגנרל-אוברסט הגרמני, פרייהר ורנר פון פריטש ונהרג מפצעיו לאחר זמן קצר. ב-25 בספטמבר ורשה סבלה מהפצצות אוויריות קשות והפגזות ארטילריה ממושכות כאשר אדולף היטלר הגיע לשדה הקרב להתבונן בהתקפה.

שבויי מלחמה פולנים מורשה

ב-27 בספטמבר הוסדרה הכניעה הסופית של הבירה הפולנית בעוד כל הארמייה המוצבת בתוכה נכנעה לכוחות הגרמנים. הכניעה הפולנית הוסדרה בין קוצ'בה והגנרל הגרמני יוהנס בלסקוביץ. בעת נפילתה לא נכנסו הכוחות הגרמנים אל ורשה, אשר בנקודה זאת הייתה הרוסה לגמרי, בניינים שלמים הפכו לאפר, בהם גם מבני הממשלה, האוכלוסייה האזרחית הייתה בכאוס, תשתיות המים הפכו בנקודה זאת לרעילות ועוד אסונות רבים אפפו את העיר[1][2].

יהדות פולין בורשה הועברו לגטאות שהחלו להיבנות בשטחים הפולנים הכבושים, בהם גטו ורשה, הגדול בגטאות הפולנים אשר הוקם כבר באוקטובר 1939, לפני הסדרת השטחים הכבושים בין ברית המועצות, גרמניה נאצית והגנרלגוברנמן, אזור חסות גרמנית שלא סופח רשמית לתוך גרמניה. ורשה עצמה נהרסה כליל ורק לאחר המלחמה, עם הקמת הרפובליקה העממית הפולנית, החלה בנייה מחדש ושיקום של העיר בסך מיליארדי דולרים.

סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא פולין
  • מערך ורשה המערבית (מריאן פורוויט)
    • בריגדת הפרשים "זביורסזה"
      • כוחות אזוריים מעורבים
    • הדיוויזיה ה-13
      • בריגדת המתנדבים ה-43
    • הדיוויזיה ה-15
      • רגימנט ה-59, 61, 62
    • הדיוויזיה ה-25
      • רגימנט ה-60
  • מערך ורשה המזרחית (יוליוש זולוף)
    • הדיוויזיה ה-5
      • רגימנט ה-26
    • הדיוויזיה ה-20
      • רגימנט ה-78, 79, 80
    • הדיוויזיה ה-44
    • הדיוויזיה ה-8
      • רגימנט "ילדי ורשה" ה-21
      • רגימנט "מגני פרגה" ה-1
      • רגימנט "מגני פרגה" ה-2
ורמאכט

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המצור על ורשה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]