המצור על צ'ארלסטון (1780)

המצור על צ'ארלסטון
Siege of Charleston

ציור של חומת המצור שבנו הבריטים מצפון לצ'ארלסטון
מלחמה: מלחמת העצמאות של ארצות הברית
סוג העימות	קרב
תאריכים	29 במרץ 1780 – 12 במאי 1780 (45 ימים)
קרב אחרי	קרב ווקסהאוז
מקום	צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית
קואורדינטות	32°47′39″N 79°56′31″W
תוצאה	ניצחון בריטי
שינויים בטריטוריות	כיבוש צ'ארלסטון
הצדדים הלוחמים 13 המושבות ממלכת צרפת הסן-קאסל מנהיגים ג'ורג' וושינגטון לואי השישה עשר  ג'ורג' השלישי פרידריך השני  מפקדים בנג'מין לינקולן ויליאם מולטרי ויליאם וודפורד אברהם וויפל הנרי קלינטון צ'ארלס קורנווליס אלכסנדר לזלי מריוט ארבות'נוט כוחות 6,600 חיילים 13,000 חיילים 4,500 מלחים אבדות 90 חללים 140 פצועים 100 חללים 120 פצועים

המצור על צ'ארלסטון (באנגלית: Siege of Charleston) היה קרב שהתחולל ב-1780 בסמוך לעיר צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית בין ממלכת בריטניה הגדולה לכוחות המורדים האמריקאים, במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית. במהלך הקרב צרו הבריטים על כוחות המורדים האמריקאים, שהתבצרו בעיר צ'ארלסטון, במשך שישה שבועות עד כניעת האמריקאים ונפילת העיר לידי הבריטים.

התבוסה של המורדים האמריקאים בצ'ארלסטון גרמה לאפקט דומינו ולכניעה של עוד עמדות בהן החזיקו האמריקאים ובסופו של דבר לשליטה בריטית במושבות האמריקאיות הדרומיות.

רקע

מלחמת העצמאות של ארצות הברית החלה באפריל 1775. השנתיים הראשונות של המלחמה (1777-1775) התאפיינו בהובלה בריטית ובסדרת ניצחונות שלהם על כוחות ארצות הברית. ב-1777 החל להסתמן מהפך בעקבות סדרת ניצחונות שהחלו בקרב סרטוגה.

במהלך השנתיים הבאות (1778-1777) דחקו האמריקאים את הבריטים מהטריטוריות הצפוניות בהן החזיקו. בעקבות נסיגות אלו שינו הבריטים אסטרטגיה והחליטו להסיט את כוחותיהם למדינות דרום בהנחה שם שיש נטייה חזקה יותר לבריטים בגלל קשרים כלכליים ומשפחתיים של בעלי מטעים וסוחרים גדולים עם בריטניה. אחד מהיעדים אותם שאפו הבריטים לכבוש הייתה העיר צ'ארלסטון בקרוליינה הדרומית.

באוקטובר 1779 יצא משט של אוניות בריטיות (בפיקוד סר הנרי קלינטון וסגנו צ'ארלס קורנווליס) מניופורט, רוד איילנד והפליג דרומה ובפברואר 1780 הגיעו למפרץ צ'ארלסטון ונחתו מדרום לצ'ארלסטון כשבהמשך התקדם הצי צפונית לעיר. צ'ארלסטון שוכנת בדרומו של חצי אי הבולט למפרץ ומגמת הבריטית הייתה להגיע למבצר מצפון ולחסום את הגישה אליו.

כדי לשפר את סיכוייהם של הבריטים, פרסם קלינטון את "הצהרת פיליפסבורג" שהציעה לעבדים חופש תמורת הצטרפות לצבא בריטניה. קריאה זו הביאה להצטרפות עבדים רבים לצד הבריטי.

מהלך הקרב

ב-1 באפריל 1780 הטילו הבריטים מצור על העיר עליה פיקד הקצין האמריקאי, בנג'מין לינקולן . מצפון הקימו חיילי הרגלים הבריטים קו ביצורים כ-800 מטר מהעיר ומדרום שלטו הבריטים, חלקית, במפרץ צ'ארלסטון בעזרת הצי שלהם. הבריטים היו צריכים להתמודד עם ירי ממבצרים אמריקאים (כמו פורט מולטרי) שהקיפו את המפרץ.

אחד ממפקדי הצי האמריקאים, קומנדר אברהם וויפל , העריך שלא יוכל להתמודד עם הצי הבריטי ובחר להטביע את אוניותיו בקרבת העיר. מנגד, אחד ממפקדי הצי הבריטי, מריוט ארבוטנוט , הצליח לנווט את אוניותיו לנמל צ'ארלסטון, מול אש אמריקאית. ב-13 באפריל הצליח מושל העיר, ג'ון ראטלדג', לברוח מהעיר והחל לארגן כוחות אמריקאים לכבוש מחדש את העיר.

עד 18 באפריל פעל קלינטון לחזק את המצור על העיר על ידי תגבור כוחותיו וכן על ידי השתלטות על שטחים נוספים מצפון לעיר (ראו "קרב מונק קורנר" ו"קרב לנוד פרי" שהוביל גנרל בנסטר טרלטון).

ב-21 באפריל הציע המפקד הצבאי של העיר, מייג'ור גנרל בנג'מין לינקולן , לבריטים את כניעת העיר והחיילים הנצורים בה בהתאם לחוקי המלחמה. הבריטים סירבו והמשיכו לחזק את המצור על העיר ולקדם את חומת המצור לכוון ביצורי העיר. בתחילת מאי 1780 היו הבריטים מספיק קרובים כדי לייבש את תעלת המים שהגנה על העיר.

ב-7 במאי נכנעו הכוחות האמריקאים שהחזיקו את פורט מולטרי ששלט על המפרץ. ב-8 במאי הניח קלינטון בפני לינקולן הצעת כניעה ללא תנאי של האמריקאים. לינקולן עיכב את תשובתו וניסה לנהל משא ומתן על תנאי הכניעה אך אזרחים שחיו בעיר לחצו עליו להיכנע. ב-12 במאי נכנע לינקולן יחד עם 3,370 חיילי המבצר. בעקבות כניעה זו נכנעו עוד מספר אתרים צבאיים שהחזיקו האמריקאים בקרוליינה הדרומית.

תוצאות הקרב

עם סיום המצור נמנו כ-180 חללים וכ-260 פצועים:

• בצד הבריטי:
  • 76 חללים בכוחות היבשה ו-23 בים
  • 89 פצועים בכוחות היבשה ו-28 בים
• בצד האמריקאי:
  • 89 חללים
  • 139 פצועים

בסך הכל שבו הבריטים כ-5,270 חיילים אמריקאים. בנוסף כלל השלל הבריטי 311 תותחים, כ-9,200 פגזי ארטילריה, כ-5,900 רובי מוסקט, כ-33,000 כדורי רובה, 49 ספינות ו-120 סירות. בנוסף תפסו כמויות גדולות של ציוד ומזון.

לאחר הכניעה הזהירו השבויים את הבריטים שהתותחים וכלי הנשק טעונים בתחמושת וחומרי נפץ אך הבריטים התעלמו מהאזהרה. טיפול לא נכון של הבריטים בשלל גרם לכך שאחד התותחים ירה על מחסן אבק שריפה וגרם לפיצוץ של 180 חביות אבק. כתוצאה מפיצוץ זה נהרגן כ-200 אנשים, נהרסו שישה בתים ונגרם נזק לכ-5,000 רובים שאוחסנו בסמוך.

לטענת השבויים האמריקאים החיילים, היחס שקיבלו מהבריטים היה מחפיר ובהובלת הבריטי צ'ארלס קורנווליס הם הוחזקו בתאים קטנים על גבי אוניות כלא. ג'ורג' וושינגטון נטר לבריטים על יחס זה ולאחר ניצחונו במצור על יורקטאון על קורנווליס הכריז ש”הכבוד שיוענק לצבא הנכנע (הבריטי) יהיה כמו היחס שהוענק לחיל המצב של צ'ארלסטאון”.

התבוסה האמריקאית בצ'ארלסטון חיסלה, למעשה, את רוב ההתנגדות המאורגנת של האמריקאים בחזית הדרומית כשסילוק כלל כוחותיו של וושינגטון מדרום קרוליינה הושלם בקרב ווקסהאוז בשלהי מאי 1780. בעקבות ניצחונות אלו צמצמו הבריטים את כוחותיהם בדרום, בהנחה שהמערכה בדרום הושלמה אך האמריקאים המשיכו במלחמת גרילה לא סדורה מול הבריטים.

הנצחה

ב-2023 רכשה "הקרן להנצחת שדות הקרב של ארצות הבית" שדה בשטח של 360 דונם במקום בו התקיים המצור על צ'ארלסטון. מטרת הרכישה להנציח את הקרב.

• 
  שלט הנצחת המצור
• 
  שלט הנצחת המצור בצ'ארלסטון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המצור על צ'ארלסטון בוויקישיתוף

• המצור על צ'ארלסטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מלחמת העצמאות בקרוליינה הדרומית, באתר carolana.com
• Morrill, Dan L, המערכה הדרומית במלחמת העצמאות של אמריקה, באתר archive.org,‏ ISBN 978-1877853210.
• J. E. Kaufmann, מבצרי אמריקה, באתר archive.org,‏ ISBN 978-0306812941
• Benjamin Lincoln, מסמכים היסטוריים מהמצור על צ'ארלסטון, באתר books.google.co.il, ‏1898
• המצור על צ'ארלסטון, באתר battlefields.org
• המצור על צ'ארלסטון, באתר nps.gov
• המצור על צ'ארלסטון, באתר mountvernon.org
• המצור על צ'ארלסטון, באתר americanacorner.com
• המצור על צ'ארלסטון, באתר americanrevolutioninstitute.org
• הרצאה על המצור על צ'ארלסטון, סרטון באתר יוטיוב, 2024