המצור על קאפואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המצור על קאפואה נערך בין השנים 214 ל-211 לפנה"ס, והיה חלק מהמלחמה הפונית השנייה, בזירה האיטלקית שלה. את המצור הטילו על העיר הרומאים בפיקודם של הקונסולים אפיוס קלאודיוס פולכר וקווינטוס פולוויוס פלאקוס, מפני שבגדה ברומא והצטרפה לצד הקרתגי. חניבעל, המצביא הקרתגי, ניסה להציל את העיר בשיטות שונות ללא הצלחה. לבסוף נפלה העיר בידי הרומאים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה הפונית השנייה פרצה בשנת 218 לפנה"ס, כאשר חניבעל כבש את העיר סגונטו, ופלש דרך הרי האלפים לאיטליה. באיטליה הביס חניבעל את הרומאים במספר קרבות כאשר האחרון והגדול שבהם היה קרב קאנאי, בו הכה חניבעל בתכסיס מבריק צבא הכפול כמעט מגודל צבאו. לאחר קרב קאנאי הצטרפו אל חניבעל ערים רבות, בעיקר בדרום ומזרח איטליה.

העיר קאפואה הייתה בירת מחוז קאמפאניה, מדרום לרומא, ונחשבה העיר השנייה בכוחה ובעושרה באיטליה, אחרי רומא עצמה. בעקבות קרב קאנאי שינתה קאפואה את נאמנותה והצטרפה אל חניבעל בתנאי שלא יוכל לגייס בה חיילים בכפייה. הייתה זו אחת מהצלחותיו הגדולות של חניבעל שמטרתו במסעו לאיטליה הייתה למוטט את השליטה הרומאית על איטליה, ביחד עם הצטרפותה של העיר סירקוסאי אל הצד הקרתגי והברית שכרת עם פוליפוס החמישי מלך מוקדון.

לאחר קרב קאנאי דגלו הרומאים באסטרטגיה הפביאנית, הם נמנעו מקרבות ישירים עם חניבעל, כי הכירו בגאונותו האסטרטגית של חניבעל, ונקטו מדיניות של מלחמת התשה. הרומאים ניצלו את יתרונם העצום בכוח אדם כדי להחליש את חניבעל שלא יכול היה לפצל את צבאו בבטחה.

מהלך המצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 214 לפנה"ס הציקו הרומאים לעיר קאפואה. בשנת 212 לפנה"ס הקצו הרומאים שישה לגיונות להתקפה על העיר. מצב האספקה של העיר היה קשה בשל הקושי לגדל את התבואה כרגיל תחת לחץ הלגיונות הרומאיים, ולכן שלח חניבעל את חנון, קצינו, לשלוח אספקה לקאפואה, אבל הקונסול קוונטיוס פולוויוס פלאקוס התקיף את שיירת האספקה של חנון בדרכה, והכה אותה. חניבעל עצמו נסע לקאמפאניה להצלת קאפואה והביס בדרכו את הפרוקונסול טיבריוס סמפרוניוס גרקכוס שניסה לחסום את דרכו, לאחר מותו של טיבריוס גרקכוס וניצחון קרתגי בקרב פרשים קטן, הסירו הרומאים את המצור מן העיר, לא הייתה אפשרות להמשיך לצור על קאפואה בלא להיכנס לקרב גדול כנגד חניבעל.

חניבעל חזר לאפוליה, שם שכן באותה תקופה, מיד שהסירו הרומאים את המצור, כדי לא להכביד על מצב האספקה הקשה ממילא באזור, ואז חזרו הרומאים והטילו שוב מצור על קאפואה. בשנה הבאה (211 לפנה"ס) ניסה חניבעל לפרוץ שוב לקאמפאניה בתקווה להסיר שוב את המצור, אבל הרומאים הכינו מבעוד מועד ביצורים למחנותיהם שסביב לעיר, בתוכם הסתתרו והמצור על קאפואה נמשך. חניבעל ניסה להסיר את המצור בדרך אחרת, הוא פנה, הלך הישר אל העיר רומא ועצר רק כ-6 קילומטרים מרומא, מתוך כוונה שהכוחות הצרים על קאפואה יפנו להצלת הבירה ומתוך כך יפול המצור, אך תקוותיו נתבדו, ארבעת הלגיונות שנועד להגנת רומא נשארו במבצריהם או על חומות העיר והכוחות הצרים על קאפואה נשארו לצור על העיר. לאחר מכן הניח חניבעל את קאפואה לגורלה מחוסר בררה, והיא נפלה באותה שנה.

תוצאות המצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצור קאפואה מראה על איבוד היוזמה של חניבעל באיטליה, ונטילתה על ידי הרומאים. בכיבוש קאפואה הוכיחו הרומאים לעצמם ולבעלות בריתם, שכוחם באיטליה גדול מכוחו של חניבעל ושהשליטה על איטליה חזרה לידיהם, פה נגמרה התאוששותה של רומא מן ההתקפה של חניבעל בתחילת המלחמה, והיא החלה לתקוף את קרתגו על מנת להשיג יתרון עליה.