המקור היהוויסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המקור היהוויסטי (בקיצור: ס"י; באנגלית: Jahwist ,Jehovist ו-Yahwist, או בקיצור J) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות. הוא מאופיין בנטייתו לקצר בתיאורים והסברים, להצגת הקשר בין האל ובין האדם כישיר וככמעט מוחשי, ובשימוש בשם "יהוה" לכינוי האלוהים כבר מבריאת העולם (בניגוד לס"א וס"כ, המתאפיינים בשימוש נרחב בשם זה רק לאחר התגלות ה' למשה).

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי השערת התעודות, מורכבים חמשת חומשי התורה מארבע תעודות שאותן שילב עורך מאוחר כדי ליצור חיבור אחד. המקור היהוויסטי נחשב למקור העתיק ביותר, כאשר J (המקור היהוויסטי) ו-E (המקור האלוהיסטי) הם המקורות העיקריים מהם מורכב ספר בראשית. מבחינה ספרותית, הוא ניחן בסגנון סיפורי ופרוזאי, ומבחינה תאולוגית, הוא מתאפיין בתפיסה אנתרופומורפית של האל. הוא מכנה את האל בשמו המפורש ומייחס לו לעיתים קרובות תכונות אנושיות. משערים כי מוצא החיבור בממלכת יהודה. חוקר המקרא יוליוס ולהאוזן תיארך אותו למאה ה-9 לפנה"ס, אך כיוון שהממצאים הארכאולוגיים אינם מעידים על אוריינות נרחבת ביהודה בתקופה זו, היו שהעדיפו לאחרו למאה ה-7 לפנה"ס.[1]

חלקו של המקור היהוויסטי בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות

בראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית: הספר נפתח בשני סיפורי בריאה, הנבדלים זה מזה באופן בולט הן בסגנונם והן בתוכנם. פרק ב' הוא סיפור בריאת העולם מהמקור היהוויסטי. לעומתו פרק א' הוא מהמקור הכהני, בו סדר הבריאה הוא צמחים, חיות ובסוף נבראים בני אדם — ״זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם״ (א׳, כ״ז). לעומת זאת, בפרק ב' אלוהים בורא קודם את אדם, אחר כך את הצמחים ואת החיות ורק בסוף בורא את חוה מצלעו של אדם. גם שמות האל שונים בשני הפרקים. סגנונית, פרק א' הוא קצוב ומדויק ותיאורי, ופרק ב' הוא ספרותי. פרק א' הוא סיפור בריאה קוסמולוגי, שבו בני האדם נבראו במעמד שווה, ואלוהים מתואר כ"בורא", ואילו בפרק ב', סיפור הבריאה מתרחש בגן עדן, וחוה נבראת מצלעו של אדם בדיעבד כעזר מנגדו, ו"אלוהים" מתואר כישות אמפתית המבינה לליבו של אדם.

ספר בראשית פרק א' - המקור הכהני:

  • (א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:
  • (ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן:
  • (כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ:
  • (כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:
  • (כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:
  • (כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:

ספר בראשית פרק ב' - המקור היהוויסטי:

  • (ז) וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:
  • (ח) וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר:
  • (יח) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:
  • (יט) וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:
  • (כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:
  • (כא) וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה:
  • (כב) וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם:
  • (כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת:

באופן דומה, גם בסיפור המבול ניתן למצוא סתירות עלילתיות והבדלים בלשון ובהשקפה – המבול נמשך גם 370 יום וגם 40 יום, בסיפור אחד נח משלח יונה ובשני הוא משלח עורב, אלוהים מכונה לפעמים "אלוהים" ולפעמים "יהוה", וכן הלאה. קשיים אלה נפתרים כאשר מתברר שניתן להפריד את הסיפור לשני חוטי עלילה שונים, כל אחד מהם רציף בעלילתו ועקיב בסגנונו. כאשר חוטי העלילה הללו נבחנים בהקשרם הרחב בתוך התורה, מתברר שהטקסט הוא תוצאה של שזירת שני סיפורי מבול מהמקור הכהני ומהמקור היהוויסטי זה בזה. כך לדוגמה בראשית ח ז-ח:

וַיְשַׁלַּח, אֶת-הָעֹרֵב; וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב, עַד-יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. וַיְשַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מֵאִתּוֹ--לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

שאר סיפור ספר בראשית, חיי שלושת האבות וירידת שבטי ישראל למצרים, שזורים ברובם מהמקור היהוויסטי והמקור האלהיסטי.

שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברים: הספר כולו הוא מהמקור הדברימי, להוציא את סיומו, השוזר את חוטי העלילה של כל ארבעת המקורות. פרק לג, ובו ברכת משה, מיוחס לס"י.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Baden, Joel S (2009). J, E, and the redaction of the Pentateuch. Mohr Siebeck. ISBN 9783161499302.
  2. ^ Kugler, Robert; Hartin, Patrick (2009). An Introduction to the Bible. Eerdmans. ISBN 9780802846365.