המרגל (סרט, 2012)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרגל
Шпион
Shpion-2012.jpg
מבוסס על רומן ריגול מאת בוריס אקונין
בימוי אלכסיי אדריאנוב
הפקה לאוניד ורשצ'אגין
סרגיי שומקוב
תסריט ולדימיר ואלוצקי
שחקנים ראשיים דנילה קוזלובסקי
פיודור בונדרצ'וק
ולדימיר יפיפאנצב
ויקטור ורז'ביצקי
דמיטרי נזארוב
מוזיקה יורי פוטיינקו
מפיץ VGTRK
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
אולפן אולפני T3
רוסיה-1
הקרנת בכורה 5 באפריל 2012
משך הקרנה 99 דקות (גרסה קולנועית)
164 דקות (גרסת הבמאי)
שפת הסרט רוסית
סוגה סרט פעולה
דיזלפאנק
www.kinopoisk.ru/spy/
דף הסרט ב-IMDb

"המרגל" (ברוסית: Шпион) הוא סרט קולנוע רוסי. מהווה עיבוד לספר "רומן ריגול", מאת בוריס אקונין. זהו סרט פעולה רוסי מסוגת דיזלפאנק ומגולל היסטוריה אלטרנטיבית של מוסקבה. יצא לאקרנים ברוסיה ב-5 באפריל 2012[1].

תקציר עלילת הסרט [עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב 1941 גרמניה הנאצית מתכוננת למתקפה על ברית המועצות. על הסוכן הגרמני "ואסר" הוטלה המשימה לשכנע את הפקידות הבכירה של ברית המועצות, שהמתקפה לא תצא לדרך לפני תחילת 1943. מוחלש מהדיכויים של סטלין, הנקוו"ד, ארגון המודיעין וסיכול הריגול הסובייטי, יוצא למבצע יוצא דופן ללכידת המרגל הנאצי, תוך מאמץ עצום ובמחיר כבד.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
דנילה קוזלובסקי יגור דורין מתאגרף באגודת דינמו, מגויס לנקוו"ד
פיודור בונדרצ'וק אוקטוברסקי סוכן בכיר בנקוו"ד
אנה צ'יפובסקאיה נאדיה מאהבתו של דורין
סרגיי גזארוב לברנטי בריה קומיסר הפנים העממי
ולדימיר יפיפאנצב קוגן / ואסר המרגל הנאצי
אלכסיי גורבונוב איש הקשר
אנדריי מרזליקין קרפנקו
יוסיף סטלין
אדמירל וילהלם קנריס
אדולף היטלר

הבדלים בין הסרט לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל אירועי הספר והסרט מתרחשים בעיר בירה אלטרנטיבית ואידילית של בירת ברית המועצות. על פי הספר והסרט ארמון הסובייטים במוסקבה כבר נבנה (למרות שבמציאות הוא מעולם לא נבנה), בכיכר לוביאנקה, ניצב פסל דזרז'ינסקי (שבמציאות, הוצב מאוחר יותר, בשנת 1950), ומטה שירותי הביטחון כבר בנוי על פי פרויקט של שצוסב (למעשה, המבנה הושלם רק בתחילת 1980)[2], בשמי העיר משייטות ספינות אוויר [3]וברחובות נעות קרונות MTV-82 (שבפועל, החלו לייצר אותם רק לאחר מלחמת העולם השנייה)[4]. רבות מסצנות החוץ צולמו במינסק.
  • בסרט מוצגת טכנולוגיה שבפועל הייתה בשימוש  לראשונה על ידי השירותים החשאיים של ברית המועצות רק לאחר המלחמה, כך גם מוצגת ועידת וידאו בין אדמירל קנאריס והיטלר ומשקפי ראיית לילה. כל אלה הן המצאות טכניות שבאותה תקופה היו רק בשלבי פיתוח.
  • בסרט, הקשר קרפנקו מגיע למעבדה מיוחדת תחת השפעת "תרופה". בספר קרפנקו לא מספיק להגיע למעבדה.
  • בסרט יגור דורין עורך תקשורת רדיו עם האבווהר לאחר פגישתו עם פטראקוביץ' מתחת לאדמה, סמוך לתחנת רכבת תחתית, לאחר שהגיע לשם דרך תעלות הביוב. בספר הוא נפגש עמו בבית נטוש ונמלט דרך הכניסה הראשית.
  • בספר מתואר מספר קורבנות תאונת החשמלית מגיע לכדי 82 נוסעים, בסרט המספר ירד ל-43 אנשים.
  • הדמות הראשית יגור דורין, כאשר נתפס בשבי מצליח ליצור קשר רדיו פעם אחת בלבד. בספר דורין מרותק למיטה ומוחזק כאסיר במשך ארבעה שבועות. כל הזמן הזה הוא שולח הודעות מוצפנות לאבווהר, כוח המשימה מאמין שהוא מת בגבורה (בשובו הוא מגלה את הכתובת "הם מתו למען תהילת המולדת" מתנוססת מעל דיוקנם של סוכנים שנפלו בעת מילוי תפקידיהם וביניהם גם תמונתו-שלו).
  • במהלך חקירתו של קוגן, לדברי הרופא, "השבוי" יכול לענות על שאלות, במשך עשרים ושלוש דקות. בהתאם לכך, הוא מצליח לומר לאוקטוברסקי ולדורין שהמלחמה תחל ביום ה-22 ביוני וכאשר אוקטוברסקי מנסה לדווח על כך למפקדו, זה כבר נסע לפגוש את מפקד המחוז.
  • בסרט, הפגישה בין בריה לדורין מתקיימת במסדרון של הבניין המרכזי שבכיכר לוביאנקה, לשם יגור מובא על ידי סוכני הנקוו"ד. הקומיסר דורש לסלק אותו מזרועות הביטחון, בתואנה ש"אין צורך בהתקפי זעם". בספר, הפגישה מתקיימת במשרדו של אוקטוברסקי בארבע עיניים ובריה נראה הרבה יותר שליו. הם דנים בהיעלמותו של אוקטוברסקי והקומיסר מדבר אל דורין בטון רגוע בהרבה והוא כלל אינו מגורש מהארגון.
  • בספר אוקטוברסקי לכאורה התאבד בירייה בתא טלפון, אך בסרט הוא נפגע על ידי משאית. עם זאת, בסופו של הסרט הקריין אומר כי גופתו של אוקטוברסקי לא נמצאה מעולם.
  • בסופו של הסרט, דורין טוען שהמלחמה תתחיל "מחר בארבע בבוקר". בספר, עד 22 ביוני עדיין נותרו עשרה ימים ודורין יוצא לחופשה בעצתו של הקומיסר. בסרט הוא מתאחד עם נדיה, במהלך פגישתם מסופר על תחילת המלחמה ומסופר על גורלו של דורין, לידת בנו והשתתפותו במבצע מיוחד ב-1942. חלק זה הוא המצאתם של התסריטאים, מאחר שבספר אין מילה לגבי עתידו של הסגן דורין. כל מה שאנחנו יודעים הוא רצונו לעזוב את שירותי הביטחון ולחזור לטוס.
  • בניגוד למתרחש בסרט, בספר דורין לא מפענח את המסרים של ואסר. הקומיסר (שבעצמו הולך שולל) מבטיח ליגור שהמלחמה לא תפרוץ בקרוב.
  • בסרט ליובוב סרובה ואוקטוברסקי תחילה רוקדים טנגו ואז סלסה, בעוד הסלסה נפוצה רק בשנת 1970.
  • בספר, סטלין לוקח את קוגן למשרדו בקרמלין. בסרט החלק הזה הוא הגזמה. הפגישה מתקיימת בחדר ענק בקומה העליונה של ארמון הסובייטים. בספר, וואסר משתיק את בריה במשך 15 דקות במהלך הפגישה עם המנהיג. בסרט הקומיסר פשוט עוזב את השניים לבדם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Состоялась премьера долгожданного фильма «Шпион», tvkultura.ru, 3 апреля 2012
  2. ^ Darriuss. (16 ביוני 2012). "Шпион, выйди вон, или Как Минск в очередной раз превратили в Москву". Интернет-портал Onliner.by. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2014. 
  3. ^ Кичин, Валерий (6 באפריל 2012). "Командир танцует танго". «Российская газета» — Федеральный выпуск, № 5749 (76). בדיקה אחרונה ב-21 בדצמבר 2013. 
  4. ^ "Как на время съёмок киноленты «Шпион» с Бондарчуком Минск превратился в Москву". Телеканал «Столичное телевидение» (СТВ). 22 בדצמבר 2012. בדיקה אחרונה ב-21 בדצמבר 2013.