המרכז הלאומי להשתלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל המרכז הלאומי להשתלות

המרכז הלאומי להשתלות הוא יחידה במשרד הבריאות בישראל המרכזת את תחום תרומת איברים והשתלת איברים בישראל.

היסטוריה ומטרות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הוקם בשנת 1993, כגוף ממלכתי ונייטרלי שינהל את המערך הארצי לתרומות איברים והשתלות, הכולל רשימת ממתינים ארצית, חלוקת איברים להשתלה על פי קריטריונים מקצועיים, ופעולות נוספות לקידום תרומות והשתלות.

"חוק השתלת האיברים"[1] מגדיר ומסדיר את פעולות המרכז להשתלות.

מטרות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגדלת מספרן של תרומות איברים בישראל
  • ניצול אופטימלי של איברים שנתרמו
  • הפעלת מדיניות שוויונית ושקופה של הקצאת איברים
  • ניהול מערך הבטחת איכות לתרומות איברים והשתלות איברים
  • הגדלת מאגר החותמים על כרטיס אדי
  • תמיכה וליווי משפחות שתרמו איברים של בני משפחתם
  • הפעלת תוכניות להשתלה מתורמים חיים

מבנה המרכז הלאומי להשתלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש המרכז עומד פרופ' רפאל ביאר, מנהל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. בוועדת ההיגוי של המרכז פועלים רופאים משתילים, אנשי אתיקה רפואית, משפט, פסיכולוגיה ודת, וכן אנשי ציבור.

ועדות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הלאומי להשתלות בנוי ממספר ועדות המרכזות כל אחת את תחומה.

ועדת ההיגוי
וועדת ההיגוי מתווה את מדיניות המרכז בראשות יו"ר המרכז, והיא כוללת נציגים מתחום הפסיכולוגיה, משפט, אתיקה דת ובכירי המשתילים והעוסקים בהשתלות רופאים ואחיות בארץ.
הוועדה אחראית על קביעת מדיניות הקצאת האיברים פיתוח ויישום תוכניות לקידום תרומות והשתלות.
ועדות איברים
המרכז מפעיל וועדות ייעודיות לכל איבר (ועדת לב וריאות, ועדת כבד ועדת כליות, ועדת רקמות). ועדות אלה כוללות מומחים מכל תחום. תפקידן של וועדות אלה היא להמליץ לוועדת ההיגוי בנושא הקצאת האיברים ופיתוח תוכניות חדשות.
ועדת בקרת איכות
יו"ר וועדת ההיגוי עומד בראשות וועדת בקרת איכות, תפקידי הוועדה היא לבקר את איכות הפעילות הרפואית במרכזים הרפואיים המורשים בתחום ההשתלות. מבקר ארצי הוא רופא טיפול נמרץ בכיר שמשמש גם כיועץ רפואי ארצי.

מערכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז בנוי מחמישה מערכים:

מערך רישום חולים והקצאת איברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הלאומי להשתלות מנהל את רישום המועמדים להשתלה באופן בלעדי. צוות יחידת ההשתלות בבית החולים בו תתבצע ההשתלה (נבחר על ידי הממתין) יבצע את רישום המועמד במרכז. רשימת הממתינים להשתלה מנוהלת באופן ממוחשב על סמך קריטריונים אשר גובשו על ידי וועדת ההיגוי ולפיהם נקבע מיקומו של החולה ברשימה הארצית. הקריטריונים כוללים דחיפות רפואית, התאמת רקמות בין התורם לחולה, זמן המתנה להשתלה וקריטריונים רפואיים נוספים. הניקוד של מטופל ברשימה עשוי להשתנות בכל עת בהתאם לשינויים בנתונים הרפואיים של החולים הנמצאים ברשימה ואשר מתעדכנים באופן רצוף. כאשר מתאמות ההשתלה מקבלות הסכמה לתרומת איברים מועברים נתוני התורם למרכז הלאומי להשתלות ומוזנים למערכת ממוחשבת. המערכת מצליבה את נתוני התורם עם הנתונים של הממתינים ברשימה ומאתרת את הממתינים המתאימים. מאפריל 2012 ממתינים שחתמו על כרטיס אדי בתנאים שהוגדרו זוכים בתוספת ניקוד בתור להשתלה. קדימות זו בתור להשתלה מקורה בחוק השתלת איברים התשס"ח 2008.

מערך תרומות איברים מתורמים נפטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתי החולים הכלליים פועלת אחות מתאמת השתלה מטעם המרכז הלאומי להשתלות. מתאמת ההשתלה מאתרת את המטופלים שהועלה חשד כי הם במוות מוחי נשימתי, ולאחר הליך קביעת המוות פונה למשפחה ביחד עם הרופא נאמן ההשתלות להציע להם לתרום איברים. מתאמת השתלה אחראית גם על הדרכת הצוותים הרפואיים בקיום פרוטוקולים רפואיים הנדרשים לשימור האיברים. חשוב לציין כי למתאמות ההשתלה ולרופא נאמן השתלות אין כל קשר לממתינים להשתלה.

במרכז הלאומי להשתלות פועלת מתאמת השתלות ארצית, האחראית לליווי התהליכים המתקיימים בבתי החולים. לאחר קבלת הסכמת משפחה לתרום איברים, מודיעה המתאמת הארצית לרופאים המשתילים מי יושתל מבין הממתינים, ומתאמת את שעת ניתוח נטילת האיברים בהתחשב בשיקולי המרכז התורם, המרכזים השותלים, שיקולי המשפחה התורמת ומועד הלוויה, ושיקולים קליניים של מצב שימור האיברים. מתאמות ההשתלה ונאמני ההשתלה פועלים לפי הנחיות מקצועיות של המרכז הלאומי להשתלות.

מערך להשתלות מתורמים חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הלאומי להשתלות מרכז גם את תחום השתלת האיברים מתורמים חיים כגון השתלת כליה, אונת כבד או אונת ריאה, ביצוע כל השתלה מתורם חי בישראל מותנה באישורי ועדות מקומיות או מרכזיות ואישור המרכז להשתלות ומשרד הבריאות כמוגדר בחוק השתלת איברים התשס"ח 2008. המרכז להשתלות מטפל בפיצוי תורמים חיים ומסדיר לכל תורם את ההחזרים המגיעים לו על פי החוק והתקנות[2]. המרכז להשתלות עוסק בפיתוח תוכניות חדשות לעידוד השתלות מתורמים חיים ובוחן שיתופי פעולה עם מדינות אחרות.

מערך הדרכה והסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הלאומי להשתלות מקיים פעילויות הדרכה והסברה על מנת להעלות את המודעות לתרומות איברים. הפעילויות כוללות קמפיינים תקשורתיים לעידוד חתימה על כרטיס תורם אדי, והגדלת הנגישות לחתימה. הדרכה לצוותים רפואיים, מובילי דעה מהדתות השונות, הרצאות לקהלים שונים כמו לבתי ספר לחיילים ועוד, וכן סדנאות וקורסים אקדמאיים. המרכז מנהל את מאגר החותמים על כרטיס תורם אדי. ניתן לראות את הגידול המשמעותי ברשימת החותמים על כרטיס אדי בזכות פעילותו של מערך הסברה זה.

המערך לתמיכה במשפחות תורמי האיברים והרקמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז להשתלות מקיים קשר עם המשפחות שתרמו איברים שנים ארוכות לאחר האובדן. מציע אפשרות להנצחת היקיר שאיננו באתר הנצחה הממוקם באתר משרד הבריאות, מזמין להשתתף בקבוצות תמיכה המתקיימות בצפון במרכז ובדרום, מקיים אירוע הדלקת נרות בחנוכה בהשתתפות נציגי מושתלים, מתאם מפגש בחסות נשיא המדינה לקבלת הוקרה אחת למספר שנים. מתאם קשר או מפגש שבין משפחות תורמות לבין נתרמים כאשר שני הצדדים בוחרים בכך.

מתאמי השתלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מתאם השתלות

תחילה פעלו מתאמי השתלה בשישה מרכזים רפואיים גדולים, שבהם קיימות תוכניות השתלה, ובשנת 1998 הם שולבו בכל בית חולים בישראל. מתאמי ההשתלות מדריכים את הצוותים הרפואיים באיתור תורמי איברים, פונים למשפחות נפטרים בבקשה לתרומת איברי יקיריהם וכן עוסקים בהסברה לציבור לשם להעלאת הנכונות לתרום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]