המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה
סמל המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה
CMdCJAdN21 (9).jpg
מידע
סוג מוזיאון אתנוגרפי
תאריך פתיחה רשמי 5 ביוני 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים, ישראל
כתובת רחוב המערביים 13, שכונת מחנה ישראל, ירושלים
מייסדים דוד עמאר, דניאל עמאר
קואורדינטות 31°46′36″N 35°13′17″E / 31.776583333333°N 35.221277777778°E / 31.776583333333; 35.221277777778
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חזית בניין המרכז
מבט אל הפטיו שמרכז המבנה

המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה על-שם דוד עמאר שוכן ברחוב המערביים 13 בשכונת מחנה ישראל בירושלים, ופונה בצידו האחר לרחוב דוד המלך 16. המרכז מוקדש להיבטים שונים של ההיסטוריה, התרבות והמורשת של יהדות צפון אפריקה, הכוללת את קהילות מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב ומצרים. הרחוב המוביל אל המרכז מעוצב כולו בצורת מדרחוב עם סגנון של: גן אנדלוסי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז שוכן בשכונת מחנה ישראל, השכונה היהודית השנייה שקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, לאחר משכנות שאננים. מחנה ישראל נבנתה בידי ועד העדה המערבית בירושלים בהנהגתו של הרב דוד בן שמעון ויושבה בידי יהודים יוצאי צפון אפריקה ("מערבים" או "מוגרבים"). הבניין שהוקם בשלבים החל בשנת 1865 והיה ראשון בתי השכונה או אחד הראשונים שהוקמו בה, נודע גם בשם "חצר רבי מאיר עובדיה". במקום שכנו כולל אברכים, בית מחסה, בית מדרש ובית כנסת[1]. המבנה המקורי התנשא לגובה של שלוש קומות והוא נבנה סביב חצר פנימית שבמרכזה שכן בור מים.

הקמת המרכז הייתה יוזמתו של דוד עמאר, איש עסקים ממרוקו וראש "ארגון קהילות יוצאי צפון אפריקה" בירושלים, מיסודו של ועד העדה המערבית. השלב הראשון בשיפוץ המבנה הסתיים בשנת 1988, ובין השנים 2008-2011 נערך שלב השיפוץ השני במימונו של דניאל עמאר, בנו של דוד. במסגרת שלב זה, נוספה למבנה קומה רביעית, הוכשר הגן האנדלוסי בחזיתו, והוא עוצב בסגנון אל-אנדלוס בידי אמנים שהוזמנו במיוחד לשם כך מקזבלנקה, מרקש ופאס. המרכז נחנך באופן רשמי ביום 5 ביוני 2011[2].

המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין המרכז שבו ארבע קומות, שופץ ועוצב מחדש והודבקה לו חזית שבה נקבע שער כניסה בסגנון אנדלוסי. בחזיתו הוקם גן אנדלוסי שבו פסיפסי זליג' אופייניים, ולאורכו שלוש מזרקות מרוקאיות מקוריות המחוברות זו לזו בתעלת מים. בדרומו של הגן נקבעו ארקדות שעוטרו בעבודות פסיפס.

בליבו של המבנה, מקום בו השתרעה החצר הפנימית, הוכשר פטיו מקורה המקשר בין ארבע קומותיו, ואשר עוצב בעבודת יד של סטוקו ועץ בסגנון אנדלוסי. ברחבי המבנה שולבו דלתות עץ אופייניות, פסיפסי זליג' ומוצגים שונים, דוגמת חפצי קודש וחול, תלבושות אופייניות וכתובות אבן. בקומתו הראשונה של המרכז הוקם בית כנסת קטן על שם הרב אלנקוואה -לקהילת יהודי אלג'יר, שהוא העתקו המדויק של בית הכנסת מהעיר תלמסאן באלג'יריה, ובו תיבה וארון קודש מגולפים בעץ בעבודת יד. באולם הכינוסים בקומתו הרביעית של המבנה נקבעה פינת ישיבה אופיינית.[3]

המרכז מארגן פעילויות שונות דוגמת כנסים, חוגים וסמינריונים, מפעיל מכון לחזנות ופייטנות, ומציג תערוכות קבועות ומתחלפות. עוד שוכנים במקום ספרייה ובה כתבים מקוריים, מחקרים וספרי עיון, מאגר אור-קולי וארכיון.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המרכז למורשת יהדות צפון אפריקה
  2. ^ נחנך המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה בירושלים ע"ש דוד עמאר
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה בירושלים על שם דוד עמר, מדריך לאתר המורשת, עמ' 171