המרכז לדמוגרפיה
המרכז לדמוגרפיה היה גוף ממשלתי בתוך משרד הרווחה שמטרתו להגשים את המדיניות הדמוגרפית שקובעת הממשלה בישראל.
המרכז לדמוגרפיה הורכב ממועצה ציבורית, שפעלה לסירוגין, ומוועד פועל אשר יושב ראש שלו שימש כיושב ראש המועצה וכמנהל המרכז.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 1967 פורסם דו"ח של הוועדה לבדיקת בעיית הילודה בראשות פרופסור רוברטו בקי. הממשלה דנה על ממצאיו וקבעה כי "הממשלה רואה צורך לפעול באורח שיטתי להגשמת מדיניות דמוגרפית, המכוונת ליצירת אווירה שיהיה בה כדי לעודד את הילודה, בהתחשב בחיוניותה לעתידו של העם היהודי". החשש העיקרי היה ששיעור הילודה במגזר הלא יהודי גבוה ומאיים על "המאזן הדמוגרפי"[1]. בעקבות כך הוחלט לערוך פעולות הסברה שונות ולייצר הקלות כלכליות על מנת לעודד את הילודה בישראל. כמו כן, הוחלט שיש לרסן את ההפלות המלאכותיות. על מנת להגשים את מדיניות הממשלה, הוחלט על הקמת המרכז לדמוגרפיה[2].
בסוף 1968 מונתה זינה הרמן למנהלת המרכז. הרמן הגישה תוכנית בשם "דרכים ממלכתיות לעידוד הילודה במדינה," והודיע כי מטרת המרכז הדמוגרפי הוא להגדיל את מספר הילדים במשפחות המסתפקות בילד או שתיים, שרובן הן משפחות מבוססות מהבחינה הכלכלית, לא על ידי תמריצים כספיים, אלא על ידי רשת מסועפת של שירותים והקלות: הבטחת שיכון לזוגות צעירים, והלוואות נוחות להגדלת הדירה עם הגדלת המשפחה ל-4—3 ילדים. מעונות לילדים בגיל הרך סמוך למקומות העבודה ומעונות ילדים שכונתיים. כן יש "לערוך מסע הסברה, למען העמיק את תודעת המשפחה ואת האושר שבמשפחה גדולה יותר ולהושיט עזרה לארגונים ציבוריים"[3].
בשנותיו הראשונות פעל המרכז תחת משרד ראש הממשלה אולם כעבור כמה שנים הוא הועבר למשרד הרווחה.
ביוני 1985 המרכז לדמוגרפיה פרסם דו"ח שלפיו מספר היהודים בעולם יפחת מ-10 מיליון עד ל-8 מיליון בשנת 2000. השר משה קצב אמר בתגובה: "זו סכנה ממשית לעצם קיומו של העם היהודי[4].
המועצה הציבורית לדמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועצה הציבורית לדמוגרפיה הייתה גוף שהורכב ממומחים שונים ונציגי ציבור, בהתנדבות, כדי להתוות את מדיניות המרכז בהתאם להחלטות הממשלה. המועצה החלה את עבודתה לצד המרכז בשנת 1967, ופעלה במשך רוב שנות השבעים. בשנת 2002 חזרה לפעול בהוראה של שר העבודה והרווחה בשעתו, שלמה בניזרי[5], לטענתו עקב הירידה בילודה בישראל[6]. המועצה אורגנה מחדש והיא כללה כ-40 חברים, שבראשותם עמד ניצב בדימוס, ד"ר ברוך לוי. מטרת המועצה הוגדרה כ"לפעול להגשמת מדיניות דמוגרפית החותרת להבטחת רמה נאותה של גידול האוכלוסייה בישראל"[7]. החזרת פעילותה של המועצה לווה בקריאות התנגדות מצד ארגוני נשים ופמיניסטיות, ומצד ערבים ישראלים[8].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ההקלות של המרכז לדמוגרפיה, למרחב, 22 בדצמבר 1969
- ישראל כהן-, הבראה לאמהות ברוכות ילדים - דרישת המועצה לדמוגרפיה, דבר, 20 בדצמבר 1972
- תוכנית לעידוד ילודה ע"י הקלות בשיכון, למרחב, 4 בנובמבר 1968
- מדיניותה הדמוגרפית של ישראל בתחום הילודה וזכויות נשים ומיעוטים, ד"ר גילה שטופלר.
- מרב סורג, אנו אוהבים אותך יולדת, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2002
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיים יערי, כיצד נעודד ילודה, דבר, 3 באוקטובר 1969
- ^ ישראל כהן-, הריבוי הטבעי במדינה גדל בשנת 1968 - מסר פרופ' ר. בקי בישיבת המועצה הציבורית של המרכז לדמוגרפיה, דבר, 20 במרץ 1969
- ^ זינה הרמן סוקרת התכניות לעידוד הילודה, דבר, 20 בנובמבר 1968
ישראל כהן-, זינה הרמן תיכנס לכנםת ותמשיך לעמוד בראש המרכז לדמוגרפיה, דבר, 6 באוקטובר 1969 - ^ אתמול בכנסת, כותרת ראשית, 26 ביוני 1985
- ^ המועצה הציבורית לדמוגרפיה החלה בעבודתה, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2002
- ^ זאב קליין, עקב הירידה בילודה: בניזרי כינס המועצה לדמוגרפיה, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2002
- ^ מרב סריג, האתיקה של הדמוגרפיה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2003
- ^ נציגי ארגוני זכויות אדם הפגינו נגד המועצה לדמוגרפיה, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2002
נשים מתנגדות, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2002