המרכז למיפוי ארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז למיפוי ארץ ישראל
בניין המרכז למיפוי ארץ ישראל בתל אביב בשנת 1930 (כיום המרכז למיפוי ישראל) בשנת 1931
בניין המרכז למיפוי ארץ ישראל בתל אביב בשנת 1931 (כיום המרכז למיפוי ישראל)
מידע כללי
תחום שיפוט המכון הלאומי למדידות קרקע ומיפוי ארץ ישראל
תאריך הקמה 1920 (תחילת הפעילות)
1929 (הנחת אבן הפינה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המרכז למיפוי ארץ ישראלאנגלית: Survey of Palestine) היה מחלקת הממשלה האחראית על הסקר והמיפוי של ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. לאחר 1948 הוא הפך להיות המרכז למיפוי ישראל. המרכז הוקם בשנת 1920 ביפו ולאחר מכן עבר לפאתי תל אביב של אז בשנת 1931. הוא הקים את "הרשת הגאוגרפית למיפוי ארץ ישראל (Palestine grid)".

בראשית שנת 1948 לפני הקמת מדינת ישראל מונו מנכ"לים זמניים של המרכז לכל אחת ממדידות "המדינה היהודית" שהיא קמה ולצד זו ה"מדינה הערבית" הצפויים על פי תנאי תוכנית החלוקה של האו"ם לארץ ישראל והתיקים והמפות שהיו קיימים היו מתכוננים להיות "משותפים עבור שתיהן" אך עם זאת, במהלך מלחמת העצמאות הובלו משאיות בריטיות המספקות את החלק של "המדינה הערבית" שהייתה מתכוננת ממפותיהן חזרה אל תל אביב. כיום המפות ההיסטוריות נערכות במרכז למיפוי ישראל, באוניברסיטה העברית בירושלים, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ובארכיונים של משרד הביטחון.

המפות שהופקו על ידי המרכז היו בשימוש נרחב ב"מיפוי קרטוגרפי של פליטים פלסטינים" על ידי חוקרים המתעדים את בריחת הפלסתינים בשנת 1948 מארץ ישראל. בשנת 2019 המפות שימשו כבסיס למחקרים עבור מיפוי ארץ ישראל בקוד פתוח הנתמכות על ידי "באסל חרטביל", פליט פלסתיני החי כיום בסוריה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]