המשבר הטאיוואני-סיני
תאריכים | 2021–הווה (כ־3 שנים) | |
---|---|---|
מקום | טאיוואן (הרפובליקה הסינית) הרפובליקה העממית של סין | |
קואורדינטות | 25°15′26″N 120°29′20″E / 25.257222222222°N 120.48888888889°E | |
עילה | דרישת טאיוואן להכרה בעצמאותה | |
| ||
המשבר הטאיוואני-סיני הוא עימות מתמשך בין סין הקומוניסטית לרפובליקה הסינית שבשנת 1949 עזבה את אדמת סין והתיישבה באי טאיוואן. העימות החל ב-2021 עם ההידוק הביטחוני בין מדינות ברית הקוואד להגנת טאיוואן נגד פלישה סינית, שאותו סין רואה כאיום עליה. ב-2021 העימות התבטא בעיקר בהתגרות הולכת וגוברת של סין בטאיוואן על ידי שיגור מטוסי קרב המתקרבים למרחב האווירי שלה, לצד תרגילים צבאיים המדמים תרחיש של פלישה לטאיוואן. באוגוסט 2022 עם ביקורה של ננסי פלוסי בטאיוואן המתיחות הגיעה לשיא עד אותה העת. באוקטובר 2024 חלה החמרה במתיחות בין המדינות, כאשר סין ביצעה תרגילים המדמים את סגירת המרחב הימי של טייוואן.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מעמדה הבין-לאומי של טאיוואן
הרפובליקה הסינית הוקמה בשנת 1912 לאחר נפילת שושלת צ'ינג במהפכת שינהאי, שהחלה בהתקוממות ווצ'אנג.
בשנת 1928 החל צ'יאנג קאי שק במערכה צבאית לאיחוד הרפובליקה תחת שלטון אחד, שלו היו שותפים גם גורמים קומוניסטיים. צ'יאנג אמנם הצליח להשתלט על סין, אולם עימות פנימי התמשך בין הצבא הסיני שברשותו לבין המפלגה הקומניסטית הסינית. תוך כדי כך בשנת 1937 פרצה מלחמת סין–יפן השנייה, שהפכה מהר מאוד לחלק ממלחמת העולם השנייה. הסינים הבינו כי עליהם להתאחד כנגד האויב היפני, על כן הוזנח העימות הפנימי בין שתי המפלגות.
בשנת 1945 תמה מלחמת העולם השנייה, ועמה גם מלחמת סין-יפן השנייה. לאחר גמר המלחמה חזרו שתי המפלגות לעימותים שהתדרדרו לכדי מלחמת אזרחים, שהסתיימה בשנת 1949 בהשתלטות הצבא הקומוניסטי על כל שטחי סין היבשתית. חברי מפלגת קוומינטנג ברחו לאי טאיוואן והקימו בו ממשלה חדשה, בראשות צ'יאנג קאי שק, שהצטמצמה לאי טאיוואן ולאיים הסמוכים לו. כל אחת משתי המדינות שנוצרו התעקשה שהיא הרפובליקה הסינית המקורית.
מאז 1949 רוב מדינות העולם אינן מכירות בעצמאותה של טאיוואן, כולל ארצות הברית שתומכת בה, על מנת שלא ליצור מתיחות גדולה מדי עם סין. מאז ישנו סטטוס קוו באשר למעמדה של טאיוואן כמדינה דמוקרטית ועצמאית דה פקטו, אך רשמית סין, כמו רוב מדינות העולם, אינה מכירה בה כמדינה עצמאית.
המשבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת הקוואד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הברית לדיאלוג ביטחוני רב-צדדי
בשנת 2007 הוקמה קואליציית מדינות נגד סין בשם קוואד. הברית כוללת את ארצות הברית, יפן, אוסטרליה, טאיוואן והודו. מאז נבחר ג'ו ביידן לשמש כנשיא ארצות הברית, הוא פעל להידוק שיתוף הפעולה בין מדינות הברית. ב-24 בספטמבר 2021 נערכה פגישה של ראשי מדינות הקוואד בוושינגטון על מנת להדק את שיתוף הפעולה שלהן מבחינה ביטחונית וכלכלית. במאי 2022 התקיימה פסגת הקוואד השנייה של ממשל ביידן בטוקיו בירת יפן, שבה השיק נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן את המסגרת הכלכלית ההינדו-פסיפית (IPEF), שמהווה ברית כלכלית אשר נועדה בין השאר להחלשת סין, ובכלל זאת הסכם הגנה על טאיוואן במקרה של תקיפה סינית, מה שהגביר את המתיחות בין המדינות.
הטסת מטוסי קרב לכיוון המרחב האווירי של טאיוואן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך 2021 שיגרה סין מספר פעמים גיחות של מטוסי קרב שהתקרבו למרחב האווירי של טאיוואן ללא תיאום. אולם ב-1 באוקטובר 2021, במהלך ציון יום השנה להקמת הרפובליקה על ידי הסינים, וימים ספורים לאחר מפגש מדינות הקוואד בארצות הברית, שלחה סין 38 מטוסי קרב אל סמוך למרחב האווירי של טאיוואן ללא תיאום, ולמחרת עשתה מעשה דומה עם 39 מטוסים. טאיוואן הזניקה מטוסי קרב ופרסה מערכות טילים. גיחות אלו נחשבו למשמעותיות ביותר עד אז[1][2].
הגעת ננסי פלוסי לטאיוואן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ביקור ננסי פלוסי בטאיוואן
ב-2 באוגוסט 2022 ערכה יו"ר בית הנבחרים האמריקאי ננסי פלוסי ביקור בטאיוואן, זאת למרות התנגדות השלטונות בסין העממית. פלוסי הייתה נבחרת הציבור האמריקאית הבכירה ביותר שמבקרת באי זה 25 שנה (קודם לכן, ב-1997, ביקר שם יו״ר בית הנבחרים דאז ניוט גינגריץ'). פלוסי אמרה כי הדיונים עם ההנהגה בטיוואן יתמקדו ב"אישור מחודש" של התמיכה האמריקנית בשותפה שלה ובקידום האינטרסים המשותפים באזור. בכירים בוושינגטון הבהירו כי ביקורה של פלוסי בטאיוואן נעשה על דעתה, והיא לא תיאמה את הדבר עם ממשל ביידן. הביקור לווה לפי הדיווחים במתיחות בין המדינות המעורבות. בתגובה לביקור, ב-4 באוגוסט 2022 פתחה סין בתרגיל צבאי גדול בן 3 ימים בשישה אזורים סביב טאיוואן, שמדמה השתלטות על המרחב הימי והאווירי של טאיוואן, והטלת מצור על המדינה.
היערכות לפלישה סינית לטאיוואן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברקע המתיחות בין שתי המדינות, סין נערכת צבאית לאפשרות של פלישה מלאה על טאיוואן. פלישה דומה ארעה בפברואר 2022 עם פלישתה של רוסיה לאוקראינה, שמסייעת לסין להפיק לקחים ומסקנות.[3]
תרגילי "חרב המשותפת 2024"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23-24 במאי 2024 החלה סין בתרגיל צבאי המדמה תקיפה של טייוואן, במסגרתו עשרות מטוסי קרב סיניים הנושאים טילים חיים ביצעו תקיפות דמה נגד מטרות טייוואניות.[4][5]
ב-14 באוקטובר 2024 פתחה סין בתרגיל צבאי גדול בשם: "חרב משותפת 2024 ב'", סביב טייוואן. על פי הדיווחים בתקשורת הסינית, הכוחות הסיניים דימו ירי טילים ורקטות לעבר טייוואן, ומטוסי קרב פתחו "מסדרונות תקיפה אוויריים". לפי ההערכה בטייוואן, סין מתאמנת על הטלת מצור על נמלים בצפונה ובדרומה של טייוואן, וכן על נתיבי שיט, ובד בבד מתאמנת על הדיפת כוחות שעשויים לבוא לעזרתה של טייוואן.[6][7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הצהרת מזכיר המדינה אנתני בלינקן באתר וויקיטקסט (באנגלית)
- שלמה מעוז, סין מאיימת לבלוע את טייוואן בצל המחסור העולמי בשבבים, באתר מעריב אונליין, 26 בנובמבר 2021
- גרדיאן, טייוואן מזהירה: סין יכולה לפלוש אלינו עכשיו, אבל תהיה מוכנה לכך יותר ב-2025, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ynet והסוכנויות, מפגן כוח סיני ליד טייוואן: 77 מטוסי קרב בתוך יומיים, באתר ynet, 3 באוקטובר 2021
- ^ יואב זהבי, 38 מטוסים פלשו בו זמנית: המסר המאיים של סין למערב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 באוקטובר 2021
- ^ על התרחיש לפלישה אמפיבית לטאיוואן ראו כאן.
- ^ גרדיאן, "עונש על מעשים בדלניים": סין פתחה בתרגילי פתע צבאיים סביב טייוואן, באתר הארץ, 23 במאי 2024
- ^ התרגיל הסיני סביב טייוואן, מאי 2024
- ^ ynet והסוכנויות, כשהעיניים על ישראל ועזה, סין פתחה בתרגיל ענק סביב טייוואן: "מי שמשחק באש – נשרף!", באתר ynet, 14 באוקטובר 2024
- ^ גיא אלסטר, המתיחות עולה: סין פתחה במשחקי מלחמה סביב טייוואן, באתר וואלה, 14 באוקטובר 2024