לדלג לתוכן

המשבר הכלכלי בפקיסטן (2022–2024)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פקיסטן חוותה משבר כלכלי חריף על רקע המהומות הפוליטיות בפקיסטן 2022–2023, אשר הוביל לעלייה חדה במחירי המזון, הדלק והגז. נכון ל-1 באפריל 2025, שיעור האינפלציה במדינה עמד על 0.7% – הנתון הנמוך ביותר מזה שלושה עשורים.

הפלישה הרוסית לאוקראינה תרמה לעליית מחירי האנרגיה ברחבי העולם. בפקיסטן, הסתמכות גוברת על הלוואות חיצוניות העלתה את החשש לחדלות פירעון, מה שהוביל לפיחות בערך המטבע המקומי ולהתייקרות היבוא. ביוני 2022 נרשם שיא באינפלציה, לצד זינוק במחירי המזון.[1][2][3][4]

גורמים מבניים כגון ניהול לקוי ותפוקה לנפש נמוכה בהשוואה למדינות מתפתחות נוספות תרמו למשבר במאזן התשלומים, שבא לידי ביטוי בקושי לצבור יתרות מטבע חוץ לצורך מימון היבוא.[5] המשבר נחשב לאחד החמורים ביותר שפקיסטן חוותה מאז קבלת עצמאותה ב-1947.[6][7]

במהלך 2024 ו-2025 נרשמו סימני התאוששות איטית. נכון למרץ 2025, שיעור האינפלציה השנתי ירד ל-1.5% – הרמה הנמוכה ביותר מזה עשור. הירידה יוחסה לאפקט בסיס גבוה, לירידת מחירי סחורות ואנרגיה עולמיים, ליציבות בשער החליפין ולמדיניות מוניטרית מצמצמת.[8][9]

ב-10 ביוני 2025 הציג שר האוצר מוחמד אורנגזב את הסקירה הכלכלית לשנים 2024–2025, שבה תיאר התאוששות הדרגתית לנוכח אתגרים מבניים נמשכים. לפי הדו"ח, התוצר המקומי הגולמי של פקיסטן התכווץ ב-2023 בשיעור של 0.2%, אך צמח ב-2024 בשיעור של 2.5%, עם תחזית של 2.7% לשנת 2025 ו-4.2% לשנה הפיסקלית שלאחר מכן. אורנגזב הדגיש את הצורך בצמיחה יציבה לאורך זמן כדי להימנע מתנודתיות כלכלית.

למרות השיפור היחסי, פקיסטן נותרה בהתמודדות עם משבר כלכלי עמוק. בין האתגרים המרכזיים נכללים חוב ציבורי גבוה, ריביות גבוהות (11% נכון ל-2025, לעומת 22% בשיא המשבר), ותלות נמשכת במימון חיצוני. יחס החוב לתוצר ירד מ-68% ל-65%.

האינפלציה ירדה מיותר מ-29% בשנת 2023 ל-4.6% בשנת 2025. יתרות מטבע החוץ עלו לרמה של 9.4 מיליארד דולר ביוני 2024, לעומת רמה של כיסוי יבוא לשבועיים בלבד בשיא המשבר.

במהלך התקופה שבין יולי 2024 לאפריל 2025 נרשמה עלייה של 30.9% בהעברות כספים מחו"ל, אשר תרמה לעודף נדיר בחשבון השוטף.[10]

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפתחות התמ"ג לנפש בהודו, פקיסטן ובנגלדש עד 2018

המומחה האסטרטגי ההודי סושאנט סארין טען כי פקיסטן הכפילה את חובה הלאומי כמעט אחת לחמש שנים במהלך רבע המאה האחרונה. החוב גדל בקצב ממוצע של כ-14% בשנה, בעוד התמ"ג צמח בקצב של כ-3% בלבד. כתוצאה מכך, נוצר נטל חוב בלתי בר קיימא. בין 2022 ל-2023 עלו התחייבויות שירות החוב לסך של 5.2 טריליון רופי – סכום שעלה על סך כל הכנסות הממשלה הפדרלית של פקיסטן.[11]

ב-2022, פקיסטן ניצבה מול שלושה משברים מקבילים: אי יציבות פוליטית, משבר כלכלי, ושיטפונות רחבי היקף. מבחינה כלכלית, המדינה התמודדה עם אינפלציה גבוהה, פיחות חריף במטבע וירידה חדה ביתרות מטבע חוץ, שהובילו לחששות באשר ליציבותה הפיננסית.[12]

במהלך העשור השני של המאה ה-21 התאפיינה הכלכלה הפקיסטנית בצריכה ובביקוש מקומי גבוה, בשער חליפין קבוע של הרופי, בצמיחה מונחית יבוא ובאינפלציה מתונה. במקביל, הממשלה הרחיבה את הוצאותיה על פרויקטים תשתיתיים דוגמת המסדרון הכלכלי בין סין לפקיסטן, מה שהוביל לגידול בזרימת מטבע חוץ אל מחוץ למדינה ולמשבר במאזן התשלומים.[13]

באוקטובר 2018 פנתה ממשלת פקיסטן לקרן המטבע הבין-לאומית בבקשה לקבלת סיוע. במסגרת תנאי הקרן, ננקטו צעדים שכללו העלאת שיעורי הריבית, פיחות המטבע ויישום רפורמות מיסים במסגרת תקציב 2019–2020.[14][15][16]

ביוני 2019 סוכמה בין הצדדים חבילת סיוע בסך 6 מיליארד דולר לתקופה של 39 חודשים במסגרת הסדר מימון מורחב (EFF).[17] אנליסטים כדוגמת מייקל קוגלמן כינו את ההסכם "מהלומה פוליטית" לממשלת פקיסטן דאז.[18] בינואר 2020 הושהתה התוכנית לאחר שראש הממשלה עימראן ח'אן סירב ליישם דרישות הקרן, ובהן העלאת מחירי החשמל והטלת מיסים.[19]

באמצע 2021 חודשה התוכנית לאחר שהממשלה הסכימה לבטל סובסידיות ופטורים ממס, להטיל מיסים על דלקים, ולהעלות תעריפי אנרגיה.[20]

במהלך כהונתו של ח'אן חלה עלייה מתמשכת באינפלציה, שהובילה להחמרה במצב הכלכלי ולהתגברות אי היציבות הפוליטית.[21][22] בין היתר, החוב הציבורי וההתחייבויות עלו ב-80%, בעוד שהגירעון המסחרי זינק ב-70% והגיע ל-35.4 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021–2022.[23]

הוצאות על ייבוא נפט עלו ב-95.9% והסתכמו ב-17.03 מיליארד דולר. בפברואר 2022 נרשם שיא שלילי בגירעון בחשבון השוטף, שהסתכם ב-2.55 מיליארד דולר לחודש.[24][25]

ב-9 באפריל 2022 הודח עימראן ח'אן בהצבעת אי-אמון, וב-11 באפריל נבחר שהבז שריף לראש ממשלה על ידי האספה הלאומית של פקיסטן.[26][27]

שר האוצר החדש מיפתאח איסמאיל הודיע כי הממשלה תפנה לקרן המטבע במטרה לחדש את תוכנית הסיוע למימון מאזן התשלומים.[28] זמן קצר לאחר חילופי השלטון נרשמה ירידה חדה בערך הרופי, שהגיע לשפל היסטורי במאי 2022.[29][30] לשם עמידה בתנאי הקרן, הממשלה נקטה במדיניות של העלאת מחירי דלק.[31]

ממאי עד אוקטובר 2022, פקיסטן סבלה משיטפונות חמורים שגרמו לנזק כלכלי מוערך של 40 מיליארד דולר. כ-33 מיליון תושבים הושפעו, מתוכם 7.9 מיליון נעקרו מבתיהם, ו-10.5 מיליון התמודדו עם חוסר ביטחון תזונתי. השיטפונות גרמו למותם של יותר מ-1.2 מיליון ראשי בקר, לנזק של 13,000 ק"מ של כבישים וגשרים, ולהצפתם של כ-9.4 מיליון דונם של שטחי חקלאות. לפי תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP), כ-9 מיליון איש נמצאו בסיכון להידרדר לעוני נוסף לאלה שכבר נפגעו ישירות מהשיטפונות.[32]

ציר זמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2022

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 במאי 2022, מסרה שרת ההסברה מרים אורנגזב כי פקיסטן מחויבת לבלום את האינפלציה, לייצב את יתרות המט"ח, לחזק את הכלכלה ולהפחית את התלות ביבוא. הממשלה אסרה על יבוא של מוצרים שאינם חיוניים, מתוך מטרה לחסוך במטבע חוץ.[33]

בסוף מאי, הממשלה הסירה את הפיקוח על מחירי הדלק – אחד מהתנאים לקידום הסכם הסיוע עם קרן המטבע הבין-לאומית. הקרן דרשה גם העלאת מחירי החשמל, חיזוק גביית המיסים וצעדי צמצום תקציביים נוספים.[34]

ב-14 במאי הציע שר התכנון הפדרלי אחסן איקבל לציבור לצמצם את צריכת התה, מוצר שיקר לייבא, על מנת להקל על הלחץ הכלכלי. פקיסטן הייתה באותה עת יבואנית התה הגדולה בעולם, עם יבוא בהיקף של כ-640 מיליון דולר ב-2020.[35][36]

ביוני 2022 עלה שיעור האינפלציה ל-21.3%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008.[37]

שר האוצר מיפתאח איסמאיל הודיע כי הלוואה בגובה 2.3 מיליארד דולר מקונסורציום בנקים סיניים הוזרמה לחשבון הבנק המרכזי בסוף יוני.[38]

שיטפונות בפקיסטן 2022 גרמו לנזקים כלכליים בהיקף של מעל 30 מיליארד דולר.[39]

יתרות המט"ח של הבנק הממלכתי של פקיסטן ירדו מ-11.4 מיליארד דולר במרץ 2022 לשפל של 6.7 מיליארד דולר בדצמבר, סכום המספיק לכיסוי יבוא של כחמישה שבועות בלבד.[40]

שער הרופי פקיסטני נחלש משמעותית במהלך השנה. בסוף מרץ עמד שערו על 183.48 לדולר, וב-9 בדצמבר ירד ל-224.40.[40][41]

2023

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2023 הזהיר מנכ"ל בנק הביב, מוחמד אורנגזב, כי אם לא יתקבלו החלטות מהירות ונכונות, צפויה "פגיעה חמורה" בכלכלה.[42]

בסוף החודש, פקיסטן הסירה את הפיקוח על שער הרופי, שצנח ב-20% תוך ימים. הממשלה העלתה את מחירי הדלק והבנק המרכזי העלה את הריבית, בניסיון לבלום אינפלציה שהגיעה ל-26%.[43]

בפברואר, כלכלן ממודי'ס העריך כי האינפלציה החצי-שנתית עשויה להגיע ל-33%. סין העניקה הלוואה נוספת של 700 מיליון דולר. מדד המחירים לצרכן זינק ל-31.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנות ה-70.[44][45][46]

פיץ' הורידה את דירוג האשראי של פקיסטן ל-CCC-.[47]

במרץ נרשמה עליית אינפלציה חדה במיוחד במזון: 47.1% באזורים עירוניים ו-50.2% בכפריים. מודי'ס הורידה את דירוג פקיסטן ל-Caa3. סין גלגלה הלוואה של 1.3 מיליארד דולר.[48]

הבנק העולמי ציין כי האינפלציה על מוצרי מזון עמדה על 45.1%, השנייה בגובהה בדרום אסיה. במקביל, מדד המחירים הכללי הגיע ל-35.4%, השיעור הגבוה ביותר מאז החל תיעוד רשמי ביולי 1965.[49][50]

ב-4 באפריל, חזה הבנק העולמי כי כ-4 מיליון אזרחים יירדו מתחת לקו העוני, בעוד הצמיחה צפויה לעמוד על 0.4% בלבד לעומת תחזית של 5%.[51]

במאי, שיעור האינפלציה הגיע ל-38% – הגבוה ביותר באסיה, לאחר שעקף את סרי לנקה.[52]

2024

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדו"ח שפורסם בינואר 2024 על ידי האו"ם, נכתב כי כלכלת פקיסטן צפויה להתמודד עם אתגרים גלובליים במהלך השנה, וצפויה לצמיחה מתונה בלבד בתמ"ג.[53]

לאחר הבחירות הכלליות בפקיסטן 2024, נמשכה אי הוודאות הפוליטית, והנתונים הכלכליים הצביעו על כך שהמשבר הכלכלי צפוי להימשך. לפי לשכת הסטטיסטיקה של פקיסטן, שיעור האינפלציה עמד על יותר מ-29% בינואר. במקביל, נדרשה המדינה לעמוד בהתחייבויות חוב חיצוניות שנתיות בהיקף של כ-30 מיליארד דולר, כאשר יתרות המט"ח נותרו תנודתיות. נכון ל-9 בפברואר, היתרות הנזילות עמדו על 13.15 מיליארד דולר, לאחר צניחה לשפל של 4.1 מיליארד דולר ביוני 2023. לפי נתוני הבנק הממלכתי של פקיסטן, המדינה נזקקה לסכום של 6.1 מיליארד דולר לשירות החוב עד לסוף שנת הכספים.[54]

הבנק המרכזי וקרן המטבע הבין-לאומית העריכו תחזית זהירה אך אופטימית לכלכלה הפקיסטנית במחצית השנייה של השנה.[55] הממשלה העריכה כי שיעור האינפלציה ירד לרמות של 11–12.5% עד יולי. באוגוסט, ירד שיעור האינפלציה ל-9.8%.[56]

באמצע 2024, סוכנויות דירוג אשראי בינלאומיות שיפרו את תחזיתן לפקיסטן: פיץ' העלתה את הדירוג ל-‘CCC+’[57] ומודי'ס העלתה את הדירוג ל-Caa2, בצירוף תחזית חיובית.[58] בספטמבר, קרן המטבע אישרה חבילת מימון של 7 מיליארד דולר למדינה.[59]

ב-30 בספטמבר, דו"ח של בלומברג ניוז ציין כי יתרות המט"ח עלו מרמות קריטיות, הוסרו מגבלות על יבוא ומטבע, האינפלציה התמתנה, והריבית ירדה ב-450 נקודות בסיס מאז יוני. לפי לשכת הסטטיסטיקה של פקיסטן (PBS), ברבעון הרביעי של שנת הכספים 2024 צמח התמ"ג ב-3.07%, בעיקר בזכות צמיחה בחקלאות (6.76%) ובשירותים (3.69%), בעוד המגזר התעשייתי המשיך להתכווץ ב-3.59%.[60][61]

מדד KSE-100 של הבורסה של פקיסטן עלה ב-30% במהלך השנה והגיע לשיא של 82,003.59 נקודות. פקיסטן משכה השקעות זרות בשווי 87 מיליון דולר – הרמה הגבוהה ביותר מאז 2014. כמו כן, המדינה סיימה רצף של ארבע שנים של יציאת הון מאיגרות חוב ממשלתיות, עם גיוס של 875 מיליון דולר חדשים. לפי בלומברג, מניות פקיסטן היו ה"מניבות ביותר בעולם" בתקופה זו, עם עלייה שנתית של 73%.[62][63]

תקציב פדרלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 ביוני 2022 חשפה ממשלת פקיסטן תקציב פדרלי לשנים 2022–2023 בהיקף של 47 מיליארד דולר, במטרה לעמוד בדרישות קרן המטבע הבין-לאומית ולהבטיח את חידוש הסכם הסיוע שנחתם ב-2019, בהיקף של 6 מיליארד דולר.[64]

עם זאת, הקרן הביעה חוסר שביעות רצון מתקציב 2023–2024 שהוצג ביוני 2023, והתריעה כי פקיסטן עלולה לא לעמוד בתנאי הסיוע.[65] בתגובה לכך, ב-25 ביוני הציגה הממשלה תקציב מתוקן שכלל הטלת מיסים חדשים, העלאת מס פיתוח על נפט (PDL), הסרת הגבלות על יבוא, וקיצוצים בתקציב.[66]

שר האוצר איסחק דאר הציג את התקציב והצהיר כי מטרתו "לשפר את הגירעון הפיסקלי".[67] התקציב כלל הוצאה מתוכננת של 14.46 טריליון רופי מול הכנסות נטו של 12.163 טריליון רופי. מתוך אלה, 5.276 טריליון הועברו למחוזות, מה שהותיר הכנסות פדרליות של 6.887 טריליון רופי.[68]

מימון הוצאות התקציב הושתת על הכנסות מהפרטה, הלוואות חיצוניות, ניירות ערך ממשלתיים כולל PIBs וסוקוק, וכן מיזמים פנימיים נוספים.[69]{{{1}}} מתוך התקציב, כ-7.303 טריליון רופי הוקצו לפירעון חובות.[68] יעד הגירעון הפיסקלי נקבע על 6.53% מהתמ"ג (7.505 טריליון רופי), והוחלט לממנו באמצעות מקורות פנימיים ובינלאומיים, כולל חסכונות לאומיים, איגרות חוב, קרן הפנסיה הלאומית ויתרות.[69]{{{1}}}

התקציב כלל העלאות במיסים כגון מיסי ניכוי במקור על אספקות, חוזים, שירותים ויבוא, העלאת שיעור המע"מ על קמעונאים מ-12% ל-15%, מיסים על משיכות מזומנים, הרחבת המכס הפדרלי וצעדים לצמצום זרימת מט"ח החוצה.[70]{{{1}}}

ב-30 ביוני 2023 אישרה קרן המטבע סיוע חירום של 3 מיליארד דולר לפקיסטן. אנליסטים ציינו כי ההסכם מנע מצב של חדלות פירעון. האישור הושג לאחר שפקיסטן נקטה בשורת צעדים כלכליים שנדרשו במשך זמן רב, בהם ביטול סובסידיות, העלאות מחירים וקיצוצים תקציביים.[71]

ה-IMF ציין כי התקציב לשנת 2023–2024 עולה בקנה אחד עם מטרות של ייצוב פיסקלי והגדלת הכנסות, תוך שמירה על מרחב להוצאות חברתיות ופיתוחיות.[72] עם זאת, התקציב ספג ביקורת מצד מומחים ודמויות בתעשייה, שטענו כי הוא נטול רפורמות מבניות ומשקף מדיניות פופוליסטית לקראת הבחירות הכלליות בפקיסטן 2024, תוך שימוש בהנחות לא ריאליות במהלך משבר כלכלי חמור.[73][74][75]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ טלאט אנואר (12 יוני 2022). "Economic crisis and default fear". The Express Tribune. ארכיון מ-14 יוני 2022.
  2. ^ "Goods transporters suspend nationwide operations after fuel hike". ARY News. 16 יוני 2022. ארכיון מ-16 יוני 2022.
  3. ^ "Food prices soared by up to 30% in Pakistan: WB". The Express Tribune. 7 אוגוסט 2022.
  4. ^ גווין, דייר. "Pakistan bound for crisis amid changed reality". Bangkok Post (באנגלית). נבדק ב-2023-04-06.
  5. ^ חוואג'ה, הארון (2023-02-27). "Beyond default — Iran via the US". DAWN.COM (באנגלית). נבדק ב-2023-02-27.
  6. ^ "Pakistan's Existential Economic Crisis". United States Institute of Peace. 2023-04-06. אורכב מ-המקור ב-8 אפריל 2023. נבדק ב-2023-06-22.
  7. ^ "Pakistan's economic crisis". Brookings (באנגלית). 2023-01-19. נבדק ב-2023-06-22.
  8. ^ BR, Web (2024-10-01). "Lowest reading since Jan 2021: inflation in Pakistan clocks in at 6.9% in September 2024". Brecorder (באנגלית). נבדק ב-2024-10-01.
  9. ^ Dawn.com (2024-10-01). "CPI inflation clocks in at 6.9pc for September, marking 44-month low". DAWN.COM (באנגלית). נבדק ב-2024-10-01.
  10. ^ APP, Dawn com | (2025-06-09). "Finance Minister Aurangzeb unveils Pakistan Economic Survey 2024-25". DAWN.COM (באנגלית). נבדק ב-2025-06-09.
  11. ^ סושאנט סארין, Pakistan’s troubles are an opportunity to make it a normal country, Observer Research Foundation, 6 בפברואר 2023
  12. ^ "Pakistan's economic crisis". Brookings (באנגלית). נבדק ב-2023-08-05.
  13. ^ מקורות מרובים: חאשים, אסד. "Pakistan's PML-N delivers economic growth, but at what cost?". Al Jazeera. נבדק ב-2024-11-26. מיאן, עטיף (2018-07-29). "Why Pakistan is back in trouble with balance of payment". Herald Magazine. נבדק ב-2024-11-26. "An update of Balance of payment – Business Recorder". נבדק ב-2024-11-26. רונדה, דניאל פ.; אולסון, ריצ'רד (2018-10-31). "An Economic Crisis in Pakistan Again: What's Different This Time?". מרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים.
  14. ^ "Pakistan to seek bailout to overcome financial crisis". Al Jazeera. נבדק ב-2024-11-26.
  15. ^ "The Economic Tsunami". Newsline. נבדק ב-2024-11-26.
  16. ^ ג'מאל, נאסיר (2019-06-12). "Budget 2019-20: IMF hand clearly visible in budget proposals". DAWN.COM. נבדק ב-2024-12-25.
  17. ^ קיאני, חאליק (2019-05-12). "Pakistan reaches agreement with IMF, to receive $6 billion over 3 years". DAWN.COM. נבדק ב-2024-12-25.
  18. ^ "IMF deal a 'political blow' to PM Imran Khan – DW – 05/13/2019". dw.com. נבדק ב-2024-12-25.
  19. ^ "Pakistanis suffer under high inflation amid IMF negotiations – DW – 10/22/2021". dw.com. נבדק ב-2024-12-25.
  20. ^ "IMF revives $6BN bailout for Pakistan's economy". Al Jazeera. נבדק ב-2024-12-25.
  21. ^ מרים, חג'ירה (25 מרץ 2022). "Will Pakistan's Inflation Crisis Bring Down Imran Khan?". פוריין פוליסי.
  22. ^ חאן, מובארק זב (2021-05-02). "Inflation in double digits again after 12 months". DAWN.COM. נבדק ב-2024-12-25.
  23. ^ קורסי, מרקו. "Pakistan 2022: The geopolitics of Imran Khan's fall and the fledgling government of Shehbaz Sharif". Asia Maior. XXXIII: 391.
  24. ^ אחמד, אמין (2022-06-10). "Oil import bill almost doubled in last 10 months of PTI govt". DAWN.COM. נבדק ב-2024-12-25.
  25. ^ מערכת (2022-02-26). "Highest deficit". DAWN.COM.
  26. ^ אליס-פיטרסן, חנה; בלוך, שאה מיר (2022-04-09). "Pakistan parliament ousts Imran Khan in last-minute vote". The Observer.
  27. ^ זמאן, נדים אסראר (2022-04-11). "Pakistan latest updates: Sharif promises to tackle economy". Al Jazeera. נבדק ב-2024-12-26.
  28. ^ קיאני, חאליק (2022-04-13). "IMF to be approached for help over balance of payments: Miftah". DAWN.COM. נבדק ב-2024-12-26.
  29. ^ מוחמד (2023-04-05). "IntelBrief: Pakistan's Political Crisis Compounds Economic Distress". The Soufan Center. נבדק ב-2024-05-22.
  30. ^ "Pakistani rupee hits historic low of 200 against US dollar | Here's why". India Today. 2022-05-19. נבדק ב-2024-05-22.
  31. ^ "Pakistan hikes fuel prices to unlock IMF funding". Reuters. אורכב מ-המקור ב-2022-12-27.
  32. ^ "2022 Pakistan Floods". Center for Disaster Philanthropy. 2023-09-06. נבדק ב-2024-12-26.
  33. ^ "'Emergency situation': In a first, complete ban imposed on non-essential-items, says Marriyum Aurangzeb". אורכב מ-המקור ב-2022-06-16.
  34. ^ "Pakistan's foreign policy reset hits a dead end". 13 יולי 2022. אורכב מ-המקור ב-13 יולי 2022.
  35. ^ מוגול, ריאה (15 יוני 2022). "Pakistanis told to drink less tea as nation grapples with economic crisis". CNN. אורכב מ-המקור ב-16 יוני 2022.
  36. ^ "Pakistanis told to drink less tea to help fight economic crisis". 15 יוני 2022. אורכב מ-המקור ב-16 יוני 2022.
  37. ^ "Pakistan Inflation Hits 21.32% in June on Costly Oil". יולי 2022. אורכב מ-המקור ב-2022-07-01.
  38. ^ "$2.3 bn Chinese loan credited to State Bank of Pakistan: Finance minister". אורכב מ-המקור ב-25 יוני 2022.
  39. ^ "Pakistan suffers over 30 bln USD loss to economy due to floods: minister". אורכב מ-המקור ב-2022-12-07.
  40. ^ 1 2 "Forex crisis deepens". 12 דצמבר 2022. אורכב מ-המקור ב-12 דצמבר 2022.
  41. ^ "'Pakistan in financial emergency'". 6 דצמבר 2022. אורכב מ-המקור ב-6 דצמבר 2022.
  42. ^ עלאם, קאזים (15 ינואר 2023). "Systemic risk lurks ahead, says Habib Bank CEO".
  43. ^ "Pakistan power cut: Major cities without electricity after grid breakdown". BBC News. 2023-01-23.
  44. ^ "Inflation in Pakistan could average 33% in H1 2023, says Moody's economist".
  45. ^ "China lends Pakistan further $700 mln to shore up FX reserves". 22 פברואר 2023.
  46. ^ "Pakistan's CPI soars to highest rate in nearly 50 years".
  47. ^ "Fitch downgrades Pakistan's Issuer Default Rating". 2023-02-08.
  48. ^ "China approves $1.3 bln loan rollover for Pakistan -finance minister".
  49. ^ "Consumer price inflation in Pakistan second highest in South Asia: World Bank".
  50. ^ "Raheel Raza: Pakistan is in crisis — and that should worry us all".
  51. ^ "Lenders trim Pakistan's growth forecast to 0.4pc".
  52. ^ "Inflation in Pakistan surges to 38 pc, surpasses Sri Lanka's figure in May".
  53. ^ אנוואר, איקבל (6 ינואר 2024). "Pakistan's economy to reel under global challenges in 2024, says UN report". DAWN. נבדק ב-6 ינואר 2024.
  54. ^ ארסלה, ג'וואיד. "Pakistan's election and what's next?". Middle East Institute. נבדק ב-2024-02-21.
  55. ^ אביד, חוסיין. "Is Pakistan's crisis-ridden economy finally recovering?". Al Jazeera. נבדק ב-12 יוני 2024.
  56. ^ קמראן, חיידר. "Pakistan Inflation Cools, Providing Room for More Rate Cuts". Bloomberg. נבדק ב-2024-09-11.
  57. ^ BR, Web (2024-07-29). "Fitch upgrades Pakistan rating to 'CCC+'". Brecorder. נבדק ב-2024-10-01.
  58. ^ APP, Dawn com | (2024-08-28). "Moody's upgrades Pakistan's rating to Caa2; changes outlook to positive". DAWN.COM. נבדק ב-2024-10-01.
  59. ^ "IMF approves $7bn funding agreement for Pakistan". Al Jazeera. נבדק ב-2024-10-01.
  60. ^ "Pakistan's Economy Expands 3.07% Buoyed by IMF Loan, Lower Rates". Bloomberg. נבדק ב-2024-10-01.
  61. ^ בוט, נויד (2024-10-01). "Agriculture posts 6.76pc growth in Q4FY24: NAC". Brecorder. נבדק ב-2024-10-01.
  62. ^ "Pakistan Stocks Hit Record High After Biggest Foreign Buying in a Decade". Bloomberg. נבדק ב-2024-10-19.
  63. ^ "Funds Tread Back to Pakistan Local Bonds as Economy Stabilizes". Bloomberg. נבדק ב-2024-10-19.
  64. ^ "Pakistan's New Budget Aims to Please the IMF". אורכב מ-המקור ב-2022-06-16.
  65. ^ שחיד, אריבה (2023-06-14). "IMF says Pakistan's 2024 budget a missed opportunity as loan deal deadline looms". Reuters. נבדק ב-2023-06-18.
  66. ^ "Pakistan's Parliament Approves Revised Budget to Clinch IMF Deal". Voice of America. 2023-06-25. נבדק ב-2024-04-19.
  67. ^ "Pakistan changes FY2024 budget as dictated by IMF to clinch stalled funds". Arab News PK. 2023-06-24. נבדק ב-2024-04-19.
  68. ^ 1 2 Dawn.com (2023-06-09). "'No new taxes' in Rs14.5tr FY24 budget presented by FM Dar". DAWN.COM. נבדק ב-2024-04-19.
  69. ^ 1 2 "Federal Budget 2023-24 Budget In Brief" (PDF). משרד האוצר (פקיסטן).
  70. ^ דאר, איסחק. "نحمدہ و نصلی علی رسولە الکریم" (PDF). משרד האוצר (פקיסטן).
  71. ^ "Pakistan Gets IMF Approval for Crucial Short-term $3 Billion Bailout Loan". Voice of America. 2023-06-30. נבדק ב-2024-04-19.
  72. ^ "Pakistan secures critical $3bn nod from IMF in nick of time". DAWN.COM. 2023-06-30. נבדק ב-2024-05-02.
  73. ^ קיאני, חאליק (2023-06-10). "BUDGET 2023-24: 'Populist' measures in trying times". DAWN.COM. נבדק ב-2024-04-19.
  74. ^ "'Plain vanilla': Finance gurus weigh in on the 2023-2024 budget". DAWN.COM. 2023-06-09. נבדק ב-2024-04-19.
  75. ^ שחיד, אריבה (10 יוני 2023). "Expert and industry views on Pakistan's Federal budget for FY24". רויטרס.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המשבר_הכלכלי_בפקיסטן_(2022–2024)&oldid=41263297"