המשבר הפוליטי בחוף השנהב 2010–2011

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המשבר הפוליטי בחוף השנהב
(2011-2010)
Flickr - DFID - UK Department for International Development - Bahn refugee camp, 50km from the Liberia-Ivory Coast border.jpg
מחנה פליטים של האו"ם, בגבול ליבריה-חוף השנהב, 2011
תאריך התחלה: 28 בנובמבר 2010
תאריך סיום: 11 באפריל 2011
משך הסכסוך: 19 שבועות ויומיים
מקום: חוף השנהבחוף השנהב  חוף השנהב
תוצאה: הנשיא לוראן גבאגבו נלכד על ידי כוחות האופוזיציה בסיוע צבאי מצרפת, אלאסן ואטארה החל לכהן בפועל כנשיא. כוחות ואטארה יעבירו את הנשיא גבאגבו לבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה.
הצדדים הלוחמים

חוף השנהבחוף השנהב תומכי ואטארה:

סיעת הרפובליקנים

יחידות קומנדו

התנועה הפטריוטית של חוף השנהב (הכוחות החדשים של חוף השנהב)

התנועה הפופולרית של המערב הגדול (הכוחות החדשים של חוף השנהב)

התנועה לצדק ושלום (הכוחות החדשים של חוף השנהב)

או"םאו"ם משימת האו"ם בחוף השנהב

צרפתצרפת הכוחות המזוינים של צרפת

כוחות

לא ידוע

לא ידוע

אבידות

41-61 שוטרים וחיילים

מעל 50 הרוגים מסיעת הרפובליקנים
2 הרוגים מ"הכוחות החדשים של חוף השנהב" 4 הרוגים ו-16 חיילי או"ם פצועים
סך הכל הרוגים: כ-1,500 הרוגים, כמאה נעדרים ולמעלה ממיליון פליטים

המשבר הפוליטי בחוף השנהב פרץ בדצמבר 2010, בשל ניצחונו של אלאסן ואטארה בבחירות שגבר על הנשיא המכהן לוראן גבאגבו, אלא שגבאגבו סירב לפנות את כסאו והכריז כי תוצאות הבחירות פוברקו. הסכסוך הפך לעימות מזוין שגבה את חייהם של כ-1,500 בני אדם, והסתיים רק באפריל 2011 - עם התערבות כוחות צבא צרפתיים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע למשבר הפוליטי בחוף השנהב, שפרץ לקראת פתיחת שנת 2011, מקורו בבחירות לנשיאות המדינה שנערכו בנובמבר 2010 ובהן ניצח אלאסן ואטארה, מנהיג סיעת הרפובליקנים. הוא גבר על הנשיא המכהן לוראן גבאגבו, אך האחרון סירב לפנות את כסאו למרות הלחץ הבינלאומי עליו. ואטארה זכה לתמיכת מיליציית המורדים המוסלמים השולטים מצפון לקווי הפסקת האש, בעוד גבאגבו שולט בדרום הנוצרי העשיר, בו מרוכזת עיקר הפעילות הכלכלית של חוף השנהב - הכוללת נתח של שליש מייצוא הקקאו העולמי. גבאגבו מגובה בכוחות צבא ומשטרה, כמו גם מסיוע של שירותי ביטחון המדינה, בעוד ואטארה נתמך על ידי יחידות קומנדו חתרניות, אותן אלה שהיו מעורבות במלחמת האזרחים הראשונה במדינה.

על רקע המשבר אירעו במדינה אירועים אלימים, שהביאו לחששות במערב מפני פרוץ מלחמת אזרחים בעלת אופי אתני[1].

מהלך האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת האזרחים השנייה בחוף השנהב, כפי שמכונים האירועים, היא ההתנגשות בין כוחות ואטארה לכוחות גבאגו, שמתבצר בארמון הנשיאות באבידג'ן ומסרב להכיר בתוצאות הבחירות. האירועים לוו בהרג אזרחים ואנשי שני הצדדים. המאבק תפס כותרות נרחבות בעולם, בשל היותה של חוף השנהב לאחת מיצואנית הקקאו הגדולות בעולם וחשש שהמשבר יוביל לעלייה במחירי הקקאו.

בינואר 2011 המשבר העמיק לכדי מאבק מזוין בין שני הנצים ובמרץ אותה שנה החמיר המשבר לכדי מלחמה של ממש, שבו מעורבים כוחות שיטור וצבא מקומיים ויחידות צבא זרות, בעיקר של צבא צרפת והאו"ם (UNOCI, משימת האו"ם בחוף השנהב).

במרץ 2011, התקדמו כוחותיו של ואטארה אל הבירה אבידג'אן ואז השתלטו כוחות האו"ם על נמל התעופה הבינלאומי של אבידג'אן, ונטלו לעצמם את תפקידי השיטור על עיר הבירה. ב-31 במרץ ירו כוחות התומכים בגבאגבו לעבר כוחות האו"ם בקרב שנמשך שעות ובכמה חלקים בעיר. כמה שומרי שלום נפצעו.

באפריל 2011 חלו התפתחויות משמעותיות במשבר שבמסגרתו, חיילי האו"ם וכוחות צבא צרפתיים סייעו למורדים, תומכיו של ואטארה, להשתלט על עיר הבירה אבידג'אן. במהלך מבצע משולב של הכוחות חולצו במבצע דרמטי אנשי שגרירות ישראל, כ-10 במספר, שהתבצרו בבניין השגרירות וספגו מטחי אש כבדים, בעת שהותם בבניין.

ב-11 באפריל 2011 פרצו כוחות מיוחדים של צבא צרפת לארמון הנשיאות ברובע קוקודי באבידג'אן ועצרו את לוראן גבאגבו, הנשיא שמסרב להודות בתבוסתו בבחירות 2010[2]. מיד לאחר מעצרו, הוא הועבר לידי הכוחות הנאמנים לנשיא הנבחר, ואטארה, וגבאגבו הועבר למעצר בית תחת אבטחה כבדה.

ב-18 באוגוסט 2011, הואשמו לוראן גבאגבו ורעייתו סימון על ידי בית המשפט בחוף השנהב באשמת ביזה, שוד, מעילה וביצוע פשעים כלכליים. התובע בבית המשפט היה קאודיו קופי שמסר כי רעייתו של גבאגבו כבר הואשמה בשורת סעיפים בפשעי כלכלה והועברה לבית הכלא לנשים[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]