המשוואה ההיפסומטרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המשוואה ההיפסומטרית,[1] הידועה גם כמשוואת העובי, מקשרת בין יחס לחצים באטמוספירה ובין העובי האקוויוולנטי של שכבה אטמוספירית, תחת ההנחה שהטמפרטורה ושדה הכבידה אחידים. המשוואה נובעת מהמשוואה ההידרוסטטית של גז אידיאלי.

ניסוח מתמטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשוואה ההיפסומטרית היא:[2]

כאשר במערכת היחידות הבינלאומית:

= עובי השכבה [m]
= הגובה הגאומטרי [m]
= קבוע הגז בעבור אוויר יבש [J/kg K]
= טמפרטורה ממוצעת בקלווין [K]
= תאוצת הכובד הסטנדרטית[m/s2]
=לחץ [Pa]

במטאורולוגיה, ו- הם המשטחים האיזובריים (כלומר שווי לחץ). באלטימטריה (מדידת גובה), משמשת הנוסחה לחישוב הלחץ בהינתן גובה בשכבות איזותרמיות (שוות טמפרטורה), בחלקה העליון והתחתון של הסטרטוספירה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיוונית: ὕψος ‏(hypsos): גובה, ו- μέτρον ‏(metron): מדידה
  2. ^ "Hypsometric equation - AMS Glossary". American Meteorological Society. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2013.