המשטרה הכחולה של פולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המשטרה הכחולהפולנית: Policja Polska Generalnego Gubernatorstwa; בגרמנית: Polnische Polizei im Generalgouvernement) הוא כינויה של משטרה שהורכבה משוטרים פולנים ואשר הייתה כפופה לשלטונות הגרמניים בשטח הגנרלגוברנמן בתקופת מלחמת העולם השנייה. האוכלוסייה הפולנית כינתה אותה בשם זה בשל צבע מדיהם של השוטרים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כניעתה וכיבושה של פולין על ידי הצבא הגרמני עלה הצורך בהקמת כוח משטרה מקומי אשר יסייע לכוחות הגרמניים בשמירה על הסדר באזורים הכבושים. כוח זה נועד להוות כוח עזר בלבד אשר יפעל בצמוד לכוחות המשטרה הגרמניים ואף יהיה כפוף לו (כוחות דומים הוקמו בכל המדינות אותן כבשה גרמניה במהלך המלחמה).

בספטמבר 1939, הורה מושל הגנרלגוברנמן האנס פרנק על גיוס כפוי של כוח משטרה פולני חדש אשר יעמוד לרשות הכוחות הגרמניים, ויתבסס ברובו על כוחות המשטרה הפולנית מלפני המלחמה (Policja Panstwowa).

"המשטרה הכחולה" הוקמה באופן רשמי ב-30 באוקטובר 1939.

מאפייני הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן רשמי, "המשטרה הכחולה" הוכפפה לפיקודה של המשטרה הגרמנית (Ordnungspolizei), אך המבנה הארגוני שלה, כוח האדם שלה (שהתבסס ברובו על שוטרים פולנים), ואף המדים שלבשו (חוץ מהעובדה שהוסרו ממנה דגל הלאום הפולני), היו דומים מאוד למאפייני המשטרה הפולנית הישנה.

מטרת הארגון הייתה להוות כוח עזר לכוחות השיטור הגרמניים (auxiliary organization) תוך שמירה על הסדר וטיפול במגוון בעיות כגון עבירות רכוש, שוד והברחות שהפכו להיות נפוצים יותר בעקבות הפלישה הגרמנית והתוהו ובוהו ששרר בפולין בעקבותה.

"המשטרה הכחולה" הורכבה בעיקר מפולנים דוברים אוקראינית מחלקיה המזרחיים של הגנרלגוברנמן.

תקופת ההכשרה של השוטרים החדשים שהתווספו למשטרה הכחולה (בנוסף לאלו שהועברו מהמשטרה הפולנית הישנה), התבצעה בבסיס אימונים בעיירה נובי סונץ' שבפולין (אשר הוקם באוקטובר 1941). בסך הכל הוכשרו בבסיס 3000 שוטרים.

מצבת כוח האדם של "המשטרה הכחולה" גדלה בהתמדה ככל שהתמשכה המלחמה. מכוח של 8700 איש בפברואר 1940 צמחה המשטרה עד לשיא של 16,000 שוטרים בשנת 1943.[1]

קיימות מספר השערות בנוגע לגידול המהיר בכוח האדם במשטרה. בין היתר, משכורות מכובדות שקיבלו השוטרים והעובדה כי הורשו על ידי הכוחות הגרמניים לשמור לעצמם 10% מכל סחורה או רכוש שהוחרמו על ידם.

פעילות המשטרה בוורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבות מיוחדת הייתה לשירותה של "המשטרה הכחולה" בורשה, אשר היוותה את מרכז תנועות ההתנגדות בפולין הכבושה. במשטרה הפולנית בורשה שירתו ביוני 1942 3,150 איש, ובכללם 60 קצינים. מפקדי "המשטרה הכחולה" בורשה היו: מריאן קוזיילבסקי (מאוקטובר 1939 עד מאי 1941); אלכסנדר רשצ'ינסקי (ממאי 1941 עד מרס 1943); ופרנצישק פשימוסיסקי (ממרס 1943 עד מרד ורשה הפולני באוגוסט 1944), כולם בדרגת סגן ניצב.

פעילות המשטרה נגד הפרטיזנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1942 הוקם גדוד מיוחד של "המשטרה הכחולה" (גדוד 202) אשר יועד ללחימה בפרטיזנים. תחילה הופעל הגדוד כנגד יחידות פרטיזנים של יהודים ושל שבויי מלחמה סובייטים ביערות באזור קולבושובה (Kolbuszowa).

בסוף 1943 הועבר הגדוד ללחימה בפרטיזנים באזור אוקראינה ושם התפורר והושמד בקרבות. המחתרת הפולנית מכול הזרמים ביקרה בחריפות רבה את התנהגותה של המה"פ, בגלל היקף שיתוף-הפעולה שלה עם הכובש הגרמני, הסחיטות וההידרדרות המוסרית. צויין גם ההיקף הרב בהשתתפותה ברדיפות ובפעולות רצח היהודים.

השפעת הארגון וההתנגדות לגרמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל העובדה כי הייעוד הרשמי של "המשטרה הכחולה" היה להוות כוח עזר בלבד תחת פיקוד המשטרה הגרמנית באזור הכיבוש (רוב קציניה הבכירים הגיעו משורות המשטרה הגרמנית), יש הטוענים כי השפעתה של המשטרה הייתה שולית, וכך גם ההתנגדות לכוחות הגרמניים.

המחתרת הפולנית מכול הזרמים ביקרה בחריפות רבה את התנהגותה של "המשטרה הכחולה", בגלל היקף שיתוף-הפעולה שלה עם הכובש הגרמני, הסחיטות וההידרדרות המוסרית[2]. צויין גם ההיקף הרב בהשתתפותה ברדיפות ובפעולות רצח היהודים.

עם זאת, קיימות עדויות לפיהם חלק נכבד משוטרי "המשטרה הכחולה" לקח חלק בפעילות ארגון ההתנגדות המחתרתי הפולני (Armia Krajowa). לטענת ההיסטוריון הפולני אנדריי כריסטוף, 20-30% משוטרי "המשטרה הכחולה" נרצחו על ידי הכוחות הגרמניים, וזאת בשל מעורבותם בפעילויות המחתרת הפולנית, ביניהם מפקד "המשטרה הכחולה" בורשה סגן ניצב אלכסנדר רשצ'ינסקי וקצין המשטרה רומאן שווינציצקי.

היחס ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטונות הגרמניים הטילו על המשטרה הפולנית לטפל בעיקר בפשעים פליליים, אך היא הופעלה בקנה-מידה נרחב גם בנוגע לטיפול האוכלוסייה היהודית. המשטרה הייתה פעילה בשיטור בגטאות הגנרלגוברנמן ובחיפוש אחר היהודים שנמלטו מגטאות וממחנות ושחיפשו מקלט בקרב האוכלוסייה הפולנית או ביערות.

המשטרה הפולנית הופעלה בשיטור בשערי הגטו בורשה, וכוח של 400 שוטרים היה מיועד לפעילות סיור בתוך הגטו. בדיכוי מרד גטו ורשה פעל כוח של 367 שוטרים, במסגרת הכוח הגרמני שבפיקודו של הגנרל יירגן שטרופ. תפקיד נוסף שהוטל על "המשטרה הכחולה" היה גילוי היהודים שנמלטו מן הגטו ל'צד הארי' של העיר.

החוקרים חלוקים בנוגע ליחס המשטרה ליהודים. מחד, ועל אף העובדה כי האחריות על גטו ורשה הייתה נתונה למשטרת הגטו היהודית, קיימות עדויות למעורבות המשטרה הפולנית בהכאת יהודים ובסחיטתם. המשטרה גם לקחה חלק בריכוז היהודים בנקודות האיסוף לשם גירושם. (עם זאת, לא קיימות עדויות חד משמעיות למעורבות ישירה של המשטרה הפולנית בהרג יהודים)[3].

מנגד, קיימים היסטוריונים הטוענים כי מעורבותם של השוטרים בפעילות כנגד היהודים הייתה פחותה. לפי עדותו של ראול הילברג[4]:

"מכל כוחות המשטרה המקומיים במדינות מזרח אירופה הכבושה, המשטרה הפולנית היתה הכי פחות מעורבות בפעילות נגד יהודים. הם לא יכלו לקחת חלק בפעילויות מרכזיות כנגד יהודים או אנשי מחתרת פולנים, וזאת מן החשש שייראו כבודגים ע"י בני עמם".

Perpetrators Victims Bystanders. HarperCollins. pp. 92–93

היסטוריון השואה סטיב פולסון מסכים אף הוא עם הקביעה כי המעורבות של המשטרה הפולנית, בכל הנוגע לטיפול ביהודים היה שולי[5]:

"יש להתחשב בעובדה כי היהודים בפולין היו סגורים בגטאות, מוקפים בכוחות משטרה גרמנים, בשיתוף עם משטרת הגטו היהודית. למשטרה הפולנית היתה מעט מאוד השפעה ואחיזה בגטאות עצמן".

Polish Complicity in the Shoah is a Myth, Totally Jewish.com

בנוסף, הצטברו עדויות לפיהם סייעו שוטרי "המשטרה הכחולה" פעמים רבות ליהודים בגטאות, על ידי מתן הזהרה מוקדמת על אקציות או מועדי גירוש קרבים.

חלק משוטרי "המשטרה הכחולה" הוכרו לאחר המלחמה כחסידי אומות עולם.

פירוק הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המשטרה הכחולה" פורקה ב-27 באוגוסט 1945 על ידי הוועד הפולני לשחרור לאומי[6], כאשר חלק מן השוטרים עברו לשרת תחת המשטרה הפולנית החדשה שהוקמה (Milicja Obywatelska).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשטרה הכחולה - אתר "יד ושם"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Encyclopedia of the Holocaust on the Blue Police, Macmillan Publishing Company, New York NY, 1990. ISBN 0-02-864527-8.
  2. ^ Tamar Levin, Rachel Neiman Walls Around: The Plunder of Warsaw Jewry During World War II and Its Aftermath. Greenwood Publishing Group, 2003.
  3. ^ Ringelblum, Emanuel (1992). Joseph Kermish, ed. Polish-Jewish Relations During the Second World War. Evanston, IL: Northwestern University Press. p. 133. ISBN 0-8101-0963-8.
  4. ^ Hilberg, Raul (1992). Perpetrators Victims Bystanders. HarperCollins. pp. 92–93. ISBN 0-06-019035-3.
  5. ^ Paulsson, Gunnar S., Polish Complicity in the Shoah is a Myth, Totally Jewish.com/ News, retrievedJune 28, 2014
  6. ^ Abraham J. Edelheit; Hershel Edelheit (1991). A World in Turmoil: An Integrated Chronology of the Holocaust and World War II. Greenwood Press. p. 311. ISBN 0-313-28218-8.