משטרה צבאית חוקרת
| תג יחידת מצ"ח | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | מצ"ח |
| מדינה |
|
| שיוך |
|
| בסיס האם | מקמצ"ר (מחנה גור) |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1949–הווה (כ־76 שנים) |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
|
| דרגת המפקד |
|
| מפקד נוכחי | אל"ם שיקו גבסו |

משטרה צבאית חוקרת (בראשי תיבות: מצ"ח) היא יחידה בצה"ל השייכת לחיל המשטרה הצבאית שעוסקת בחקירה משטרתית בתוך צה"ל. בראש היחידה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה.
מבנה כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרת היחידה היא לחקור מקרים של חשדות לעבירות על חוק השיפוט הצבאי, עבירות על סדר הדין הפלילי ועבירות על חוקים אחרים אשר בוצעו על ידי חיילים ובמסגרת הצבא. כמו כן מצ"ח חוקרת אירועים שמתרחשים בבסיסי צבא, כגון גנבות נשק, עבירות מין, רכוש וסמים. חיילי היחידה הייעודיים מחולקים לתפקידים בשני תחומים בולטים: החקירות והמודיעין והבילוש.
כאשר מסתיימת חקירת מצ"ח, תיק החקירה מועבר לפרקליטות הצבאית, אשר מחליטה על הגשת כתב אישום על ידה לבית דין צבאי, על העמדה לדין משמעתי או על סגירת התיק ללא נקיטת צעדים משפטיים כלל.
ישנם שנים עשר מוקדי מצ"ח השוכנים בעשרה בסיסים המחולקים לשני מרחבים ברחבי הארץ:
מרחב מצ"ח צפון
- מצ"ח חוף - מחנה ג'למה.
- מצ"ח גליל - מחנה פילון.
- ימ"ר מצ"ח צפון - מחנה ג'למה.
- מצ"ח דן - מחנה תל השומר.
מרחב מצ"ח דרום
- מצ"ח ירושלים - מחנה ענתות.
- מצ"ח יואב (אליו התמזג בסיס מצ"ח אורים בשנת 2018) - מחנה עמנואל (ג׳וליס).
- ימ"ר מצ"ח דרום - מחנה נתן.
- מצ"ח באר שבע - מחנה נתן.
- מצ"ח ערבה - מחנה עובדה.


כמו כן ישנם שלוש יחידות מיוחדות - הימל"ם (יחידה מרכזית לחקירות מיוחדות), היאל"ם (היחידה הארצית לחקירות מבצעיות) והיאח"ה (יחידה ארצית לחקירות הונאה) אשר שוכנות ביחד עם מפקדת מצ"ח במחנה בית ליד.
מפקדי המשטרה הצבאית החוקרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| פליקס מרדכי | 1949 – 1950 | |
| יוסף בר-נר | 1950 – 1961 | |
| שמואל הולדר | 1961 – 1967 | |
| דב כהן | 1973 | |
| אלמוג צבי | 1967 – 1976 | |
| יהושע גנות | 1976 – 1980 | |
| אברהם סרור | 1980 – 1985 | |
| לורנס יצחק | 1985 – 1988 | |
| אהרן ארצי | 1989 – 1993 | |
| יואל מוזס | 1993 – 1997 | |
| מיקי בראל | 1997 – 2002 | לימים קצין משטרה צבאית ראשי |
| שמי כהן | 2002 – 2005 | |
| מאיר חן | 2005 – 2009 | לימים קצין משטרה צבאית ראשי |
| חיים ששון | 2013 – 2009 | |
| ארז רבן | 2013 – 2016 | |
| גיל ממון | 2016 – 2019 | |
| יובל יאמין | 2019 – 2022 | לימים קצין משטרה צבאית ראשי |
| משה (שיקו) גבסו[1] | 2022 – הווה |
יחידות במצ"ח
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר יחידות מיוחדות במצ"ח הן:
- הימל"ם (היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות), החוקרת מקרים מיוחדים ורגישים במיוחד בצבא. ביחידה זו משרתת גם זרוע מבצעית הידועה לציבור בשם בילוש, וכן מודיעין שעליו אין פרטים רבים הידועים לציבור.
- היחידה הוקמה ב-1984 כחלק מההערכות בצה"ל נגד איומים פליליים. עיקר עיסוקה של היחידה הוא באיסוף מודיעין משטרתי על עבירות כמו הברחת נשק או סמים. ביחידה משרתים אנשים שהוכשרו לתפקידי חקירות, מודיעין, מעקבים הערכה ובילוש.
- מפקד היחידה הוא קצין בדרגת סגן אלוף, שזהותו חסויה במהלך שירותו.
- יאח"ה (יחידה ארצית לחקירות הונאה), שהוקמה ב-2010, חוקרת פרשיות הונאה, מרמה, שחיתות ועבירות בעלות אופי כלכלי במערך הצבאי. ממוקמת במחנה גור (בית ליד).
- ליחידה כפוף מפלג עבירות מחשב הידוע גם כמפלג או מחלק סייבר. הוא עוסק בזיהוי פלילי דיגיטלי ואמון על חקירת עבירות מחשב חמורות וביטחון המידע בצה"ל ואף מהווה גורם מקצועי מנחה לכלל יחידת מצ"ח. הוא כולל מעבדה פורנזית. משרתים בו חוקרים בעלי הכשרה לחקירות עבירות מחשב או חיילים אשר מתמחים במיצוי ראיות ממכשירים דיגיטליים שונים (בדגש על מכשירים סלולרים ומחשבים[2]).במפלג פעל בעבר צוות חדשנות לפיתוח אמצעים טכנולוגים לאיסוף מודיעין ממקורות גלויים, ושיפור יכולות הטכנולוגית בכל מערכי החיל. אך הצוות נסגר לאחר פתיחת מפלג 88 החילי.
- הימ"ר (היחידה המרכזית של מחוז צפון/דרום). בדומה למשטרת ישראל, גם במצ"ח ישנה יחידה מרכזית שתפקידה לטפל בפשעים החמורים יותר בכל מחוז. ביחידות המרכזיות משרתים לרוב חוקרים מצטיינים או חוקרים בעלי ניסיון רב מאשר בבסיסים הרגילים וכך הן מטפלות טוב יותר בתיקים מורכבים כמו תיקי אונס או סחר באמצעי לחימה.
- בתוך מצ"ח קיים ענף נוסף העוסק בטיפול בתאונות דרכים במסגרת הצבא. היחידה אמונה על אכיפת החוק בכל הנוגע לחקירת אירועי תאונות דרכים המתרחשים בתוך המערכת הצבאית ובהם מעורבים כלי רכב צבאיים. חוקרי המערך משובצים בבסיסי מצ״ח, הפזורים ברחבי הארץ.
הכשרת חוקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרי מצ"ח עוברים טירונות שיטור בסיסית בבסיס ההדרכה של חיל המשטרה הצבאית (בה"ד 13) ששכן במחנה בית ליד ועבר בשנת 2015 למחנה שרון, ואורכה חמישה שבועות; במהלכה הם מוסמכים כרובאי 02 מורחב וכן רוכשים הסמכת שיטור ותעודת שוטר צבאי.
לאחר המעבר לקורסים, החוקרים מוכשרים בקורס חוקרים, שמתנהל בבסיס בה"ד 13, ואשר אורכו כחודשיים וחצי. במהלך הקורס עוברים החיילים סדנאות רבות בהן סדנת תשאול, שפת גוף, סימולציות חקירה ומשפטים. בתום הקורס מקבלים החוקרים החדשים תעודת חוקר ומשובצים באחד מבסיסי מצ"ח בארץ, שם הם עוברים את המשך הכשרתם שאורכה חודשיים נוספים לכל הפחות. במהלך שירותם, החוקרים יכולים לצאת לקורסי התמחות נוספים כגון: קורס חוקרי עבירות מחשב, קורס מעקב טכני, קורס חוקרי תאונות דרכים, הכשרות במשטרת ישראל, קורס התמחות בעבירות מין וקידומים נוספים ליחידות החוקרות המיוחדות.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כנגד היחידה מושמעת לא אחת ביקורת ציבורית על התנהלות היחידה, כוח האדם שמשרת בה, ועוד.
להלן מספר דוגמאות לביקורות העולות כנגד התנהלות היחידה:
- כוח אדם צעיר במיוחד. כוח האדם במצ"ח ברובו מורכב מחיילים חובה צעירים, בני 19–21. זאת בניגוד לאגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, שם משרתים שוטרי קבע, לרוב עם ניסיון. עקב גילם הצעיר של החוקרים וניסיונם המועט הטיפול בתיקים עשוי להיות לוקה בחסר, והחוקרים עצמם עשויים להיתקל בקשיי התמודדות אל מול אירועים קשים ומורכבים. בהמשך לכך, בינואר 2023 שודרה כתבת תחקיר בערוץ כאן11 בה סיפרו חוקרים אשר שירתו במצ"ח על מענה לוקה בחסר למצוקות נפשיות אשר נגרמו מהתמודדות עם אירועי אובדנות ואירועים חמורים נוספים בהם נדרשו לטפל במסגרת תפקידם.[3] בנוסף, בהמשך למספר אירועים בהם נתגלו כשלים חמורים בהתנהלותם של רכזי מודיעין ביחידה, כאשר החמור מביניהם הוא התאבדותו של הלוחם ניב לובטון ז"ל לאחר גיוסו כמקור מודיעיני, עלתה ביקורת חריפה כנגד ענף מודיעין-בילוש ביחידה וחוסר המקצועיות של רכזי המודיעין ביחידה. בעקבות זאת, הוחלט כי רכזי מודיעין ביחידה יהיו אנשי קבע בלבד, אך תהליך זה עודו בתחילתו.[4][5]
- הכשרה קצרה שאינה מספקת לשם ביצוע התפקיד בצורה ראויה במשטרת ישראל קורס חוקרים פליליים אורך כ-29 שבועות רצופים, פי 3 לעומת קורס חוקרים במצ"ח שאורך כ-9–10 שבועות בלבד.
- פתיחה בחקירה במקרים שייתכן שאינם מצריכים חקירה פלילית על פי דו"ח מבקר המדינה למעלה ממחצית מהתיקים שמנהלת היחידה מדי שנה הם תיקים בתחום הסמים (ובכלל זה שימוש, סחר, גידול ועוד). בניגוד למגמה הנוכחית של אי-הפללה בכל הנוגע לשימוש בסם מסוג מריחואנה לשימוש עצמי,[6] יחידת מצ"ח פותחת בחקירה פלילית כנגד חיילים גם במקרים של שימוש עצמי מחוץ לבסיס (כגון במהלך חופשת סוף השבוע). מאידך, יש הטוענים כי בשל רגישות הפעילות של חיילי צה"ל, בניגוד לאזרחים, אין מקום לנקוט במדיניות מקלה יותר, גם אם השימוש מתבצע מחוץ ליחידה ואין לו - לכאורה - השפעה ישירה על ביצוע התפקיד הצבאי.
מצ"ח בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידת מצ"ח זכתה לאורך השנים לייצוגים שונים ביצירה הישראלית בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, בין אם כנושא מרכזי ובין אם כרקע עלילתי.
פרט לכך, לא אירע דבר - מחזה מאת רועי יוסף ונעה נשיא, העוסק בחקירת מצ"ח בעקבות אירוע הריגתו של מחמד קדיח במהלך מבצע "צוק איתן". המחזה בנוי כחקירה בימתית שבה המחזאי, ששירת כחוקר מצ"ח וטיפל בתיק במציאות, משחזר את תהליך החקירה באמצעות מסמכים, פרוטוקולים וחומרי חקירה מקוריים.[7]
שורה: מלאכת זיהוי חיים - מחזה מאת רועי יוסף, העוסק במשימת זיהוי החללים לאחר טבח שבעה באוקטובר. המחזה נכתב בעקבות שירות המילואים של המחזאי בתור חוקר מצ״ח במחנה שורה, שם לקח חלק בעבודת זיהוי החללים לאחר האירועים. ההצגה הועלתה לראשונה ב־26 בספטמבר 2024 במסגרת פסטיבל ישראל.[8]
אחד משלנו - סרט קולנוע ישראלי משנת 1989 בבימויו של אורי ברבש על פי תסריט של בני ברבש, שבו אחת הדמויות המרכזיות משרתת כחוקר במשטרה הצבאית. העלילה עוקבת אחר קבוצת חברים המתגייסים לצה"ל ומתקבלים ליחידה מובחרת, ולאחר פציעה במהלך הטירונות עובר אחד מהם לשרת כחוקר מצ"ח. תפקיד זה מציב אותו בעמדה מורכבת בתוך המערכת הצבאית וביחס לחבריו לשעבר.
חדר 514 - סרט קולנוע ישראלי מ-2012 אותו כתב, ביים והפיק שרון בר-זיו. במרכז הסרט דמותה של חוקרת מצ"ח צעירה החוקרת אירוע אלימות ביחידה לוחמת. במהלך החקירה נחשפת מערכת יחסים מורכבת בין החוקרת לבין מפקדיה, לצד לחצים לסגירת התיק והתמודדות עם גבולות הסמכות והאחריות במסגרת הצבאית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צביקה קרוכמל, במצ"ח נחושה - סיפורים אישיים של חוקר מצ"ח, ספרי חמד, הוצאת ידיעות אחרונות, 2000
- רועי יוסף, שורה: מלאכת זיהוי חיים, מחזה דוקומנטרי, פרדס הוצאה לאור והוצאת ת״מ: תמונע מחזות, 2025.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של משטרה צבאית חוקרת- אתי אברמוב, צבא הצללים, באתר ידיעות אחרונות, 31 בינואר 2019
עדי בר, חוקרי ההונאה הראשונים של צה"ל יוציאו מכם את האמת, באתר צה"ל, 10 בינואר 2021- ערוץ 7, ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז, גידף בפני חוקרי מצ"ח את אנשי הפרקליטות הצבאית והורה לחוקרים, הכפופים לו, לא לציית לאנשי הפרקליטות, באתר ערוץ 7, 25 בינואר 2021
- אמנון לורד, מוטי אלמוז ובני גנץ כמשל: כשהפוליטיקה של צה"ל מגיעה למשרד הביטחון, באתר ישראל היום, 28 בינואר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פוסט בדף פייסבוק של חיל המשטרה הצבאית, 7 בספטמבר 2022
- ^
גילי כהן, מצ"ח מחפשת ראיות בטלפונים של חיילים - ומוצאת אישומים חדשים, באתר הארץ, 24 בפברואר 2014
- ^ משוחררי מצ"ח חושפים צלקות מהשירות: "ראינו זוועות", נבדק ב-2023-08-02
- ^ כרמלה מנשה, הוגשו מסקנות ועדת גיוס המודיעים ע"י מצ"ח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 במאי 2020
- ^ משרד מבקר המדינה, היבטים בפעילות המשטרה הצבאית החוקרת - ביקורת מעקב, מרץ 2022
- ^ ועדת החוקה אישרה - עבירות השימוש העצמי בקנאביס יהפכו לעבירות מנהליות ללא רישום במרשם הפלילי למעט במקרים חריגים, באתר הכנסת, 23.03.2022
- ^
שירין פלאח סעב, רועי יוסף: "צה"ל חסר יכולת לעמוד באתוס של צבא מוסרי", באתר הארץ, 8 בדצמבר 2022
- ^ יואב בירנברג, "כדי לחזור משם, ממחנה שורה, אני צריך את המחזה הזה. בשבילי זה עוד מעט יהיה מאוחר מדי", באתר ynet, 10 בספטמבר 2024