המשכן לאמנויות הבמה (אשדוד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשכן לאמנויות הבמה
Heichalhat081.jpg
מידע על המבנה
סוג אולם תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר אשדוד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 31°47′31″N 34°38′14″E / 31.79192°N 34.63723°E / 31.79192; 34.63723
(למפת אשדוד רגילה)
Israel ashdod location map.svg
 
המשכן לאמנויות הבמה
המשכן לאמנויות הבמה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
MishkanAshdod.svg

המשכן לאמנויות הבמה הפיס אשדוד, הוא היכל התרבות הרשמי של העיר אשדוד. ההיכל, שתוכנן על ידי האדריכל חיים דותן, נפתח באפריל 2012, לאחר 13 שנים בהן ידע עיכובים רבים בבנייה, חוסר תקציבי וכשלים טכניים, והפך לפיל הלבן המפורסם של העיר אשדוד.

המשכן מכיל 938 מקומות ישיבה, והוא ממוקם בקריית התרבות של העיר ע"ש צבי צילקר ברובע הקריה ("הסיטי"). הוא הפך לאחד מסימני ההיכר של העיר אשדוד, ולאחד המבנים היפים ביותר בישראל.

מנכ"ל המשכן אשר אחראי על הפסטיבלים והאירועים שמתקיימים בו הוא מוטי מלכא, שהיה ממייסדי התזמורת האנדלוסית הישראלית.

בנייה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשכן בבנייה, פברואר 2006
חזית המשכן ו"כיכר העיר", 2017
המשכן וכיכר המפרשיות, שני סימני ההיכר הבולטים ביותר של העיר אשדוד

ב-1999 הכריזה עיריית אשדוד על הקמתו של היכל תרבות חדש בעיר, שיהיה פרויקט הדגל של קריית התרבות ברובע הקריה, אשר כללה גם את בית יד לבנים, משכן העירייה החדש ואת שני הקניונים המרכזיים - ה"סי-מול" ו"הסיטי". בעירייה ביקשו לבנות היכל מופעים חדש לעיר, מאחר שהאולם המרכזי בבית יד לבנים כבר לא עונה על צרכיה של העיר אשדוד הגדלה והמתפתחת. לשם ביצוע התוכנית, נבחר האדריכל חיים דותן לבניית ההיכל. דותן תכנן מבנה דמוי שתי צדפות מחוברות בשטח של כ-7000 מ"ר. עלות הפיתוח הראשונית הייתה סביב 60 מיליון שקלים, שמחצית ממנה מימן מפעל הפיס. לצורך כך הוקמה ועדת היגוי מיוחדת בת 9 חברים, מהם 5 נציגי עיריית אשדוד ו-4 נציגי מפעל הפיס, כשראש העיר צבי צילקר ויו"ר מפעל הפיס אברהם כץ עוז, משמשים כיושבי ראש משותפים של ועדת ההיגוי. לאחר כשנתיים, כשראו כי עלות הפרויקט עולה בהרבה על התכנון המקורי, הוגשה בקשה למענק נוסף ממפעל הפיס, הפעם על סך 9 מיליון שקלים, ועלות הפרויקט הגיעה ל-75 מיליון שקלים בסך הכל, לא כולל פיתוח סביבתי ותשתיות. הכסף ממפעל הפיס שהיה אמור להיות מושקע בכל רחבי העיר, החל להתבזבז, לאחר שתקציב בניית ההיכל רק תפח. עד 2011, תקציב בניית ההיכל עמד כבר על 120 מיליון שקלים, והשתתפות מפעל הפיס על 71.5 מיליון שקלים.

עם תחילתו של הפרויקט, הוערך משך הקמתו בארבע שנים, כך שהסיום היה צפוי לדצמבר 2004. שרשרת של תקלות ומחדלים הביאו לדחייה מתמשכת בביצועו של הפרויקט, שהשפיעה גם על החריגה בתקציב. עוד בטרם יצאו העבודות לדרך, מינתה עיריית אשדוד מטעמה את ממלא מקום מהנדס העיר, אינג' יפים אייזנברג, למנהל הפרויקט. עם תחילת הבנייה, העבודות התקדמו בקצב משביע רצון, אך הבעיות החלו כבר בנובמבר 2003, כאשר הקבלן הראשי, חברת "חירם גת", נקלע לקשיים כספיים קשים, דבר שהביא למינוי מפרק לחברה. חודשים רבים של דיונים משפטיים ובקשות להקפאת הליכים, מנעו את המשך העבודות מצד אחד, ועיכבו את החלפת הקבלן מצד שני. עיריית אשדוד שחררה לקבלן כספים רבים כדי למנוע את פשיטת הרגל שלו. לאחר מכן נבחר קבלן אחר, לצורך המשך ביצוע העבודות, עד לשלב הגמר. אך הבנייה לא הסתיימה, כי שורה של ליקויים ומחדלים בביצוע, הובילו למחלוקת קשה בין העירייה לבין הקבלן, מה שגרם להפסקת העבודות באתר למשך תקופה של כשנתיים. בישיבת מועצת העיר שהתקיימה בפברואר 2007 נחשפו חלק מן הליקויים שגרמו להפסקת הבנייה, ועוררו מהומה. העירייה החליטה להתנתק מהחוזה עם הקבלן הנוכחי, שמצידו סירב לשחרר את האולם ולאפשר לקבלן אחר לסיים את העבודות במקום. סכסוך זה עצר את העבודות באתר למשך כשנתיים נוספות, עד שבתחילת 2008, הגיעו נציגי העירייה להסכם פשרה עם הקבלן, ובו יעזוב באופן מוחלט את המשך הקמתו של הפרויקט.

תקופה קצרה לאחר שנכנס לתפקיד, הורה ראש העיר, יחיאל לסרי, לכנס את כל הגורמים המקצועיים הקשורים להיכל התרבות על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית לגבי העבודות שנותרו לביצוע עד לסיום. על פי דו"ח שהוגש לעיריית אשדוד באפריל 2009 סיום העבודות הוערך בכ-12 חודשים. כעבור שלושה חודשים נוספים, שוב התקיימה ישיבה להערכת מצב, שגם בה נמסר כי סיום העבודות יהיה בעוד כ-12 חודשים. בסוף חודש ספטמבר הוגש דו"ח מצב נוסף, כשבסופו מצוינים המועדים שלהערכתו נותרו לסיום העבודות באתר, גם בפעם ההיא דובר על 12 חודשים.[1] בנובמבר 2010 הודיעה עיריית אשדוד כי הקבלן הראשי הפסיק את עבודתו בהיכל בגלל פשיטת רגל, והיא הוציאה מכרז חדש לעבודות הגמר.[2]

לאחר 12 שנים של בנייה, ושנה וחצי של פעילות הכנה להרצתו, הגיעה עלות בניית המשכן לכ-140 מיליון שקלים כולל פיתוח סביבתי ותשתיות, ופיתוח "כיכר העיר" בכניסה להיכל. במהלך כל השנים הללו, עמד המבנה הגרנדיוזי שומם ובולט בנוף של העיר. בתחילת בנייתו ההיכל היה אמור להיקרא "היכל הצבי" על שמו של צבי צילקר, אך הדבר לא יצא לפועל בשל סירובו של מפעל הפיס שהשקיע כספים רבים בהקמתו, והשם הרשמי שנקבע היה "המשכן לאמנויות הבמה הפיס אשדוד".

ב-1 באפריל 2012 נחנך המשכן באופן לא רשמי עם כנס המימונה האקדמי, וב-4 במאי נפתח המשכן לקהל הרחב באופן רשמי עם קונצרט חגיגי לציון ה-9 במאי - יום הניצחון על גרמניה הנאצית. באכסדרה של המשכן קיים בית קפה-מסעדה, ומסביב לכניסתו משתרעת "כיכר העיר", שמחברת בין כל חלקיה של קריית התרבות, ומתקיימים בה מופעים רבים כחלק מאירועי "קיץ ישראלי באשדוד" ומהפסטיבלים העירוניים. למשכן גם שני חניונים - קרקעי ברחוב הבנים, שהשביל ממנו מלווה במפלי מים על קירות ובבריכות דגים, ותת קרקעי שממנו עולות שתי מעליות צבעוניות משני צדדיה של "כיכר העיר".

מאז פתיחתו, המשכן הספיק לארח מאות אמנים ולהקות מהארץ ומחו"ל, פסטיבלים עירוניים ובינלאומיים, טקסים, קונצרטים, הצגות למבוגרים ולילדים, מופעי מוזיקה ומחול, מחזמרים ומופעי סטנד-אפ רבים.

כמו כן פועלים במשכן התזמורת הסימפונית אשדוד והתזמורת האנדלוסית הישראלית.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית התרבות של העיר אשדוד. מימין בניין העירייה ובית יד לבנים, במעלה התמונה קניון סימול ובניין המשרדים שמעליו, ובצד שמאל המשכן לאמנויות הבמה וסביבותיו.

אדריכל המשכן הוא חיים דותן, שתכנן שכונות רבות בעיר בשנות התשעים. צורת הבניין מזכירה שתי צדפות או שני גלים המחוברים יחדיו ומסמלים את השילוב של אולם המופעים ומגדל התיאטרון. דותן אמר כי:

"מדובר בעיר ששוכנת בין דיונות החול ובין הים התיכון. רציתי להביא את הטבע שעוטף אותה ולהציג אותו בצורה החיצונית של הבניין. אשדוד נמצאת בכל פרט בבניין החדש, על אף שהוא שעומד בניגוד גמור לקופסאות שממלאות את העיר מאז הקמתה. הקווים הדינמיים מייצגים את התרבות של תושבי אשדוד: זוהי עיר של קיבוץ גלויות - מהמזרח, מצפון אפריקה ומרוסיה, שלכל אחת יש מוזיקה ומחול ייחודיים. יש כאן שילוב של טבע שבא לידי ביטוי בדמיון לגלי הים ולדיונות החול, ושל תרבות אנושית שתיוצג במופעים ובקונצרטים שיועלו על בימת המשכן".

תושבים רבים אף אמרו כי המבנה מזכיר להם לוויתן.[3] דותן הוסיף, כי על אף צורתו המורכבת של המבנה, תוכניתו פשוטה; שלד פלדה ושלד בטון, כששלד הפלדה בוצע במפעל פלדה באשקלון והורכב באתר תוך מספר שבועות. שלד הבטון מורכב מקשתות מינימליות, שגם הן לא היו קשות לביצוע. התוכנית פשוטה, פונקציונלית ומתבססת על ציר אורכי, שהנגישות בו ברורה ומתפקדת בצורה ראויה.

שטח המבנה הוא 6600 מ"ר. מבחינת התכנון, המבנה מתחלק לארבעה אזורים - האכסדרה והאולם מיועדים לשימוש הקהל, והבמה והמשרדים עומדים לשירותם של האמנים וצוותיהם, כשהייחוד במשרדים הוא שכל אחד מהם פונה לים.[4] באולם ישנם 938 מושבים, מתוכם 624 באגף התחתון (כולל שמונה מושבים לנכים על פי התקן), והיתר באגף היציע העליון. את שתי השורות הראשונות ניתן לפנות לטובת בור תזמורת (כמקובל באופרה). אורכה של הבמה הגדולה הוא 14 מטרים ורוחבה גם הוא 14 מטרים. המבנה מתנשא לגובה של שבע קומות, כשבמפלס העליון ניצב "טרקלין תשע" - מבואה שמשמשת לקבלות פנים ולאח"מים (מנויי וי. איי.פי). מקירות הזכוכית של ההיכל נשקף נוף המרינה והים התיכון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עופר אשטוקר, היכל יקר שלי, באתר אשדודנט, 25 באוקטובר 2009
  2. ^ יאיר הרוש, עיכוב נוסף בדרך לחנוכת היכל התרבות באשדוד, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 30 בנובמבר 2010
  3. ^ מיכאל יעקובסון, עב"מ, לווייתן או גל? המשכן לאמנויות הבמה באשדוד, באתר Xnet‏, 27 באפריל 2011
  4. ^ עינת רייטן, העולם הוא במה והאולם הוא צדפה, באתר TREND‏, 28 בנובמבר 2012