המשלחת הראשונה של ריצ'רד בירד לאנטארקטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משלחת בירד

המשלחת הראשונה של ריצ'רד בירד לאנטארקטיקה יצאה בשנת 1928, עם שתי אוניות ושלושה מטוסים: אוניית הדגל של ריצ'רד בירד הייתה "העיר ניו יורק" (אונייה נורווגית ששימשה לציד כלבי-ים ונקראה בעבר "סמסון". היא התפרסמה בקרבתה אל האונייה טיטאניק כשזו ירדה למצולות; מטוס פורד תלת-מנועי בשם "פלויד בנט", (על שם הטייס המנוח שנלווה אל בירד בסיורי התעופה הקודמים שלו); מטוס "פיירצ'יילד" FC-21FC-2W2, NX8006 שנבנה בשנת 1928 ונקרא "כוכבים ופסים" (מוצג עכשיו במוזיאון התעופה של וירג'יניה, בהשאלה ממוזיאון האוויר והחלל הלאומי ומטוס פוקר יוניברסל חד-מנועי שנקרא "וירג'יניה" (מדינת הולדתו של בירד). מחנה בסיס בשם אמריקה הקטנה הוקם על מדף הקרח רוס וממנו יצאו משלחות מדעיות בנעלי שלג, מזחלות-כלבים, מזחלה ממונעת ומטוסים. במשך כל אותו קיץ יצאו משלחות צילום וסקרים גאולוגיים, וב-28 בנובמבר 1929 יצאה לדרך הטיסה המפורסמת אל הקוטב הדרומי וחזרה. בירד, עם הטייס ברנט בלצ'ן, טייס המשנה/אלחוטן הרולד ג'ון והצלם אשלי מקינלי, הטיסו את הפורד התלת-מנועי אל הקוטב הדרומי וחזרה ב-18 שעות, 41 דקות. הם התקשו להתרומם לגובה מספיק, ונאלצו להשליך מכלי דלק ריקים, כמו גם את אספקת החירום שלהם, כדי להגיע לגובה רמת הקוטב. על אף זאת, הטיסה הושלמה בהצלחה ובירד נכנס לספרי ההיסטוריה.

כתוצאה מן הפרסום שזכה לו, קודם בירד לדרגת סגן אדמירל בחקיקה מיוחדת של הקונגרס, ב-21 בדצמבר 1929. כיוון שהיה אז בן 41 בסך הכל, היה בירד לאדמירל הצעיר ביותר בתולדות הצי האמריקאי. מקורות מסוימים טוענים, שציון זה של האדמירל הצעיר ביותר של צי ארצות הברית שייך לאלמו צומוואלט, אבל צומוואלט היה בן 44 כשקודם לדרגת סגן אדמירל.

אחרי עוד קיץ של מסעות חקר, חזרה המשלחת לצפון אמריקה ב-18 ביוני 1930. היא קיבלה את מדליית הזהב של החברה הגאוגרפית האמריקאית.

בירד, שנהנה עכשיו מהכרה בינלאומית כחוקר וחלוץ בטיסות לקוטב, שירת תקופה מסוימת (1935-1931) כנשיא כבוד לאומי של "פי גאמה מו", אגודת הכבוד הבינלאומית במדעי החברה. ב-1928 נשא את דגל האגודה במשלחת ההיסטורית לאנטארקטיקה, כדי להחדיר יתר דרמה לרוח ההרפתקה אל הבלתי נודע, שאפיינה הן את מדעי הטבע והן את מדעי החברה.