המשרד לנושאים אסטרטגיים

המשרד לנושאים אסטרטגיים
מידע כללי
תחום שיפוט	ישראל
תאריך הקמה	3 בדצמבר 2006
סוכנות קודמת	המשרד לנושאים אסטרטגיים; המשרד לענייני מודיעין; משרד ההסברה
ממשלה	ממשלת ישראל
שר/ה	מיכאל ביטון
תאריך כניסה	30 בנובמבר 2020
מנכ"ל/ית	ד"ר שי הר-צבי

המשרד לנושאים אסטרטגיים הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. על המשרד מוטלת האחריות הכוללת להובלת המערכה נגד תופעות הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל^[1].

המשרד הוקם בשנת 2006 ובראשו עמד אביגדור ליברמן. ב-2008 המשרד פורק, והוא הוקם מחדש בשנת 2009 בראשות משה יעלון. ב-2015, בממשלה ה-34, שונתה תצורתו של המשרד. בראש המשרד עומד השר מיכאל ביטון ומנכ"ל המשרד הוא ד"ר שי הר-צבי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך אוקטובר 2006 קיים ראש הממשלה אהוד אולמרט מגעים עם חבר הכנסת אביגדור ליברמן על הצטרפות מפלגת "ישראל ביתנו" לקואליציה. במהלך המגעים עלתה סוגיית התיק ליו"ר המפלגה, שדרש את תפקיד השר לביטחון פנים, כמימוש הבטחת הבחירות שלו. הדבר היווה מוקד לשתי בעיות לראש הממשלה: האחת, לליברמן תיקים במשטרת ישראל והוא נחקר בפרשיות שונות לעיתים תכופות, לכן לא היה ראוי שיהיה הממונה על הגוף החוקר אותו; בעיה שנייה הייתה מציאת תפקיד לשר המכהן בתפקיד מאז הרכבת הממשלה, אבי דיכטר, חבר מפלגת "קדימה", בה חבר גם אולמרט, ועל כן מינויו של ליברמן לתפקיד עלול היה לערער את היחסים בין דיכטר לבין אולמרט. בסופו של דבר הוסכם להפקיד בידיו של ליברמן את הטיפול בסוגיית הגרעין האיראני ובלשכת הקשר נתיב, ולשם כך הוקם המשרד לנושאים אסטרטגיים^[2].

בינואר 2008 פרש השר ליברמן מן הממשלה ובחודש אפריל החליטה הממשלה על פירוק המשרד והעברת משימותיו למשרדי ממשלה אחרים^[3].

הממשלה ה-32 הקימה את המשרד מחדש ב-6 במאי 2009, ובראשו הועמד משה יעלון^[4], לאחר שתיק הביטחון ניתן לאהוד ברק. המשרד הקנה ליעלון אפשרות לעסוק בתחומי מודיעין וביטחון מבלי שהחזיק בפועל את תיק הביטחון. יעלון התרכז בחקר ההסתה הפלסטינית והיה מהגורמים העיקריים שעסקו בנושא והפכו אותו למוכר וידוע.

ב-30 בנובמבר 2014 החליטה הממשלה לאחד את המשרד לענייני מודיעין ואת המשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד שייקרא משרד המודיעין.^[5]

במאי 2015 החליטה הממשלה לפרק את משרד המודיעין לשני משרדים, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה ומשרד המודיעין^[6]^[1]. ביוני 2020 החליטה הממשלה לשנות את שם המשרד לשמו הנוכחי, המשרד לנושאים אסטרטגיים^[7].

רקע: פעילות דה-לגיטימציה וחרם נגד ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה, וביתר שאת מאז שנת 2001, מדינת ישראל מתמודדת עם מאמצים מתמשכים מצד מדינות, ארגונים ופרטים לקדם מערכה לדה-לגיטימציה (דל"ג) כלפי זכות הקמתה וקיומה של ישראל. הגדרת הדה-לגיטימציה, כפי שהתקבלה ואושרה על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני היא: "תופעה רב מערכתית ורב תחומית המתנהלת בזירות רבות ובדרכים שונות, לרבות חרמות, שנועדה לחתור תחת זכות הקיום של מדינת ישראל, כמדינה שבה העם היהודי מממש את זכותו להגדרה עצמית או תחת זכותה של מדינת ישראל לממש את זכויותיה הריבוניות כמקובל במשפט הבינלאומי".

בשיאה של תנועת החרם, בשנת 2015, הצליח הקמפיין להוביל ליציאתן של שלוש חברות בינלאומיות מישראל (ויאוליה, G4S^[8] ואורנג')^[9]^[10] והימנעות של חברות נוספות מכניסה לישראל; חרם של אומנים אשר ביטלו את הופעותיהם בישראל (לורן היל^[11], אלביס קוסטלו^[12] ועוד); הביא לעלייה בחרמות בתחום האקדמי, האזרחי והמשפטי; והוביל קמפיין עולמי יחד עם גורמים ברשות הפלסטינית (ג'יבריל רג'וב) להחרמתה של ישראל בארגון הכדורגל הבינלאומי פיפ"א, תוך יצירת דיונים ממשיים במועצת פיפ"א להוצאת ישראל מהארגון ב-2015^[13].

יעדי המשרד מאז 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנוכח כל זאת, ולנוכח גלים תקשורתיים שליליים כנגד ישראל בהובלת גורמי דה לגיטימציה ו-BDS – החליט הקבינט המדיני-ביטחוני באוקטובר 2015, כי יש צורך לנקוט בגישה התקפית, אחרת מזו שהייתה נהוגה עד אז, כדי לסכל ולבלום את התפתחות והתפשטות איום הדה-לגיטימציה, וביתר שאת את פעילות קמפיין החרם BDS, שהחל עשור קודם לכן את פעילותו (2005). על כן, הטיל הקבינט^[14], פה אחד, על המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, בראשות השר גלעד ארדן, את "האחריות הכוללת להובלת המערכה נגד תופעות הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל". זאת, תוך הקצאת משאבים תקציביים ואנושיים משמעותיים כדי לעמוד במשימה בהצלחה, כאשר התקציב שהוקצה למשרד עם החלטת הקבינט, ניתן באופן חריג על ידי ראש הממשלה, באופן ייחודי, ללא קשר לתקציבי משרדים אחרים, ואף לא על חשבון תקציבם באותה העת. כל זאת, בשל ההבנה כי יש לטפל בתופעה בצורה הוליסטית, גלובלית ותחת אסטרטגיה כוללת ולא בהסתכלות מקומית טקטית שהייתה נהוגה עד להחלטת הקבינט. חברי הקבינט היו תמימי דעים כי ישנו צורך במשרד מתכלל ומתאם לאומי במאבק בדל"ג ובקמפיין החרם, לא כתחליף למשרדים מקצועיים אחרים שנגעו בהיבטים מסוימים של תופעה זו אלא כמשרד משלים, מתמרץ ודוחף להתמודדות עם האתגר כאתגר גלובלי ומורכב המטפל בתחום אשר הונח בשטח המת של ממשלת ישראל וטופל בו באופן נקודתי-מקומי ומתוך גישת הכלה שקטה, זאת במקום לאחוז את השור בקרניו ולהעניק טיפול לבעיה מתוך תפיסה גלובלית הנוגעת בשורש הבעיה עם אסטרטגיה כוללת ומתן כלים ומשאבים לתופעה הנ"ל.

במסגרת המשרד הוקם כוח משימה לאומי הנקרא "המערכה"^[15], המהווה את חוד החנית לפעילות מחקר, העצמת רשתות פרו-ישראליות וניהול מאמצי תודעה – כנגד קמפיין הדל"ג והחרם על מדינת ישראל. בבסיס עבודת כוח המשימה נחה הדירקטיבה המדינית, שיש לעבור ממגננה למתקפה בשלל הזירות והמערכות. יעד מרכזי ועיקרי בפעילות המערכה היה חשיפת הפנים האמיתיות של מחוללי החרם.

פעילות המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מפת השנאה" – מחקר אודות 42 ארגוני החרם הבולטים והקשרים ביניהם, קשריהם עם ארגוני טרור והרשות הפלסטינית^[16].
שני דו"חות בנושא מימון, אשר לימדו על מימון של עשרות מיליוני שקלים שהעניק האיחוד האירופי לארגוני חרם. שני המחקרים הובאו לידיעתם של מקבלי ההחלטות במוסדות האיחוד האירופי, תוך הישענות על פורטלי השקיפות והמידע של האיחוד עצמו, ריכוז המידע באופן קריא ונגיש, והפצתו לתקשורת בינלאומית ולשימוש ארגונים פרו-ישראליים ברחבי אירופה^[17].
בפברואר 2019 פרסם המשרד את דו"ח "מחבלים בחליפות", אשר הצליח להוכיח יותר מ-100 קשרים בין ארגוני טרור מוכרזים לארגוני ופעילי חרם. הדו"ח יחד עם קמפיין בין-לאומי מלווה הובילו לכך שנאסר על מנהיגי חרם לדרוך על אדמת אירופה וארצות הברית, חשבונות בנק ופלטפורמות פיננסיות של כ-40 ארגוני חרם ברחבי העולם נסגרו ופעילי חרם אף טענו כי הדו"ח הוא הנזק הגדול ביותר שנעשה להם ולפעילותם^[18].
במאי 2019, לקראת אירוויזיון 2019, חשף המשרד דו"ח מקיף על שימוש בזיופי רשת בידי גורמי BDS אשר ביקשו לפגוע בקיום התחרות בישראל. נחשפו ניסיונות מתוחכמים של ארגוני החרם להשתמש בחשבונות מזויפים ברשתות החברתיות, וקרוב ל-100 חשבונות טוויטר הוסרו בעקבות חשיפה זו. המשרד היווה ציר מרכזי לצד משרד התקשורת בניטור וסיכול פעילות כנגד האירוויזיון^[19].^[^{דרוש מקור]}
בספטמבר 2019 פרסם המשרד דו"ח על ההיבטים האנטישמיים שבקמפיין ה-BDS. המחקר העלה למעלה מ-80 דוגמאות לפיהן מנהיגי וארגוני תנועת החרם פועלים בצורה אנטישמית^[20].^[^{דרוש מקור]}
במאי 2020 פרסם המשרד את דו"ח "נגיף השנאה", החושף את השימוש הציני שעשו גורמי דה-לגיטימציה וגורמים אנטישמיים כנגד מדינת ישראל ויהודים ברחבי העולם בחסות נגיף הקורונה, באמצעות הרשתות החברתיות^[21].^[^{דרוש מקור]}
במאי 2020 פרסם המשרד דו"ח מקיף על ארגון הדה לגיטימציה "אדאמיר", אשר במקביל לפעילותו, מקושר גם עם ארגון החזית העממית. הדו"ח פורסם בעקבות הודעת האיחוד האירופי כי אין מניעה להמשיך ולממן ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים התומכים או מזדהים עם טרור, כאשר בעבר הוענקו לארגון כשני מיליון אירו ממדינות וגורמים אירופיים^[22]^[23]

העצמת הרשת הפרו-ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמץ נוסף אליו כיוון המשרד, הוא להעניק לארגונים פרו-ישראליים ברחבי העולם – לאחר עשור של פעילות מבוזרת, לוקאלית, ובעיקר על רקע חוסר במשאבים – את הידע, הכלים והמשאבים הנדרשים על מנת להעצים את פעילותם ובעיקר לעודד את הפעילות כרשת מול רשת היריב. המשרד הוביל להקמה של שלוש רשתות גלובליות: GC4I^[24] – הרשת הגלובלית של המנהיגים הפרו-ישראליים, DigiTell – רשת מקצועית של בלוגרים ומשפיעני מדיה חברתית^[25], LNI – רשת משפטנים פרו-ישראליים - הפועלות מול ארגוני דל"ג המבקשים לקדם חרמות נגד ישראל^[26].^[^{דרוש מקור]}

המשרד משמש כנקודת ריכוז ומפגש לרשת הארגונים, הן לצורכי קבלת מידע, הן לטובת מתן תמיכות וסיוע כספי ובעיקר לצורך יצירת פלטפורמה לכינוסים עיתיים. כך יצרו עשרות ארגונים אסטרטגיה משותפת לצורך שיפור הסינרגיה והשת"פ בתוך אותן רשתות.

קלע שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלע שלמה, שנודע בהמשך גם בשם מיזם קונצרט הוא חל"צ בבעלות פרטית שהוקם לשם יישום חלק מפעילותו בנוגע למאבק בתופעת הדה-לגיטימציה, בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים^[27]. החברה הוקמה ביום 10 במאי 18 נחתם הסכם ההתקשרות עם החל"צ, כאשר תכלית המיזם היא הקמת תשתית כוללת למאבק בתופעת הדה-לגיטימציה, שלה מספר תשתיות-בת הפועלות במרחבים שונים – מידע ומחקר, פעילות מקוונת, תודעת המונים, משלחות וביקורים, מענקי פעילות לארגונים פרו-ישראליים ופיתוח כלים חדשים למאבק בדה-לגיטימציה לישראל. המיזם אשר החל לפעול ב-2019, מיועד ליצור סינרגיה ברשת הפרו-ישראלית ומאפשר לגייס מקורות כספיים נוספים לטובת המאבק בתופעת הדה-לגיטימציה, לפחות 50% מעבר למשאבי הממשלה. המיזם לא הצליח לגייס את כמויות הכספים המקוות ובשנת 2020 קוצץ תקציבו.^[28]

מעקב אחר ההסתה של הרשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2009 בודק המשרד לנושאים אסטרטגיים התבטאויות פומביות של בכירי הרשות הפלסטינית ופרסומים של מוסדות וארגונים הנשלטים על ידי הרשות, ועוקב אחרי ביטויי הסתה מפורשת לאלימות, עידוד אווירת אלימות וטרור, הסתה לשנאה ודמוניזציה של ישראל וכדומה.

שרים לנושאים אסטרטגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר	תמונה	שם (תקופת חיים)	מפלגה	תחילת הכהונה	סיום הכהונה	ממשלה	מנכ"ל המשרד
1	‏	אביגדור ליברמן (1958-)	ישראל ביתנו	30 באוקטובר 2006	16 בינואר 2008	ממשלת ישראל השלושים ואחת	חגי פלג^[29]
2	‏	אהוד אולמרט (1945-)	קדימה	16 בינואר 2008	13 באפריל 2008	ממשלת ישראל השלושים ואחת	חגי פלג^[29]
המשרד פורק בשנת 2008, והוקם מחדש ב-2009
3	‏	משה יעלון (1950-)	הליכוד	6 במאי 2009	18 במרץ 2013	ממשלת ישראל השלושים ושתיים	חיים בלומנבלט^[30]
3	‏	משה יעלון (1950-)	הליכוד	6 במאי 2009	18 במרץ 2013	ממשלת ישראל השלושים ושתיים	יוסי קופרווסר^[31]
4	‏	יובל שטייניץ (1958-)	הליכוד - ישראל ביתנו הליכוד	18 במרץ 2013	14 במאי 2015	ממשלת ישראל השלושים ושלוש
			הליכוד
							רם בן ברק^[32]
6	‏	גלעד ארדן (1970-)		25 במאי 2015	17 במאי 2020	ממשלת ישראל השלושים וארבע	רם בן ברק^[32]
							סימה וואקנין-גיל^[33]
							צחי גבריאלי
7	‏	אורית פרקש-הכהן (1970-)	כחול לבן חוסן לישראל	17 במאי 2020	30 בנובמבר 2020	ממשלת ישראל השלושים וחמש	צחי גבריאלי
7	‏	אורית פרקש-הכהן (1970-)		17 במאי 2020	30 בנובמבר 2020		רונן מנליס^[34]
8		מיכאל ביטון (1970-)		30 בנובמבר 2020	מכהן		רונן מנליס^[34]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד ממונה, לכאורה, על תחום האסטרטגיה הביטחונית של ישראל. עם זאת, אין התייחסות רשמית לייעודו של המשרד, שום גוף ביטחוני עיקרי (לדוגמה צה"ל, המוסד, השב"כ והמועצה לביטחון לאומי) לא הוכפף למשרד (למעט לשכת הקשר "נתיב"), תקציבו של המשרד (בממשלה ה-32) הוא כ-9.5 מיליון ש"ח, והוא פורק בשנת 2008, שנתיים לאחר שהוקם, עם פרישתו של ליברמן מהממשלה בראשות אולמרט.

בשל סיבות אלה, נטען^[^{דרוש מקור]} כי הקמתו ואיושו נעשו מסיבות פוליטיות, בניסיונו של ראש ממשלת ישראל "לתפור" תפקיד שר לפוליטיקאי אחר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של המשרד לנושאים אסטרטגיים
רוני סופר, הממשלה פירקה את המשרד לעניינים אסטרטגיים, באתר ynet, 13 באפריל 2008
אורי בלאו, כך מגבשת ישראל את אסטרטגיית החרם שלה, באתר הארץ, 26 במרץ 2017
צבי זרחיה, המשרד שנלחם ב–BDS יוחרג מחוק חופש המידע, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2017
איתמר ב"ז, כך התפורר צבא האמת של מדינת ישראל, באתר העין השביעית, 20 בינואר 2021

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² צירוף חבר הכנסת גלעד ארדן לממשלה, ומינויו לשר לביטחון הפנים ולשר לנושאים אסטרטגיים והסברה, החלטה מספר 25 של ממשלת ישראל ה-34, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 25 במאי 2015
^ הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 802 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
^ ביטול המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 3433 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה
^ הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 69 של ממשלת ישראל ה-32, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
^ איחוד המשרד לענייני מודיעין והמשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד שייקרא משרד המודיעין, החלטה מספר 2255 של ממשלת ישראל, משנת 2014, באתר של משרד ראש הממשלה
הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה, ‏30 בנובמבר 2014
^ חלוקת משרד המודיעין – למשרד לנושאים אסטרטגיים ולמשרד המודיעין, החלטה מספר 14 של ממשלת ישראל, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה
^ הודעה על שינוי שם של משרד, ילקוט הפרסומים 8936, 23 ביוני 2020
^ בגלל ה-BDS? חברת השמירה הגדולה בעולם יוצאת מישראל
^ אורנג' העולמית בעד חרם: רוצים לצאת מישראל
^ תנועת החרם צוברת הישגים
^ למה באמת ביטלה לורן היל את הופעתה בישראל
^ אלביס קוסטלו ביטל הופעותיו בישראל
^ ג'יבריל רג'וב תוקף: ישראל משליטה אפרטהייד
^ הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה 2015
^ "קורא לקהל הישראלי לקחת חלק" - ריאיון עם המשנה למנכ"ל המשרד ומנהל המערכה, צחי גבריאלי
^ מפת השנאה
^ דו"ח "נתיב הכסף"
^ דו"ח "מחבלים בחליפות"
^ דו"ח "ההונאה הרשתית של קמפיין החרם נגד האירוויזיון"
^ דו"ח "מאחורי המסכה"
^ דו"ח נגיף השנאה
^ דו"ח כספי הדמים
^ טור דעה של מנכ"ל המשרד, צחי גבריאלי
^ קמפיין נגד ה-BDS מושק במהלך כנס GC4I
^ "אנחנו יוצרים בפעם הראשונה רשת פרו-ישראלית עולמית"
^ הרמת רשת משפטנים בינ"ל למאבק בחרם
^ נעה לנדאו, שגרירים ואלופים לשעבר בחברה שתממן המדינה למאבק ב"תודעת ההמונים", באתר הארץ, 9 בינואר 2018
^ איתמר ב״ז, כך התפורר צבא האמת של מדינת ישראל, מתוך אתר העין השביעית, 20 בינואר 2021
^ מינוי המנהל הכללי של המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 999 של ממשלת ישראל, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה
^ מינוי המנהל הכללי של המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 87 של ממשלת ישראל, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
^ מינוי המנהל הכללי של המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 2829 של ממשלת ישראל, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה
^ חזקי עזרא, חילופי מנכ"לים במשרד לעניינים אסטרטגיים, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2014
^ מינוי המנהלת הכללית של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, החלטה מספר 798 של ממשלת ישראל, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 6 בדצמבר 2015
^ מינוי המנכ"ל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, רונן מנליס - החלטת ממשלה

[צירוף-ארדן-1] ¹ ² צירוף חבר הכנסת גלעד ארדן לממשלה, ומינויו לשר לביטחון הפנים ולשר לנושאים אסטרטגיים והסברה, החלטה מספר 25 של ממשלת ישראל ה-34, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 25 במאי 2015

[2] הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 802 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה

[3] ביטול המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 3433 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה

[4] הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 69 של ממשלת ישראל ה-32, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה

[5] איחוד המשרד לענייני מודיעין והמשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד שייקרא משרד המודיעין, החלטה מספר 2255 של ממשלת ישראל, משנת 2014, באתר של משרד ראש הממשלה
הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה, ‏30 בנובמבר 2014

[6] חלוקת משרד המודיעין – למשרד לנושאים אסטרטגיים ולמשרד המודיעין, החלטה מספר 14 של ממשלת ישראל, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה

[7] הודעה על שינוי שם של משרד, ילקוט הפרסומים 8936, 23 ביוני 2020

[8] בגלל ה-BDS? חברת השמירה הגדולה בעולם יוצאת מישראל

[9] אורנג' העולמית בעד חרם: רוצים לצאת מישראל

[10] תנועת החרם צוברת הישגים

[11] למה באמת ביטלה לורן היל את הופעתה בישראל

[12] אלביס קוסטלו ביטל הופעותיו בישראל

[13] ג'יבריל רג'וב תוקף: ישראל משליטה אפרטהייד

[14] הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה 2015

[15] "קורא לקהל הישראלי לקחת חלק" - ריאיון עם המשנה למנכ"ל המשרד ומנהל המערכה, צחי גבריאלי

[16] מפת השנאה

[17] דו"ח "נתיב הכסף"

[18] דו"ח "מחבלים בחליפות"

[19] דו"ח "ההונאה הרשתית של קמפיין החרם נגד האירוויזיון"

[20] דו"ח "מאחורי המסכה"

[21] דו"ח נגיף השנאה

[22] דו"ח כספי הדמים

[23] טור דעה של מנכ"ל המשרד, צחי גבריאלי

[24] קמפיין נגד ה-BDS מושק במהלך כנס GC4I

[25] "אנחנו יוצרים בפעם הראשונה רשת פרו-ישראלית עולמית"

[26] הרמת רשת משפטנים בינ"ל למאבק בחרם

[27] נעה לנדאו, שגרירים ואלופים לשעבר בחברה שתממן המדינה למאבק ב"תודעת ההמונים", באתר הארץ, 9 בינואר 2018

[28] איתמר ב״ז, כך התפורר צבא האמת של מדינת ישראל, מתוך אתר העין השביעית, 20 בינואר 2021

[29] מינוי המנהל הכללי של המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 999 של ממשלת ישראל, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה

[30] מינוי המנהל הכללי של המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 87 של ממשלת ישראל, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה

[31] מינוי המנהל הכללי של המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 2829 של ממשלת ישראל, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה

[32] חזקי עזרא, חילופי מנכ"לים במשרד לעניינים אסטרטגיים, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2014

[:0-33] מינוי המנהלת הכללית של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, החלטה מספר 798 של ממשלת ישראל, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 6 בדצמבר 2015

[34] מינוי המנכ"ל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, רונן מנליס - החלטת ממשלה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

חיפוש

תפריט ניווט