המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה
| תחום שיפוט |
ישראל  |
|---|---|
| הקמה | 3 בדצמבר 2006 |
| סוכנות קודמת |
המשרד לנושאים אסטרטגיים המשרד לענייני מודיעין משרד ההסברה |
| מנכ"ל/ית | סימה ואקנין-גיל |
| ממשלה | ממשלת ישראל |
| שר/ה | גלעד ארדן |
| 25 במאי 2015 | |
  | |
המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה[1] הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. המשרד ממונה על תחום האסטרטגיה הביטחונית של ישראל והמאבק נגד מסעות הדה לגיטימציה נגד ישראל בעולם, כמו גם ניסיונות להובלת חרם על ישראל[1].
המשרד הוקם בשנת 2006 ובראשו עמד אביגדור ליברמן. ב-2008 המשרד פורק, והוא הוקם מחדש בשנת 2009 בראשות משה יעלון. ב-2015, בממשלה ה-34, שונתה תצורתו של המשרד. בראש המשרד בתצורתו החדשה עומד השר גלעד ארדן ומנכ"לית המשרד היא סימה וואקנין-גיל.[2]
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך אוקטובר 2006 קיים ראש הממשלה אהוד אולמרט מגעים עם חבר הכנסת אביגדור ליברמן על הצטרפות מפלגת ישראל ביתנו לקואליציה. במהלך המגעים עלתה סוגיית התיק בעבור יו"ר המפלגה, אשר דרש את תפקיד השר לביטחון פנים, כמימוש הבטחת הבחירות שלו. הדבר היווה מוקד לשתי בעיות עבור ראש הממשלה: האחת, לליברמן תיקים במשטרת ישראל והוא נחקר בפרשיות שונות לעיתים תכופות, לכן לא היה ראוי שיהיה הממונה על הגוף החוקר אותו; בעיה שנייה הייתה מציאת תפקיד לשר המכהן בתפקיד מאז הרכבת הממשלה, אבי דיכטר, חבר מפלגת קדימה, בה חבר גם אולמרט, ועל כן מינויו של ליברמן לתפקיד עלול היה לערער את היחסים בין דיכטר לבין אולמרט. בסופו של דבר הוסכם להפקיד בידיו של ליברמן את הטיפול בסוגיית הגרעין האיראני ובלשכת הקשר נתיב, ולשם כך הוקם המשרד לנושאים אסטרטגיים[3].
בינואר 2008 פרש השר ליברמן מן הממשלה ובחודש אפריל החליטה הממשלה על פירוק המשרד והעברת משימותיו למשרדי ממשלה אחרים[4].
הממשלה ה-32 הקימה את המשרד מחדש ב-6 במאי 2009, ובראשו הועמד משה (בוגי) יעלון[5], לאחר שתיק הביטחון ניתן לאהוד ברק. המשרד הקנה למשה יעלון אפשרות לעסוק בתחומי מודיעין וביטחון מבלי שהחזיק בפועל את תיק הביטחון. יעלון התרכז בחקר ההסתה הפלסטינית והיה מהגורמים העיקריים שעסקו בנושא והפכו אותו למוכר וידוע.
ב-30 בנובמבר 2014 החליטה הממשלה לאחד את המשרד לענייני מודיעין ואת המשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד אשר ייקרא משרד המודיעין.[6]
במאי 2015 החליטה הממשלה לפרק את משרד המודיעין לשני משרדים, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה והמשרד לענייני מודיעין[7].
ייעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד שנת 2014 לא הייתה התייחסות רשמית לייעודו של המשרד, שום גוף ביטחוני עיקרי (לדוגמה צה"ל, המוסד, השב"כ והמועצה לביטחון לאומי) לא הוכפף למשרד (למעט לשכת הקשר "נתיב"). תקציבו של המשרד (בממשלה ה-32) היה כ-9.5 מיליון ש"ח,[דרושה הבהרה] והוא פורק בשנת 2008, שנתיים לאחר שהוקם, עם פרישתו של ליברמן מהממשלה בראשות אולמרט. בשל סיבות אלה, נטען[דרוש מקור] כי הקמתו ואיושו נעשו מסיבות פוליטיות, בניסיונו של ראש ממשלת ישראל "לתפור" תפקיד שר לפוליטיקאי אחר.
מאז הוקם המשרד במתכונתו החדשה ב-2015 ועד אוגוסט 2017, הוקצו לו כמעט רבע מיליארד שקלים. המשרד, שמטרותיו כוללות "לחימה בדה-לגיטימציה של ישראל" כמו גם "הבאת משלחות ראשי איגודים מקצועיים מחו"ל לביקור מקצועי בארץ והוצאת משלחות מישראל לחו"ל", תמך בשנים אלו במכון הבינלאומי למנהיגות, בקמפיין ההסברה 4IL וביצירת סרטוני הסברה, במיזם משותף עם תנועת מכבי העולמית, בכנסים של ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית וארגון מעלה ומימן פעילויות של המשרד בכמה מדינות[8].
בעת איחודו למשרד המודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך כהונתה של הממשלה ה-33 החליטה הממשלה על איחוד המשרד לענייני מודיעין והמשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד שנקרא משרד המודיעין. עיקר פעילותו של המשרד באותה תקופה התחלקו בין מניעתה של תוכנית הגרעין של איראן וההסתה של הרשות הפלסטינית, ולטובת פעילותו של המשרד הוא קיבל שירותים מקהילת המודיעין הישראלית.
ההסתה של הרשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 2009 בודק המשרד לנושאים אסטרטגיים התבטאויות פומביות של בכירי הרשות הפלסטינית ופרסומים של מוסדות וארגונים הנשלטים על ידי הרשות, ועוקב אחרי ביטויי הסתה מפורשת לאלימות, עידוד אווירת אלימות וטרור, הסתה לשנאה ודמוניזציה של ישראל וכדומה.
באוגוסט 2012 העביר המשרד לממשלת ישראל את הנתונים שנבדקו עד למועד זה, מהם עולה כי הרשות הפלסטינית ומוסדותיה מסיתים בקביעות נגד ישראל ונגד יהודים. המסרים העיקריים בהסתה:
- טרור הוא לגיטימי;
- היהודים נוכלים ומסוכנים;
- ישראל איננה קיימת על המפה.
מנכ"ל המשרד, יוסי קופרווסר, אמר כי הרשות "באה ליצור אתוס של מאבק ושלילת עקרון השלום ונורמליזציה והכחשת קיומו של עם ישראל". חלק מההסתה מופרכת לחלוטין לדעתו. כגון "עינויים שעוברים אסירים בבתי הסוהר" או "מתנחלים מאמנים כלבים וחזירים לעקור עצי זית" אבל מסרים אלה מופיעים בקביעות. מהנתונים עולה עוד כי אבו מאזן ובכירים אחרים ברשות מפגינים התעלמות מקיום מדינת ישראל, שאיננה מופיעה במפות שמוחזקות בידיהם או מוצגות באירועים שונים. בשידורי הטלוויזיה קוראים ליהודים ללכת "לארצות שמהן באו, כדי לאפשר לנו לשוב ליישובים שאותם עזבנו, בעכו, בחיפה וביפו", ובכך מועבר המסר שהמדינה הפלסטינית העתידית תקום על מלוא שטחה של ישראל. מסרים אחרים מיועדים ליצירת דמוניזציה של היהודים בכלל והמתיישבים בפרט.
מאבק בדה-לגיטימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הצטרפותו של השר גלעד ארדן לממשלה ה-34, הוחלט להוציא את המשרד לנושאים אסטרטגיים ממשרד המודיעין ולצרף אליו את משרד ההסברה, באמצעות העברת שטחי פעולה ממשרד ראש הממשלה, אליו הועברו שטחי הפעולה של ההסברה והדיפלומטיה הציבורית[9]. המשרד, שכונה כעת "המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה", נועד למאבק נגד מסעות הדה-לגיטימציה נגד ישראל בעולם, כמו גם נגד ניסיונות להובלת חרם נגד ישראל.
שרים לנושאים אסטרטגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מספר | השר לנושאים אסטרטגיים | תמונה | תחילת הכהונה | סיום הכהונה | מפלגה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | אביגדור ליברמן |  |
30 באוקטובר 2006 | 16 בינואר 2008 | ישראל ביתנו |
| 2 | אהוד אולמרט | .png) |
16 בינואר 2008 | 13 באפריל 2008 | קדימה |
| 3 | משה יעלון | .jpg) |
6 במאי 2009 | 18 במרץ 2013 | הליכוד |
| 4 | יובל שטייניץ[10] |  |
18 במרץ 2013 | 14 במאי 2015 | הליכוד |
| 5 | זאב אלקין |  |
14 במאי 2015 | 25 במאי 2015 | הליכוד |
| 6 | גלעד ארדן |  |
25 במאי 2015 | מכהן | הליכוד |
מנכ"לי המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מספור | מנכ"ל המשרד | תחילת כהונה | סים כהונה |
|---|---|---|---|
| 1 | חגי פלג | 2006 | 2008[11] |
| 2 | חיים בלומנבלט | 2009 | 2011[12] |
| 3 | יוסי קופרווסר | 2011 | 2014[13] |
| 4 | רם בן ברק | 2015 | 2015[14] |
| 5 | סימה וואקנין-גיל | 2016 | 2019[2] |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוני סופר, הממשלה פירקה את המשרד לעניינים אסטרטגיים, באתר ynet, 13 באפריל 2008
- אורי בלאו, כך מגבשת ישראל את אסטרטגיית החרם שלה, באתר הארץ, 26 במרץ 2017
- צבי זרחיה, המשרד שנלחם ב–BDS יוחרג מחוק חופש המידע, באתר TheMarker, 20 ביוני 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 צירוף חבר הכנסת גלעד ארדן לממשלה, ומינויו לשר לביטחון הפנים ולשר לנושאים אסטרטגיים והסברה, החלטה מספר 25 של ממשלת ישראל ה-34, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 25 במאי 2015
- ^ 2.0 2.1 מינוי המנהלת הכללית של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, החלטה מספר 798 של ממשלת ישראל, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 6 בדצמבר 2015
- ^ הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 802 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ ביטול המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 3433 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 69 של ממשלת ישראל ה-32, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ איחוד המשרד לענייני מודיעין והמשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד שייקרא משרד המודיעין, החלטה מספר 2255 של ממשלת ישראל, משנת 2014, באתר של משרד ראש הממשלה
הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה, 30 בנובמבר 2014 - ^ חלוקת משרד המודיעין – למשרד לנושאים אסטרטגיים ולמשרד המודיעין, החלטה מספר 14 של ממשלת ישראל, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ ממש כאילו אין שר חוץ: גלעדן ארדן ורבע מיליארד שקלים יוצאים למלחמה, באתר TheMarker, 17 באוגוסט 2017
- ^ העברת שטח פעולה ממשרד ראש הממשלה למשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, החלטה מספר 511 של ממשלת ישראל, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ כיהן גם כשר לענייני מודיעין
- ^ מינוי המנהל הכללי של המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 999 של ממשלת ישראל, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ מינוי המנהל הכללי של המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 87 של ממשלת ישראל, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ מינוי המנהל הכללי של המשרד לנושאים אסטרטגיים, החלטה מספר 2829 של ממשלת ישראל, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ חזקי עזרא, חילופי מנכ"לים במשרד לעניינים אסטרטגיים, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2014
