המשרד לסחר חוץ (ברית המועצות)
 סמל ממשלת ברית המועצות | |
 | |
| מטה המשרד | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות  |
| סוכנות אם | סובנרקום |
| תאריך הקמה |
1920 |
| תאריך פירוק |
1953 |
| מטה מרכזי | ככר סמולנסקאיה-סנאיה 34, מוסקבה |
  | |
המשרד לסחר חוץ (ברוסית: Министерство внешней торговли СССР) היה משרד ממשלתי בברית המועצות והמונופול הסובייטי לענייני סחר בינלאומי. סחר החוץ של ברית המועצות היה מונופול ממשלתי והתנהל על ידי המשרד לסחר חוץ. משרד זה שמר על השליטה בתכנון והפעלה של סחר חוץ באמצעות מינהלים עיקריים לייבוא ויצוא ובאזורים גאוגרפיים גדולים מסוימים, וכן באמצעות תאגידי סחר חוץ המחזיקים במונופולים עבור סחורות או שירותים ספציפיים.[1] התיעוש לאחר מלחמת העולם השנייה והרחבת סחר החוץ הביאו להתפשטותם של ארגוני סחר חוץ של החברות הממשלתיות, הגדילו את סמכותו וחשיבות המשרד.[2]
משרד זה חלק את מטהו עם משרד החוץ.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1946 הקומיסריון העממי לסחר חוץ אורגן מחדש למשרד לסחר חוץ. המשרד שמר על הזכות הבלעדית לנהל משא ומתן ולחתום על חוזים עם זרים ולנסח תוכניות לסחר חוץ.[2]
המשרד מוזג עם המשרד לסחר פנים ב-15 במרץ 1953, והוחזר למעמד נפרד כעבור חצי שנה, ב-15 בספטמבר.[3]
הוועדה הממלכתית ליחסי כלכלה זרים, שהוקמה בשנת 1955, ניהלה את כל תוכניות הסיוע הזר וייצוא מפעלים שלמים באמצעות החברות הכפופות לה. עם זאת, למשרדים מסוימים הייתה הזכות להתמודד ישירות במכרזים עם שותפים זרים באמצעות החברות שלהם.[2]
ב-17 בינואר 1988 דיווחה איזווסטיה על ביטול המשרד לסחר חוץ והוועדה הממלכתית ליחסי כלכלה זרים. שני הארגונים הללו אוחדו למשרד החדש ליחסי כלכלה זרים, שהיה אחראי על ניהול מדיניות סחר חוץ והסכמי סיוע חוץ. חקיקה אחרת נקבעה להקמת מפעלים משותפים. הממשלה שמרה על המונופול שלה על סחר חוץ באמצעות גרסה יעילה של התנהלות בירוקרטית בתחום סחר חוץ סובייטי כפי שהייתה קיימת לפני כן.[4] עם זאת, בשנת 1992 משרד זה פורק והפך למשרד הרוסי ליחסי חוץ כלכליים.
שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאוניד קראסין (6.7.1923–18.11.1925)
- אלכסנדר ציורופה (18.11.1925–6.1.1926)
- לב קמנייב (8.1.1926–14.8.1926)
- אנסטאס מיקויאן (15.8.1926–22.10.1930)
- ארקדי רוזנהולץ (5.11.1930–14.6.1937)
- יבגני טשוויאלב (19.1.1938–30.11.1938)
- א. מיקויאן (30.11.1938–4.3.1949)
- מיכאיל מנשיקוב (4.3.1949–10.11.1951)
- פאבל קומיקין (10.11.1951–?)
- איוואן קבנוב (15.9.1953–26.8.1958)
- ניקולאי פטוליצ'ב (26.8.1958–19.10.1985)
- בוריס אריסטוב (19.10.1985–16.1.1988)
- קונסטנטין קטושב (16.1.1988–1.12.1991)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Organization Of The Ministry of Foreign Trade USSR" (PDF). CIA. נבדק ב-18 בנובמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Zickel, Raymond E. (1991). Soviet Union: a country study; research completed May 1989 (2. ed., 1. print. ed.). Washington, DC: US Gov. Print. Off. pp. 593-594. ISBN 0844407275.
- ^ "Organization Of The Ministry of Foreign Trade USSR" (PDF). CIA. נבדק ב-18 בנובמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Zickel, Raymond E. (1991). Soviet Union: a country study; research completed May 1989 (2. ed., 1. print. ed.). Washington, DC: US Gov. Print. Off. pp. 593-594. ISBN 0844407275.
- ^ "Governments of the Union of Soviet Socialist Republics 1917–1964". אורכב מ-המקור ב-28 בנובמבר 2017. נבדק ב-28 בנובמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Governments of the Union of Soviet Socialist Republics 1964–1991". אורכב מ-המקור ב-28 בנובמבר 2017. נבדק ב-28 בנובמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה)