הנדריק טר ברוחן
_-_Portrait_of_Hendrick_ter_Brugghen.jpg) | |
| לידה |
1588 האג, הרפובליקה ההולנדית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בנובמבר 1629 (בגיל 41 בערך) אוטרכט, הולנד |
| תקופת הפעילות |
1616–1629 (כ־13 שנים) |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
Utrecht Caravaggism |
| יצירות ידועות |
The Liberation of Saint Peter, Saint Sebastian Tended by Irene, Heraclitus, Democritus, Supper at Emmaus |
  | |
הנדריק ינסזון טר ברוחן (או טרברוחן) (1588 – 1 בנובמבר 1629) היה צייר הולנדי שהתמחה בסצנות ז'אנר ובנושאים דתיים. הוא נמנה עם חסידיו ההולנדים של קאראווג'ו – קבוצת הציירים הידועה בשם הקאראווג'יסטים של אוטרכט. לצד חרארד ואן הונטהורסט ודירק ואן באבורן, נחשב טר ברוחן לאחד האמנים ההולנדים החשובים ביותר שהושפעו מסגנונו של קאראווג'ו.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנדריק טר ברוחן נולד בשנת 1588 בהאג. אביו, יאן אברטסזון טר ברוחן, במקור מאובראייסל, עבר לאוטרכט, שם מונה למזכיר חצר אוטרכט על ידי וילם הראשון, נסיך אורנז'. הוא היה נשוי לסופיה דירקס. בשנת 1588, קיבל משרת בליף (פקיד בכיר) במועצה הפרובינציאלית של הולנד ועבר להתגורר בהאג, שם נולד הנדריק.[1][2]
הלא קיימים תיעודים בני זמנו של טר ברוחן. ההתייחסות הראשונה אליו מופיעה בספר Het Gulden Cabinet (1661) מאת קורנליס דה בייה, שם שמו מופיע בטעות כ"ורברוחן". אזכור נוסף נמצא ב-Teutsche Academie (1675) מאת יואכים פון זנדרארט, שם הוא מכונה "ורברוג". זנדרארט מציין כי טר ברוחן למד אצל הצייר המנייריסטי אברהם בלומרט, ומתאר את יצירותיו כבעלות "מחשבות עמוקות, אך מלאות מלנכוליה".[3][4]
בנו של האמן, ריכרד טר ברוחן, ניסה לשקם את תדמיתו של אביו כצייר חשוב בראשית המאה ה-18. ב-15 באפריל 1707 השיג מכתב מאדראיין ואן דר וורף מרוטרדם, שבו הובע הערכה ליצירתו של הנדריק. באוגוסט של אותה שנה העניק ריכרד למועצת העיר דוונטר ארבעה ציורים של האוונגליסטים, שנועדו להיתלות בבניין העירייה לזכר אביו.
בשנת 1708 הופצה הדפסה שהוזמנה ככל הנראה על ידי ריכרד טר ברוחן מאת פיטר בודארט, בהתבסס על רישום מוקדם של חרארד הוט. הדפס זה כלל דיוקן אידיאלי של הנדריק, את סמל המשפחה, וכיתוב בו נכתב:
"נולד באובראייסל בשנת 1588, נסע מאוטרכט לרומא, ושב כעבור עשר שנים לאוטרכט, שם התחתן, התגורר ללא הפסקה, ונפטר בגיל 42 ב-1 בנובמבר 1629. הוא היה צייר היסטוריה דגול ומפורסם, שצייר דמויות בגודל טבעי בסגנון איטלקי, עד כי פטר פאול רובנס, בעת מסעו בארצות השפלה, הצהיר בהגיעו לאוטרכט כי מצא שם רק צייר אחד – הנריקוס טר ברוחן."[2]
הביוגרפים קורנליס דה בייה (Spiegel vande Verdrayde Werelt, 1708) וארנולד האוברקן (De Groote Schouburgh, 1718–1721) חזרו על טענותיו של ריכרד כי הצייר פגש את רובנס ברומא ואף עבד בנאפולי.[5][6][7] קיים תיעוד על חייל בשם זהה ששירת בצבא ארנסט קזימיר הראשון, רוזן נסאו-דיאץ באביב 1607. בשל כך, סבורים כיום כי טר ברוחן שהה באיטליה באותה שנה בלבד, ולא בשנת 1604 כפי שנחשב בעבר. משמעות הדבר היא כי מעולם לא פגש את קאראווג'ו, אשר נמלט מרומא בשנת 1606 לאחר שהואשם ברצח. עם זאת, טר ברוחן היה הצייר ההולנדי היחיד שפעל ברומא בתקופת חייו של קאראווג'ו.[1][2]
בשנת 1614 היה במילאנו בדרכו חזרה להולנד. ב-1 באפריל 1615 מופיע שמו במסמכים משפטיים באוטרכט. בשנת 1616 היה כבר חבר בגילדת הציירים של העיר, וב-15 באוקטובר אותה שנה נשא לאישה את יקומינה ורבייק, בתו החורגת של אחיו הבכור יאן.[2]
טר ברוחן נפטר באוטרכט ב-1 בנובמבר 1629, ככל הנראה כתוצאה ממגפת הדבר. משפחתו התגוררה באותה עת ברחוב סניפנפלוכט (Snippenvlucht). ארבעה חודשים לאחר מותו, ב-14 במרץ 1630, נולדה בתו הצעירה, הניקחן.[1][2]
יצירות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
"הערצת הקוסמים" (1619), 132.5 x 160.5 ס"מ, רייקסמוזיאום, אמסטרדם -
"קריאתו של מתיו הקדוש" (1621), 102 × 137 ס"מ, המוזיאון המרכזי, אוטרכט -
"דוד הצדיע על ידי הנשים הישראליות" (1623), מוזיאון צפון קרוליינה לאמנות, ראלי -
"זוג לא שוויוני", ג. 1623 -
"שחקני הקלפים", 1623 -
"שחרור פיטר" (1624), 104.5 × 86.5 -
"הבשורה" (1624), 134 על 85 cm, Whitfield Fine Art, לונדון, לונדון -
הצליבה עם הבתולה וג'ון הקדוש, (בערך 1625), 154.9 x 102.2 ס"מ, מוזיאון מטרופוליטן לאמנות, ניו יורק -
סבסטיאן הקדוש מטופל על ידי איירין (1625), 149 x 119.4 ס"מ, מוזיאון אלן ממוריאל לאמנות, אוברלין -
דוד המלך מנגן בנבל, המוזיאון הלאומי של ורשה, ורשה -
"עשו מוכר את תגליתו" (1625), 84.9 x 116.3 ס"מ, גמלדה-גאלרי, ברלין -
"יעקב מתוכח בלבן" (1627), הגלריה הלאומית, לונדון -
"הקונצרט" (1627), 99.1 x 116.8 ס"מ, הגלריה הלאומית, לונדון -
בראבו צוחק עם הכלב שלו (1628) -
הכחשת פטרוס הקדוש (1628), 132.3 x 178 ס"מ, המכון לאמנות של שיקגו, שיקגו -
מארס ישן (1629), 152 x 140 ס"מ, המוזיאון המרכזי, אוטרכט -
"ישו עטור קוצים" (1620), 207 x 240 ס"מ, מוזיאון סטאטנס לאמנות, קופנהגן
_Ter_Brugghen.jpg)
_by_Hendrick_ter_Brugghen.jpg)
_-_c_1620_-_National_Gallery_of_Denmark.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנדריק טר ברוחן, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Liedtke, Walter (2007). Dutch Paintings in the Metropolitan Museum of Art, Volumes 1-2. New York: Metropolitan Museum of Art. ISBN 9781588392732.
- ^ 1 2 3 4 5 Nicolson, Benedict (1958). Hendrick Terbrugghen. The Hague: Martinus Nijhoff.
- ^ de Bie, Cornelis (1661). Het gulden Cabinet vande edel vry schilder const, inhoudende den lof vande vermarste schilders, architecte, beldthowers ende plaetsnyders van dese eeuw. Belgium: Jan Meyssens. p. 132.
- ^ Von Sandrart, Joachim (1675). Teutsche Academie der Edlen Bau, Bild- und Mahlerey-Künste. pp. 303, 308.
- ^ De Bie, Cornelis (1708). Den spiegel vande verdrayde werelt: te sien in den bedriegelijcken handel, sotte, en ongeregelde manieren van het al te broos menschen leven. Joannes Paulus Robyns.
- ^ Houbraken, Arnold (1718–1721). De groote schouburgh der Nederlantsche konstschilders en schilderessen. Arnold Houbraken. pp. 134–136.
- ^ Slatkes, Leonard; Wayne Franits (2007). The Paintings of Hendrick ter Brugghen (1588-1629): Catalogue Raisonné. Amsterdam: John Benjamins Publishing Company. ISBN 9789027249616.