הנהגת של מר יוסוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנהגת של מר יוסוקה
ドライブ・マイ・カー
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
מבוסס על הנהגת של מר יוסוקה
בימוי ריוסוקה המגוצ'י
הופק בידי Teruhisa Yamamoto עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ריוסוקה המגוצ'י, הרוקי מוריקמי
שחקנים ראשיים הידטושי נישיג'ימה
צילום Hidetoshi Shinomiya עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Mozinet, Bitters End עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 20 באוגוסט 2021 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 179 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט יפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
dmc.bitters.co.jp
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הנהגת של מר יוסוקהיפנית: ドライブ・マイ・カー) הוא סרט דרמה יפני משנת 2021. במאי הסרט הוא ריוסוקה המגוצ'י, שהיה גם שותף לכתיבת התסריט. הסרט מבוסס על סיפור קצר באותו שם מאת הרוקי מורקמי שנכלל באסופת הסיפורים הקצרים שלו "גברים ללא נשים" שראה אור בעברית ב 2021, וכולל שבעה סיפורים המתמקדים בחייהם של גברים שמוצאים את עצמם ללא נשים, כל אחד בדרך שלו.[1] התסריט מבוסס על הסיפור הספציפי הזה אך שואב גם השראה מהסיפורים האחרים באותה אסופת הסיפורים.[2] הסרט עוקב אחר חייו של יוסוקה, במאי תיאטרון צעיר (אותו משחק הידטושי נישיג'ימה), כשהוא מביים הפקה רב-לשונית של המחזה הדוד וניה בהירושימה, תוך כדי שהוא מתאבל על מותה של אשתו שנפטרה שנתיים קודם לכן.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לשבחי המבקרים, שחלקם אף הגדירו אותו כאחד הסרטים הטובים ביותר של שנת 2021.[3][4][5] הסרט הוצג בהקרנת בכורה עולמית בפסטיבל קאן, שם הוא התמודד על פרס דקל הזהב וזכה בשלושה פרסים כולל התסריט הטוב ביותר.

הסרט קיבל ארבע מועמדויות בטקס פרסי האוסקר ה-94

זהו הסרט היפני הראשון אי פעם שמועמד לפרס בקטגוריית הסרט הטוב ביותר באוסקר.[7]

בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-79, הסרט זכה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר. כמו כן, הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסוקה קפוקו הוא שחקן תיאטרון הנשוי לאוטו, תסריטאית קולנוע. הזוג איבד בעבר ילדה בת ארבע עקב דלקת ריאות.

אוטו יוצרת את העלילה לתסריטים שלה במהלך סקס ומספרת אותם לבעלה, שזוכר את העלילה ומספר לה אותה למחרת בבוקר כשהוא מסיע אותה לעבודה.

אוטו מביאה שחקן צעיר שאיתו היא עובדת, קוג'י טקאצוקי, לראות את יוסוקה מופיע בהפקה של המחזה מחכים לגודו מאת סמואל בקט. טקאטסוקי מחמיא להופעה שלו ולשיטה החדשנית שבה שחקנים שונים מציגים בשפות שונות. יום אחד, הטיסה של יוסוקה מבוטלת בדרכו לכנס הוא חוזר הביתה מוקדם. הוא מוצא את אשתו בסיטואציה מינית בביתם עם גבר אחר והוא מבין שהיא מנהלת רומן עם בחור צעיר. נראה שאשתו והצעיר לא מבחינים ביוסוקה שעומד בפתח, והוא עוזב בשקט ונשאר במלון עד טיסתו שנקבעה מחדש. כשאוטו מתקשרת אליו באותו לילה, הוא מעמיד פנים שהוא כבר הגיע ליעדו.

שבועיים לאחר מכן, יוסוקה חוזר מהטיול שלו ומעורב בתאונת דרכים בנסיעה הביתה. אוטו פוגשת אותו בבית החולים, ונאמר להם שליוסוקה יש גלאוקומה בעין אחת, שגורמת לאובדן ראייה.

יוסוקה לא מספר לאשתו שהוא ראה אותה עם גבר אחר. שניהם ממשיכים לעבוד, ואוטו ממשיכה לספר לו את סיפוריה במהלך סקס. יום אחד, כשיוסוקה יוצא לעבודה, אוטו אומרת לו שהיא רוצה לדבר איתו באותו לילה כשהוא חוזר הביתה. כאשר יוסוקה חוזר מאוחר יותר באותו יום, הוא מוצא אותה מוטלת על הרצפה, ומסתבר שהיא נפטרה כתוצאה מדימום מוחי.

יוסוקה רואה את השחקן הצעיר טקאצוקי בהלוויה של אשתו והם מדברים עליה בקצרה. זמן מה לאחר מכן, יוסוקה מתמוטט באמצע ההצגה של המחזה "הדוד וניה" של צ'כוב ואינו מסוגל להמשיך את ההצגה.

שנתיים לאחר מכן, יוסוקה מקבל רזידנסי לתוכנית תיאטרון בהירושימה, שם יביים הפקה רב לשונית של הדוד וניה.

חברת התיאטרון דורשת שיוסוקה ילווה בנהגת, אישה בת 23. הוא מתנגד בהתחלה, רכושני כלפי הרכב סאאב 9000 האדום-בוהק שלו, ולא מוכן להפרעה הצפויה לטכניקת השינון שלו לתרגל את השורות שלו בזמן נהיגה, באמצעות קלטת שאוטו הקליטה עבורו עם השורות של הדמויות האחרות. הוא מתרצה לאחר שנסיעת מבחן מגלה שהנהגת מיומנת ולא תפריע לו בשינון. לאחר מכן העלילה מתפתחת, ושני האנשים השקטים יוצאים יחד לדרך הארוכה, במהלכה ילמדו להכיר אחד את השנייה, ואולי אף את עצמם.[8]

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הידטושי נישיג'ימה בתפקיד הראשי - יוסוקה
  • מסאקי אוקדה
  • טוקו מיורה
  • רייקה קירישימה
  • פארק יו-רים

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט אמור היה להצטלם במקור פוסאן, דרום קוריאה, אך הועבר להירושימה עקב מגפת הקורונה.[9]

המגוצ'י ביקש לשלב בסרט את השיר של לקהת הביטלס Drive My Car, שעל שמו נקראים הסרט והסיפור אך לא הצליח להשיג את האישורים לכך ובמקום זה כלל בסרט ביצוע של רביעיית כלי מיתר למוזיקה של בטהובן, אליה יש התייחסות ישירה בסיפור המקורי של מורקמי.[10]

שבחי המבקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי ריוסוקה המגוצ'י, מועמד לפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר .

הסרט נבחר להתחרות בפסטיבל קאן 2021 שם זכה בשלושה פרסים כולל התסריט הטוב ביותר.[11] בכך הפכו הבמאי והתסריטאי ליפנים הראשונים שזכו אי פעם בפרס התסריט הטוב ביותר בקאן.[12] בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-79, הסרט זכה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר.[13] הוא נבחר כמועמד לסרט העלילתי הבינלאומי הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ה-94[14][15] ולעוד מועמדויות, ביניהן פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר. זהו הסרט היפני הראשון שמועמד לפרס הסרט הטוב ביותר.[16] הוא הפך לסרט האחרון (והסרט הראשון שאינו בשפה האנגלית) מבין שישה שזכו בסרט הטוב ביותר משלוש קבוצות המבקרים הגדולות בארצות הברית (LA, NY, NSFC). חמשת הסרטים האחרים היו החבר'ה הטובים, רשימת שינדלר, סודות אל איי, הרשת החברתית ומטען הכאב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנהגת של מר יוסוקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ""גברים ללא נשים" מאת הרוקי מורקמי: סיפור לקריאה". הארץ. נבדק ב-2022-02-10.
  2. ^ Patrick Brzeski, Patrick Brzeski, Cannes: Japan’s Ryusuke Hamaguchi on Adapting Murakami for ‘Drive My Car’ and Vehicles as Confession Booths, The Hollywood Reporter, ‏2021-07-09 (בAmerican English)
  3. ^ "LA film critics pick 'Drive My Car' as year's best". The Seattle Times (בAmerican English). 19 בדצמבר 2021. נבדק ב-17 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "New York film critics name 'Drive My Car' best film of 2021". The Seattle Times (בAmerican English). 3 בדצמבר 2021. נבדק ב-17 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "'Drive My Car' Is Named Best Film of 2021 by the National Society of Film Critics". Collider (בAmerican English). 9 בינואר 2022. נבדק ב-17 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Oscars: Full List of Nominations". The Hollywood Reporter. נבדק ב-8 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Tartaglione, Nancy (8 בפברואר 2022). "Oscars: 'Drive My Car' Makes History As First Japanese Film Nominated For Best Picture". Deadline Hollywood. נבדק ב-8 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ הנהגת של מר יוסוקה, פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-38 חיפה
  9. ^ "今夏のカンヌで日本映画史上初の脚本賞ほか4冠に輝いた、村上春樹原作「ドライブ・マイ・カー」8/20(金)公開". Asahi Family. נבדק ב-20 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Wong, Silvia (9 ביולי 2021). "Berlin prize-winner Ryusuke Hamaguchi talks Cannes Competition title 'Drive My Car'". Screen Daily. נבדק ב-8 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Cannes Film Festival 2021: Full Winners List". Asia Tatler. 18 ביולי 2021. נבדק ב-18 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Sato, Misuzo (18 ביולי 2021). "'Drive My Car' wins Cannes Best Screenplay for Hamaguchi, Oe". The Asahi Shimbun (באנגלית). נבדק ב-9 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Japan's 'Drive My Car' wins Golden Globe for best non-English film". The Japan Times. 10 בינואר 2022. נבדק ב-8 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ ""Drive My Car" exhibited at the Academy Awards selection for Japan". Sankei. 11 באוקטובר 2020. נבדק ב-11 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Davis, Clayton (21 בדצמבר 2021). "Oscars Shortlists Include Beyoncé, 'Spider-Man' and Two Jonny Greenwood Scores as France's 'Titane' Is Snubbed". Variety. נבדק ב-21 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Tartaglione, Nancy (8 בפברואר 2022). "Oscars: 'Drive My Car' Makes History As First Japanese Film Nominated For Best Picture". Deadline Hollywood. נבדק ב-8 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)