הנול של ג'אקארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנול של ג'אקארד במפעל מסון
דיוקן של ג'אקארד עשוי משי, להכנתי נדרשו 24,000 כרטיסי ניקוב, 1839

הנול של ג'אקארד או נול ג'אקארד הוא נול מכני שהומצא על ידי ג'וזף מרי ג'אקארד, טווה משי צרפתי, בשנת 1801. המכונה נשלטה על ידי כרטיסי ניקוב. הנול שהתבסס על המצאתו של בזיל בושון משנת 1725 ושל ג'אק דה ואוקנסון מ-1745.

המכונה אפשרה את אריגת בדים מורכבים יותר ובמהירות רבה יותר - ובזול. המכונה שניתנה לתכנות, יכלה לארוג בדים הארוגים בצורה מורכבת, מצבעים שונים וללא טעויות.

סוג הבד ג'אקרד שיוצר על ידי המכונה נקרא על שמו. למעשה, עקרונותיו של הנול משמשים גם כיום בתעשייה, כשהמכונה מתוכנתת על ידי מחשב.

למרות שהמצאתו של ג'אקארד לא נועדה למטרת חישוב, היא נחשבת כצעד פורץ דרך בהיסטוריה של המחשוב. הרעיון כי ניתן לשנות את פעולתה של המכונה ללא כל שינוי במכונה עצמה, אלא רק בשינוי הכרטיס, שינה את תפיסת העולם בקשר מכונה-מידע, ולמה שיוביל בהמשך הדרך לתכנות מחשבים. צ'ארלס בבג' תיכנן לאחסן מידע על כרטיסי ניקוב עבור מנוע אנליטי שתיכנן. אולם הרעיון הוגשם לראשונה על ידי הרמן הולרית' בשנת 1889, במכונה ששימשה עבור מפקד האוכלוסין של ארצות הברית בשנת 1890. חברתו של הולרית', עם תהפוכות הזמן, הפכה לחברת IBM, הגדולה בחברות טכנולוגיית המידע גם כיום.

חשיבות ההמצאה הוכרה מיד עם פרסומה. הקיסר נפוליאון בונפרטה והקיסרית ז'וזפין דה בוארנה בעת ביקורם בליון בשנת 1805, ביקרו את בית המלאכה של ג'אקארד, והוענקה לו פנסיה בסך 3,000 פרנקים ומענקים על כל מכונה שייצר.