הנזיר (קלף טארוט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלף הנזיר
קלף הנזיר

הנזיר הקרוי גם הזמן והמתבודד, הוא קלף מספר 9 בארקנה הגדולה של קלפי הטארוט. הוא מתאר לרוב נזיר מתבודד בעל ברדס שמחזיק מקל הליכה ועששית, שעון חול או ספר וניצב על הר מושלג או על אדמה מדברית.

משמעות הקלף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלף מסמל התבודדות וחשבון נפש, תקופה של הסתגרות והקשבה לאינטואיציה ללא רעשי רקע חיצוניים.

יש הגורסים כי קלף הנזיר מייצג את הצורך בסבלנות, בעוד אחרים מאמינים כי קלף הנזיר הוא בראש ובראשונה קלף של קביעת סדרי עדיפויות בחיים. סברה נוספת היא שקלף הנזיר מייצג את הקשר בין האדם לנשמתו, ושהוא מייצג שלב בו האדם לומד לכאורה טוהר ושלמות פנימית, התבוננות ללא שיפוט, הכרה והבנת מהות הדברים[דרוש מקור].

בספרו המלווה את חבילת הריידר, ווייט מפרש את קלף הנזיר כמו במסדר השחר המוזהב - כמי שהגיע להישגים, ומשמש כמדריך ומורה דרך לאחרים המעוניינים להגיע אליהם. ככזה, הוא אינו מתבודד או נחבא, אלא גלוי ועובד יד ביד עם ההולכים איתו[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנזיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי רז, טארוט – קלף הנזיר, באתר הטארוט של אורי רז