לדלג לתוכן

הנחשול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנחשול
The Wave
בימוי אלכס גראסהוף עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי Fern Field עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט רון ג'ונס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ברוס דייוויסון עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום חנניה בר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Sony Pictures Television עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 42 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנחשולאנגלית: The Wave) הוא סרט טלוויזיה אמריקני מ-1981 שביים אלכסנדר גראסהוף, על פי תסריט של ג'וני דוקינס. הוא מבוסס על הספר "הגל" (אותו שם במקור) מאת מורטון רו. הסרט מתאר ניסוי אמיתי שערך מורה בבית ספר בפאלו אלטו שבקליפורניה בשנת 1967. באמצעות הניסוי ביקש המורה להוכיח את הקלות הבלתי נסבלת של יצירת חברה מפלה, פשיסטית ואלימה ולהתריע על סכנת הציות העיוור.

הסרט עוסק במורה למדעי החברה שנשאל שאלה איך עם שלם של מיליוני אנשים הלכו בציות עיוור אחר הנאצים, שאלה שעליה אינו מצליח להשיב. המורה מחליט לערוך ניסוי: הוא מתחיל להחדיר בתלמידים משמעת בצורה קשוחה, מאחד אותם תחת השם "הנחשול", והופך אותם לחיילים צייתנים ומובחרים בארגון מחתרת קיצונית דמיוני שפועל למען מהפכה עתידית. ארגון "הנחשול" מגייס עוד ועוד אנשים, ונוצר מעין טרור בית ספרי. הארגון מאיים על כולם ומשתלט על בית הספר. תלמידה בשם לורי סונדרס שמנסה להתנגד לנחשול, מוחרמת. בתחילה נראה שהיא אינה פוחדת מהמהפך שחל בכיתה, אבל בהדרגה היא מבינה שמשהו גדול קורה בכיתה ובבית הספר. היא מנסה בכל כוחה לשכנע את הכיתה ש"הנחשול" מסוכן וקיצוני, וכמוצא אחרון היא פונה אל המורה בבקשה לעצור את "הנחשול".

בסוף הסרט, לאחר בקשתה של לורי, המורה מודיע לתלמידים על מפגש כללי של חברי "הנחשול" שיתקיים אחר הצהריים. בפגישה הוא מספר להם שהנחשול קיים גם בבתי ספר נוספים רבים ברחבי הארץ, וכי זו איננה קבוצה קטנה ומצומצמת אלא קבוצה אדירת ממדים שהולכת אחרי מנהיג פוליטי. ואז הוא חושף בפניהם את דמות המנהיג, והוא לא אחר מאשר אדולף היטלר. הם הלכו שבי אחר אידאולוגיה נאצית ומסוכנת שעיוותה את שיקול דעתם.

סרט הטלוויזיה זכה בפרס אמי לשנת 1982 לתוכנית הילדים המצטיינת, ובפרס פיבודי לשנת 1981 ופרס האמן הצעיר לשנת 1981 לספיישל הטלוויזיה הטוב ביותר - הנאה משפחתית.

התסריטאי ג'וני דוקינס היה מועמד לפרס הומניטאס לשנת 1982 בקטגוריית 60 הדקות, ולפרס של איגוד התסריטאים האמריקאי לשנת 1983 להצגת הילדים הטובה ביותר.

בשנת 2008 יצאה גרסה נוספת לסרט בגרמניה בשם "Die Welle".[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Die Welle", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)