הניו יורק טיימס הבין-לאומי
![]() |
יש לעדכן ערך זה. ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו. | |
תדירות | יומון |
---|---|
פורמט | ברודשיט |
מו"ל | סטיבן דאנבר-ג'ונסון |
מייסד |
James Gordon Bennett Jr. ![]() |
בעלים | חברת הניו יורק טיימס |
עורך ראשי | מייקל הורסקס |
תאריכי הופעה | 1887–הווה (כ־135 שנים) |
שפה | אנגלית |
מערכת | פריז, צרפת |
תפוצה | 242,073 |
מדינה | בינלאומי |
ISSN | 0294-8052, 2725-3392 |
האתר הרשמי | |
![]() ![]() |
הניו יורק טיימס הבין-לאומי (באנגלית: The New York Times International Edition) הוא עיתון בין-לאומי בשפה האנגלית. העיתון משלב את משאביו עם משאבי עיתון הניו יורק טיימס ומודפס ב-33 אתרים מסביב לעולם, ונמכר במעל ל-180 מדינות. העיתון היה חלק מחברת הניו יורק טיימס. בסיס החברה בפריז החל משנת 1887. בעבר נקרא ההראלד טריביון הבין-לאומי (באנגלית: International Herald Tribune). ב-14 באוקטובר 2013 יצא העיתון בפעם האחרונה תחת השם "הראלד טריביון הבין-לאומי" ושמו שונה לניו יורק טיימס הבין-לאומי (באנגלית: The International New York Times). בישראל העיתון מופץ בשיתוף פעולה עם עיתון "הארץ".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההרלד נוסד ב-4 באוקטובר 1887, כגרסה אירופאית של הניו יורק הרלד על ידי ג'יימס גורדון בנט, ג'וניור ובסיסה בפרבר ניי-סיר-סן בפריז.
ב-1928, ההרלד הפך לעיתון הראשון המופץ באמצעות מטוסים, עותקים מוטסים ללונדון מפריז בזמן לארוחת הבוקר. הפצת העיתון הופרעה בין השנים 1940-1944, במהלך כיבושה של פריז על ידי גרמניה הנאצית.
ב-1959, ג'ון היי ויטני, איש עסקים ושגריר ארצות הברית בבריטניה, קנה את הניו יורק הרלד ואת הגרסה האירופאית. ב-1966, העיתון הניו יורקי נסגר, אבל משפחתו של וויטני שמרה על הגרסה הפריזאית באמצעות שותפויות. בדצמבר 1966, הוושינגטון פוסט הפך לבעלים שותף.
הניו יורק טיימס הפך בעלים שותף במאי 1967; העיתון שינה את שמו להרלד טריביון הבין-לאומי.
ב-1974 העיתון החל לשדר בפקס את עמודי העיתון בין מדינות ופתח אתר הדפסה נוסף בלונדון וציריך ב-1977.
העיתון החל לשלוח תמונות אלקטרוניות עם עמודי העיתון להונג קונג מפריז באמצעות לוויין בשנת 1980, דבר שהפך את העיתון זמין בו זמנית בשני צידי הגלובוס. זהו היה השידור הראשון מסוג זה של עיתון בשפה האנגלית.
ב-1991, הוושינגטון פוסט והניו יורק טיימס הפכו לבעלים השווים היחידים של העיתון. כיום הוא בבעלות מלאה של הניו יורק טיימס לאחר רכישת חלקה של הוושינגטון פוסט ב-30 בדצמבר 2002.
ההשתלטות סיימה 35 שנות שותפות בין שני מתחרים. הפוסט הוכרח למכור והטיימס איים לעזוב ולהקים עיתון מתחרה. כתוצאה, הפוסט נכנס להסכם לפרסום מאמרים נבחרים בגרסה האירופאית של הוול סטריט ז'ורנל.
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיתון מודפס ב-33 אתרים מסביב לעולם ונמכר ביותר מ-180 מדינות. בעל תפוצה של 242,200 עותקים אשר גדלה מאז 2003 אשר הייתה 233,400, אבל היא עדיין מתחת לתפוצה שהייתה ב-2001 של 263,900 עותקים[1]. לעיתון כ-335 עובדים.
שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיתון יוצא לאור בארצות השונות, בשיתוף פעולה עם עיתונים מקומיים. העיתונים הפועלים בשיתוף פעולה עם International Herald Tribune להוצאת מהדורה מקומית הם:
- הארץ (ישראל)
- Le Monde (צרפת)
- Asahi Shimbun (יפן)
- Frankfurter Allgemeine Zeitung (גרמניה)
- JoongAng Daily (קוריאה הדרומית)
- Kathimerini (יוון)
- El País (ספרד)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הניו יורק טיימס הבין-לאומי (באנגלית אמריקנית)
אתר האינטרנט הרשמי של הניו יורק טיימס הבין-לאומי (בצרפתית)
אתר האינטרנט הרשמי של הניו יורק טיימס הבין-לאומי (באנגלית)
- מאמרי אינטרנשיונל הרלד טריביון, באתר "הארץ"
- הניו יורק טיימס הבין-לאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הניו יורק טיימס הבין-לאומי, ברשת החברתית פייסבוק
הניו יורק טיימס הבין-לאומי, ברשת החברתית טוויטר
- הניו יורק טיימס הבין-לאומי, באתר OCLC (באנגלית)