הניזאמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הניזאמיהערבית: النظامية, תעתיק מדויק: אלנט'אמיה) היא שמן הכולל של מספר מדרסות, מוסדות ללימודי דת גבוהים באסלאם, שנבנו בידי ניזאם אל-מולכ במהלך כהונתו כווזיר באימפריה הסלג'וקית במאה ה-11. מרבית המוסדות הללו הוקמו בפרס ובעיראק. הניזאמיות היו האוניברסיטאות האסלאמיות המאורגנות הראשונות. החינוך בהן היה הגבוה ביותר בעולם האסלאמי ושמען הגיע עד לאירופה. הניזאמיות מומנו בידי השלטון, האליטה או בידי וקפים מיוחדים שהוקדשו למטרה זו. ניזאמיות נבנו במספר ערים גדולות, והחשובות שבהן היו הניזאמיות שבנישאפור (אנ'), בבלח' (אנ'), בהראט ובאספהאן.

הניזאמיה בבגדאד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניזאמיה הגדולה והחשובה מכולן נבנתה על ידי ניזאם אל-מולכ בבגדאד לאחר כיבושה מידי הבויהים בשנת 1055. בגדאד הייתה מושב הח'ליפות העבאסית ומרכז אסלאמי חשוב של למדנות ומחקר. הניזאמיה של בגדאד נחנכה בשנת 1065 ולמן 1091 עמד בראשה התיאוסוף האסלאמי הנודע אל-ע'זאלי (מת בשנת 1111). הלימודים בניזאמיה נמשכו מספר שנים והם מומנו באמצעות מלגות לתלמידים המבריקים ביותר. בין תלמידיה הבולטים של המדרסה ניתן למנות את המשורר הפרסי סעדי (שלמד ולימד בה בין השנים 1195 ועד 1226) ואת חתנו של ניזאם אל-מולכ, מקאתל בן בכרי, שהיה גם בין המורים בה. בין המורים האחרים שלימדו בניזאמיה של בגדאד ניתן למנות את ההיסטוריון הפרסי שהרסתאני (בשנת 1116) ואת המדינאי בן מוצול בהא א-דין בשנות ה-70 של המאה ה-12.

הניזאמיה הבגדאדית חרבה עם כיבוש העיר בידי הולגו ח'אן שליט מונגוליה בשנת 1258.

ערך זה הוא קצרמר בנושא בגדאד ובנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.