כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט
Chlodwig Carl Viktor Fürst zu Hohenlohe-Schillingsfürst
Franz von Lenbach Fürst Hohenlohe-Schillingsfürst 1896.jpg
לידה 31 במרץ 1819
רוטנבורג אן דר פולדה, רוזנות הסן-רוטנבורג Coa fam DEU hessen rotenburg.jpg
פטירה 6 ביולי 1901 (בגיל 82)
באד ראגאץ, שווייץ שווייץשווייץ
מדינה הקיסרות הגרמנית
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה עצמאי
דת נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג מריה, נסיכת זיין-ויטגנשטיין-זיין
שושלת בית הוהנלוהה
תואר נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט
אב פרנץ יוזף, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט
אם קונסטנצה, נסיכת הוהנלוהה-לנגנבורג
צאצאים ראו בהמשך
קאנצלר הקיסרות הגרמנית ה-3
תקופת כהונה 26 באוקטובר 189417 באוקטובר 1900 (6 שנים)
הקודם לאו פון קפריבי
הבא ברנהרד פון בילוב
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כלודוויג קרל ויקטור, הנסיך מהוהנלוהה-שילינגספירסט (Chlodwig Carl Viktor Fürst zu Hohenlohe-Schillingsfürst; ‏31 במרץ 1819 - 6 ביולי 1901), היה מדינאי גרמני ששימש כקנצלר גרמניה וראש ממשלת פרוסיה בין השנים 1894 ל-1900. לפני מינויו כקנצלר שימש כלודוויג כראש ממשלת בוואריה (1866–1870), שגריר בצרפת (1873–1880), שר החוץ (1880), ומושל אזורי אלזס ולורן (1885–1894). כלודוויג נחשב לאחד מחשובי המנהיגים הליברלים בגרמניה בתקופת הקיסרות הגרמנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלודוויג נולד ב-31 במרץ 1819 ברוטנבורג אן דר פולדה, שהייתה חלק מרוזנות הסן-רוטנבורג, לפרנץ יוזף, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט ולקונסטנצה, נסיכת הוהנלוהה-לנגנבורג, בתם של קרל לודוויג הראשון, נסיך הוהנלוהה-לנגנבורג ואמליה הנרייטה, רוזנת זולמס-בארוט.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלודוויג החל את דרכו הציבורית כצוער בשירות החוץ של ממלכת פרוסיה. למרות מעמד הגבוה של משפחתו החל כלודוויג את הקריירה בדרגים הנמוכים של הממשל הציבורי כפקיד משפטי, בזכות חשיפתו להתנהלותה של המדינה הפרוסית גיבש כלודוויג בגיל צעיר את הבנתו לגבי הפגמים המושרשים במסורת הפרוסית ותמיכתו בדרך הליברלית. למרות תמיכתו באיחוד גרמניה בעזרתה של פרוסיה, כלודוויג התנגד נחרצות להפיכתה של כל גרמניה למדינה בסגנון הפרוסי.

בשנת 1841 מת אביו פרנץ יוזף, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט, וכלודוויג היה אמור לרשת את תאריו, מאחר שאחיו הגדול ויקטור הראשון, דוכס ראטיבור ויתר על זכויותיו בתמורה לתואר "דוכס ראטיבור", אולם כלודוויג ויתר על זכותו לטובת אחיו פיליפ ארנסט, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט, בתנאי שיירש אותו לאחר מותו. בשנת 1845 מת אחיו פיליפ ארנסט, וכלודוויג ירש את תאריו, ובשנת 1846 אף ירש את מושבו בבית העליון של הפרלמנט הבווארי, אולם בעקבות כך נאלץ להתפטר מן השירות הציבורי הפרוסי. בזמן מהפכת 1848 תמך כלודוויג בליברלים שביקשו לאחד את גרמניה תחת משטר דמוקרטי. לאחר מלחמת פרוסיה-אוסטריה משנת 1866 פעל כלודוויג בפרלמנט הבווארי למען התקרבות לפרוסיה על חשבון אוסטריה, דבר שהבטיח לו תפקיד בכיר תחת מלך בוואריה החלש לודוויג השני. כלודוויג מונה ראש ממשלת בוואריה ושר החוץ ובזמן כהונתו פעל רבות לאיחוד בין מדינות דרום גרמניה לקונפדרציה הצפון גרמנית, ופיתח את צבא מדינות הדרום לפי המודל הפרוסי. כמו כן נאבק כלודוויג באפיפיור פיוס התשיעי שביקש להפריד בין צפון גרמניה הפרוטסטנטי לדרום הקתולי ברובו. בעקבות תבוסה בפרלמנט על רקע קבלת חוק המצדד בחינוך קתולי בבתי הספר התפטר כלודוויג מראשות הממשלה הבווארית במרץ 1870.

בשנת 1873 מונה כלודוויג על ידי ביסמרק לשגריר גרמניה בצרפת, ובשנת 1888 לאחר מותו של שר החוץ ברנהרד ארנסט פון בילוב מונה כשר החוץ וממלא מקום הקנצלר. בשנת 1885 מונה כלודוויג למושל אלזס-לורן - חבלי ארץ שסופחו לגרמניה לאחר הניצחון על צרפת בשנת 1871, גישתו הפייסנית והמתחשבת לתושבי החבלים עזרו להשקיט את האזור ולמנוע מהומות מצד לאומנים צרפתיים.

קנצלר גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1894 נעתר כלודוויג לבקשתו של הקיסר וילהלם השני ומונה לתפקיד הקנצלר. כלודוויג מונה לתפקיד בהיותו בן 77 וחולני, ובעקבות כך אישיותו לא באה לידי ביטוי בניגוד לשני קודמיו. הופעותיו בפרלמנט היו מועטות ורוב החלטות המדיניות של תקופת כהונתו נעשו על ידי הקיסר ושרי החוץ. כלודוויג התפטר בשנת 1900, ונפטר שנה מאוחר יותר ב-6 ביולי 1901 בעיר באד ראגאץ שבשווייץ.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בפברואר 1847 התחתן כלודוויג עם מריה, נסיכת זיין-ויטגנשטיין-זיין, בתם של לודוויג, נסיך זיין-ויטגנשטיין-ברלבורג וקרולינה סטפניה, נסיכת רדזיוויל, ממנה נולדו לו 6 ילדים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הקודם:
לאו פון קפריבי
קאנצלר גרמניה
1894-1900
הבא:
ברנהרד פון בילוב