הנסיך פרדיננדו, דוכס ג'נובה (1884–1963)
 | |||||||
| לידה |
21 באפריל 1884 טורינו, ממלכת איטליה   | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 ביוני 1963 (בגיל 79) בורדיגרה, איטליה  | ||||||
| שם מלא | הנסיך פרדיננדו אומברטו פיליפו אדלברטו, דוכס ג'נובה | ||||||
| מדינה |
ממלכת איטליה, איטליה | ||||||
| מקום קבורה |
בזיליקת סופרגה | ||||||
| בת זוג | מריה לואיזה אליאגה גאנדולפי די קונטי די ריקאלדונה | ||||||
| שושלת בית סבויה | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
הנסיך פרדיננדו, דוכס ג'נובה (באיטלקית: Ferdinando di Savoia-Genova; 21 באפריל 1884 – 24 ביוני 1963) היה דוכס ג'נובה השלישי, חבר בית סבויה, ואדמירל בצי המלכותי האיטלקי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיך פרדיננדו נולד ב-21 באפריל 1884 בטורינו, והיה בנם הבכור של הנסיך תומאזו, דוכס ג'נובה ואיזבלה, נסיכת בוואריה, בתם של אדלברט, נסיך בוואריה ואמליה פיליפינה, נסיכת ספרד. ב-22 בספטמבר 1904 הוא קיבל את התואר נסיך אודינה.
לפרדיננדו הייתה קריירה מצליחה בשורות הצי המלכותי האיטלקי, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה הוא שירת כמפקד משחתת בדרגת קפטן, ואף עוטר במדליית הכבוד על אומץ.[1][2]
במאי 1917 בעוד המלחמה משתוללת באירופה, הנסיך פרדיננדו מונה להוביל את ועדת המלחמה האיטלקית לארצות הברית. הוועדה, אשר כללה את גוליילמו מרקוני, פוליטיקאים איטלקיים מובילים ודמויות מוכרות, ביקרה באמריקה במשימה של דיון כלכלי והסכמי סחר והגברת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות כדי לעזור לאיטליה במאמץ המלחמתי.[2]
בנובמבר 1930 הוא שימש כנציגו של בן דודו ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה בטקס ההכתרה של היילה סלאסי, קיסר אתיופיה.[3] ב-15 באפריל 1931 מת אביו, ופרדיננדו ירש את תאריו.
בהמשך הקריירה של הצי שלו, הנסיך פרדיננדו קיבל דרגת אדמירל, ומונה למפקד העליון של הים האדריאטי.[4]
ב-28 בפברואר 1938 התחתן פרדיננדו בטורינו עם מריה לואיזה אליאגה גאנדולפי די קונטי די ריקאלדונה, בתו של קרלו גאנדולפי די ריקאלדונה, רוזן בורגטו, מונטגרוסו ופורנאיסו ותרזה לואיזה קוואלי,[5] אולם לא היו להם ילדים.[6]
שלטונו של בית סבויה באיטליה הגיע לסופו ב-12 ביוני 1946, לאחר משאל עם שבו הכריעו האיטלקים לבטל את המלוכה.
ב-24 ביוני 1963 מת פרדיננדו בבורדיגרה, ואחיו הנסיך פיליברטו, דוכס ג'נובה ירש את תאריו.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Prince of Udine Gratified". New York Times. 1917-07-12. p. 4.
- ^ 1 2 "Washington awaits Italy's war mission". New York Times. 1917-05-23. p. 5.
- ^ Mockler, Anthony (2003). Haile Selassie's War. Signal Books. p. 55. ISBN 1-902669-53-3.
- ^ "The Duke of Genoa marries Countess". New York Times. 1938-03-21. p. 8.
- ^
- ^ (באיטלקית) de Leonardis, Massimo (1998). Monarchia, Famiglia Reale e Forze Armate nell'Italia unita. Rassegna Storica del Risorgimento.