הנסיכה הקסומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
The Princess Bride (First Edition).jpg

הנסיכה הקסומה (The Princess Bride) הוא ספר משנת 1973 מאת ויליאם גולדמן. הספר זכה לפרסום רב בעקבות סרט הקולנוע משנת 1987 המבוסס עליו, אשר תסריטו נכתב גם הוא על ידי גולדמן.

מחבר הספרעריכה

שמו המלא של הספר שכתב גולדמן הוא: "הנסיכה הקסומה - האגדה הקלאסית מאת ס' מורגנשטרן על אהבת אמת והרפתקאות נועזות". בהקדמת הספר, סיפר גולדמן כי הספר הוא עיבוד מקוצר מספרו של מורגנשטרן, או בלשונו "מהדורת 'החלקים הטובים'". למעשה, סיימון מורגנשטרן הוא ודמות דמיונית, והיצירה היא מקורית של גולדמן. הפרטים על חייו האישיים של גולדמן בדיוניים אף הם; יש לו שתי בנות ולא בן, ואשתו אינה פסיכיאטרית.

שתי הארצות בספר, פלורין וגילדר, אף הן המצאה של גולדמן. שמן לקוח, ככל הנראה, מן הכינויים הישנים למטבעות ההולנדיים, הפלורין והגילדן, בהתאמה.

גולדמן המשיך את הבדיחה גם במהדורת חצי היובל של הספר, בה כתב בהקדמה: "זהו עדיין הספר האהוב עלי בעולם. ויותר מתמיד, הלוואי שאני הייתי כותב אותו. אני נהנה לפנטז לפעמים שבאמת אני כתבתי אותו... אללי, מורגנשטרן המציא את כל זה, ולי לא נותר אלא להסתפק בעובדה שמלאכת הקיצור שלי... לפחות הביאה את מורגנשטרן לקהל נרחב יותר באמריקה".

עלילת הספרעריכה

הספר נחלק לשני רבדים. הראשון הוא הערות המחבר שגולדמן כתב, ההקדמה (וכן ההקדמה למהדורת ה-25 וה-30 שנים) ופרק הסיום שהתווסף במהדורת ה-25 שנים. חלק זה מספר בארספואטיות פיקטיבית על תהליך הכתיבה של גולדמן. גולדמן מספר על היותו ילד בן 10 שנים שהיה תלמיד בעייתי ושלא קרא ספרים. הוא מתאר שבמקום ללמוד הוא היה הולך לשחק בחוץ, ושמורה שלו למשך 4 שנים ניסתה לגרום לו ללמוד ולהצליח, אך נכשלה כל פעם. כל זה השתנה כשלאחר יום שבו היה עצוב בעקבות מריבה עם אמו, אביו החליט להקריא לו סיפור, אותו סיפור הוא "הנסיכה הקסומה" של מורגנשטרן. אולם, אביו סיפר לו רק את ה"חלקים הטובים" כפי שגולדמן ניסח זאת, ונמנע מתיאורים ארוכים כדוגמת תיאור אריזת אוסף הכובעים של נסיכת של גילדר שנפרס לאורך 27 עמודים. גולדמן התאהב בספרים, ולאחר מכן והחליט להיות סופר. עד היותו בוגר, גולדמן לא קרא את הספר של מורגנשטרן, וכשרצה לקרוא בו, אביו הקריא לו אותו.

לאחר שנים גולדמן שכבר נהפך לסופר ותסריטאי לאחר כתיבת קיד וקסידי ומקדש הזהב. הוא נשוי נישואים חסרי אהבה לאשתו הלן (במציאות שם אשתו היא אילין) ויש להם בן משותף (במציאות לגולדמן שתי בנות), בעקבות החוויה שעבר שאביו הקריא לו את הספר הוא מחליט לקנות לבנו ליום הולדתו העשירי את הספר של מורגנשטרן, ולאחר מאמצים רבים הוא מוצא עותק של הספר ,שכבר לא מודפס יותר. למרות החוויה המשמעותית של גולדמן, בנו לא מצליח לקרוא את הספר. לאחר שגולדמן ניגש לקרוא את הספר בפעם הראשונה הוא מבין למה, הספר אורך מאוד ומלא בתיאורים ארוכים ומשמימים, גולדמן מתאר את הפרק השני שאביו תיאר סיכם במילים ספורות מורנשטרן כתב לאורך מעל מאה עמודים. גולדמן מחליט להקפיא את העבודות הנוכחיות שלו בכתיבת תסריט ולהכין גרסה ערוכה מוערת של הספר.

החלק השני מתאר את הסיפור של הנסיכה הקסומה כפי שגולדמן קיצר וגישר: באטרקאפ (בתרגומים אחדים נורית או מרגנית) גרה בפלורין בחווה עם הוריה, בה היא מוצאת הנאה יחידה ברכיבה על סוסה (אשר היא מכנה "סוס") ובהתעללות בנער החווה וסטלי (לו היא קוראת "נער חווה") שלכל תחינותיה והתעוללותיה עונה לה "כפי בקשתך". יום אחד, מגיע הרוזן רוּגן לביתה, לאחר ששמע על יופייה הרב. הרוזנת מגלה עניין רב יותר דווקא בווסטלי, ומרגנית, בקנאתה, מבינה כי היא מאוהבת בו. מרגנית מתוודה על אהבתה וווסלי על אהבתו אליה. למחרת ווסטלי נוסע לאמריקה על מנת להרויח כסף כדי לממן את נישואיהם העתידיים.

לאחר זמן לא רב מגיעות ידיעות על כך ששודד הים "רוברטס האיום" השתלט על ספינתו של וסטלי, ומרגנית מאמינה שווסטלי מת. היא נודרת לא לאהוב שוב לעולם. במקביל הנסיך האמפרדינק, שאביו חולה, מעוניין לחפש כלה שתוליד לו יורש עצר. בהתחלה מוצעת לו הנסיכה של גילדר אך שידוך זה כושל לאחר שמתברר כי מתחת לכובעה הנסיכה קירחת. האמפרדיק מתייעץ עם הרוזן רוגן ומסביר כי לא מחפש אהבה ,אלה רק רוצה להמשיך לצוד, ובשביל זה הוא זקוק ליורש, לכן כל מה שהוא צריך זה כלה נסבלת. רוגן נזכר בביקורו עם אצל באטרקאפ ומציע אותה כשידוך, לאחר שמובהר לה כי לא צריכה לאהוב אלה רק להיות איתו ולהנות ממותרות המלוכה, היא נעתרת להצעתו.

כעבור שלוש שנים,בהן באטרקאפ לומדת את גינוני האצולה החתונה מתקרבת, ובריאות המלך מדרדרת, אירוסיהם של הנסיך ומרגנית מוכרזים בטקס רב פאר. לאחר הטקס מרגנית נחטפת על ידי שלושה חוטפים, איניגו מונטויה, אשף החרבות (תואר פיקטיבי מעל אמן) הספרדי, פזיק, הענק המתאגרף הטורקי, ומנהיג החבורה, ויזיני הסיציליאני שאין שני לו בחכמה ופיקחות. השלושה נשכרו לחטוף את מרגנית ולרצוח אותה באזור הספר של גילדר ,כדי לחרחר מלחמה בינה לפלורין.

לאחר שהשלושה חוטפים אותה מסוסה, כשיצאה לרכיבה, הם מתחילים להפליג לאורך תעלת פלורין לעבר צוקי הטירוף. במהלך הפלגתם ,בספינה מהירה שאין כמותה ,הם מבחינים שדולקת אחריהם אוניה, ושהאוניה מצמצמת טווח אליהם. במהלך ההפלגה מרגנית מנסה לברוח אך לאחר שכרישים כמעט טורפים אותה החוטפים תופסים אותה. בהגיעם לצוקי הטירוף, שאין אחד שהצליח לטפס עליהם, פזיק מתחיל לטפס בעזרת חבל שהונח שם טרם הגיעם כשהוא סוחב את השלושה האחרים על גבו.בעודם מטפסים הם מבחינים שמהספינה שעקבה אחריהם יוצא איש במסיכה והוא מטפס אחריהם בקצב מהיר. כשפזיק מסיים את טיפוסו חותכים השלושה את החבל אך האיש במסיכה מצליח לעזוב את החבל לפני שנחתך ומצליח להשלים את הטיפוס על המצוק. בינתיים פזיק הענק ווזיני מנהיג החבורה בורחים לעבר גילדר עם מרגנית, ואיניגו, אשף החרבות, נשאר מאחור להלחם באיש במסיכה. בחלק זה מתואר לנו עברם של איניגו ושל פזיק.

עברו של איניגו: איניגו היה ילדו ליצרן החרבות הטוב בעולם,דומינגו מונטויה, בכפר הררי בספרד. אביו היה יצרן החרבות הטוב בעולם אך עקב חוסר הרצון שלו להתעסק עם אצילים עשירים ונפוחים הוא מתגורר בהרים בעוני, כשחברו ייפס יצרן החרבות (הפחות מוצלח) ממדריד חי בעושר, אך כשייפס צריך לייצר חרב שמעבר ליכולתיו הוא פונה לדומינגו. יום אחד מגיע לדומינגו לקוח שמבקש שייצרו לו חרב שתתאים למומו, ביד ימינו יש לו שש אצבעות, דומינגו נענה לאתגר ולאחר שנה של עמל קשה מצליח לייצר את מה שלפיו היא החרב הטובה בעולם, חרב שש האצבעות. לאחר שנה מגיע האציל בעל שש האצבעות מחזיק את החרב ,מזלזל בה ודורש לשלם מטבע בודד מן המחיר. דומינגו ,שנעלב מכך שחרבו לא זוכה להערכה ,מעניק אותה לבנו איניגו ובאבחת חרב אחת האציל הורג את דומינגו. איניגו מזמין את האציל לדו-קרב כדי לנקום. בדו-קרב איניגו מפסיד והאציל מצלק אותו בפניו כתזכורת לכך. לאחר רצח אביו איניגו מתחיל באימונים להיות אומן החרבות הטוב בעולם כדי שיוכל לנקום ברוצח אביו. במשך עשר שנים הוא מתאמן, ובסופם מגיע לייפס, חבר אביו, לשאול להערכתו והוא קובע כי איניגו הוא אחד מן אשפי החרב, דרגה אחת מעל אמן חרב, לאחר מביקורו אצל ייפס איניגו יוצא למסע לחפש את רוצח אביו אך לא מצליח למצוא אותו, לאחר שנים של חיפוש אט אט איניגו מדרדר לאלכוהוליזם. ולאחר שמצבו בכי רע, וזיני שוכר אותו להיות חלק מחבורת הפושעים הטובה בעולם, ובכך גומל אותו מהאלכוהוליזם.

עברו של פזיק: פזיק עוד מגיל צעיר היה ענק, מסופר כי כבר בגן היה צריך להתגלח וכי תוך ימים ספורים היה צריך להחליף נעליים שנתפרו למידתו. למרות גודלו, כשהיה ילד היה קורבן לביריונות. ילדים בגן ובית הספר שלו התעללו בו מכיוון שלמרות גודלו, פחד להחזיר. לאחר שחוזר מוכה מהגן הוריו מחליטים ללמד אותו להגן על עצמו ולאחר שיכנוע רב נותן לאביו אגרוף בודד שמעלף אותו. מופתעים מחוזקו הוריו מוציאים אותו מבית הספר ומלמדים אותו אגרוף. בגיל תשע נאבק בקרב הראשון שלו מול אלוף האגרוף של עיירה, פזיק שלא רוצה להלחם עולה בקושי לזירה, ושם סופג מכות קשות עד שלבסוף לופת את אלוף האגרוף ולצליל קריאות בוז של הקהל מצליח לנצח אותו. פזיק והוריו התחילו לנדוד ברחבי העולם, מתחרים בתחרויות אגרוף, אך פזיק שכבר נהפך לעצום מתקשה למצוא יריבים שלא מפחדים ממנו, והקהל לרוב בז לו שכן בגלל גודלו הוא ניראה כאילו מתעלל ביריביו. לכן פיזיק מתחיל להתאבק בקבוצות שם הוא זוכה לאהדה וכבוד. לאחר מות הוריו קשה לו יותר ויותר למצוא מטרה או קבוצות להלחם בהם, ולכן שוזיני מציע לו לעבוד עבורות פזיק רואה בכך הזדמנות למצוא בית חדש בקרב חברים, ונענה להזמנתו.

כשהאיש במסיכה מצליח לטפס על ההר איניגו נותן לו לנוח לפני תחילת הקרב ביניהם, איניגו מרוצה בהתחלה מהקרב הצמוד שניתש ביניהם, אך לאחר זמן מה איניגו, אשף החרבות, מפסיד לאיש במסיכה שבתורו מעלפו וקושר אותו. האיש במסיכה ממשיך במרדף אחרי החוטפים. בינתיים וזיני ופזיק מארגנים מארב לאיש במסיכה על ידי הטחת סלע בראשו כשחולף על פני פנייה בשביל. פזיק נשאר במארב ווזיני ממשיך לגילדר. כשהאיש במסיכה חולף על פני פזיק, פזיק מחטיא את האיש במסיכה בכוונה כי מאמין בקרב הוגן ולא במארב מן הצללים, פזיק דורש שהאיש במסיכה יזרוק את חרבו וששניהם ייאבקו ביידים חשופות. האיש במסיכה נעתר לאתגר. פזיק שרגיל להלחם בקבוצות אנשים לא מצליח להאבק ביריבו הבודד, וכשמתחיל להזכר במהלכים ומתקפות נגד יריב בודד כבר מאוחר מידי והאיש במסיכה מצליח לחנוק אותו ולגרום לו לאבד הכרתו. כשממשיך עם השביל האיש במסיכה נתקל בוזיני המחזיק סכין לגרונה של מרגנית ומולו שתי כוסות יין. האיש במסיכה מאתגר אותו לקרב מוחות: האיש במסיכה ימסוך רעל לאחת מן הכוסות ועל וזיני לנחש איזו כוס. בינתיים האיש במסיכה מרעיל את שתי הכוסות ברעל לו הוא חסין וכשוזיני שותה מן הכוס הוא מת.

האיש במסיכה ומרגנית ממשיכים לברוח מהאמפרדינק שרכוב על סוסים ומצמצם את המרחק אליהם. במהלך הבריחה מרגנית דוחפת את חוטפה למצוק ובמהלך נפילתו צועק האיש במסיכה "כפי בקשתך" מרגנית מבינה שהאיש במסיכה הוא ווסטלי קופצת אחריו למצוק. ווסטלי מספר לה את קורותיו מאז שנפרד: לאחר שספינם נחטפה על ידי רוברט האיום שלא משאיר שבויים, הוא לא התחנן או ביקש לשחד את הפיראט הנורא, אלא אמר לו חוס על חיי יש לי אשה לאהוב, הפיראט חס עליו והעביד אותו בתור שוליה וכל יום אמר לו שכניראה ירצח אותו למחרת בבוקר. ווסטלי בינתיים למד על אורך החיים הפיראטי והצליח בתפקידו. לאחר מספר שנים בשירותו של רוברט האיום, רוברט חושף בפניו ששמו האמיתי הוא לא רוברט, רוברט האיום פרש לפני 15 שנים ואותו החליף קלוני שהחליף את הצוות ושמר על הספינה והתואר, את קלוני החליף קממברד והוא החליף את קממברד ושמו האמיתי ראין, וכעת הוא רוצה לפרוש והוא רוצה שווסטלי יחליף אותו. ואכן ווסטלי החליף את ראין ונטל את השם רוברט האיום.

שהגיעו לתחתית המצוק הבינו שהדרך היחידה להמשיך היא דרך ביצת האש, לאחר התלאות של ביצת האש שכמעט גובה את חייהם ונשאר להם רק הליכה קצרה לתעלת פלורין שם ספינתו של רוברט האיום מחכה. מעבר לביצה פוגש אותם הנסיך האמפרדינק שאחריו צבאו והרוזן רוגן, ובאופק מבחינים בצי של הנסיך מבריח את הספינה שאמורה לחכות לכם. לאחר שווסטלי מאיים כי יברח בחזרה לביצה שם לא יוכלו לרדוף אחריו, מרגנית נכנעת ומצטרפת לנסיך האמפרדיק שמבטיח שלא ייפגע בווסטלי וכי יחזיר אותו לספינתו. למרות שבפועל הוא לוקח אותו לביבר המוות, גן חיות תת-קרקעי בו האפמרדינק צד חיות אקזוטיות, שם רוגן מענה אותו.

בארמון פלורין חגיגות החתונה נמשכות, אך מרגנית סובלת מרגשות אשם וסיוטים עקב כך שעזבה את ווסטלי ולכן מבקשת מהאמפרדינק שישלח ספינות לקרוא לווסטלי. והאמפרדינק מסכים שאם ווסטלי יחזור עד החתונה היא תינשא לו, אך אן אינו חוזר כנראה שאינו אוהב אותה ולכן כדאי שתינשא לנסיך. בשלב הזה נחשף לקורא שהאמפרדינק הוא זה ששכר את וזיני וחבורתו להרוג את מרגנית. כמובן שהאמפרדינק אינו שולח ספינות, וממשיך לשקר למרגנית.

זמן קצר לפני החתונה פיזיק, שמצא מקלט בכפר דייגים ואחר כך התגייס ליחידת הביריונים של פלורין, ואיניגו, שהגיע לפלורין וחזר לשתות, נפגשים, פיזיק מספר לאיניגו שהאיש בעל שש האצבעות הוא הרוזן רוגן, לאחר שהם חסרי אונים כיצד לפרוץ לטירה הם נואשים לעזרתו של האיש במסיכה, ווסטלי. באותו זמן הרוזן רוגן מענה את ווסטלי בעזרת "המכונה" מכונה ששואבת את החיים מן האדם תוך כדי הסבת נזק לא בלתי נתפס. כאשר מרגנית מבינה שהנסיך הוליכה שולל וכי לא שלח ספינות, הנסיך מכה אותה. הנסיך בהתקף זעם הולך לביבר המוות, משתמש במכונה בעומתה המקסימלית ושואב לווסטלי את כל עוצמת החיים מה שמוביל למותו בצעקות כאב איומות. פיזיק ואיניגו שומעים את צעקות הכאב ,מגלים את ביבר המוות של הנסיך ומצילים את ווסטלי לאחר שנאבקים במלכודות וחיות טרף.

פיזיק ואיניגו לוקחים את ווסטלי למקס בעל הנס אשר עבל אצל האמפרדינק, לאחר שיכנועים בכך שהם פוגעים בנסיך הוא מכין להם גלולת החייאה אשר מחזירה את ווסטלי לחיים, אולם הוא יהיה חלש מאוד בזמן הקרוב לתחייתו. פיזיק ואיניגו מגיעים לשער הארמון שבינתיים תוגבר בעוד שומרים, בעזרת התחזות לפיראט רוברט האיום הם מפחידים את השומרים ופורצים לארמון. בהגיעם לארמון איניגו מוצא את רוגן, אותו הוא נלחם והורג לאחר שרוגן פוצע אותו קשות. ווסטלי פוגש את מרגנית שוב, אך האמפרדינק מפריע למפגשם. ווסטלי מצליח להערים על הנסיך ולקשור אותו. לאחר מפגשם והמפגש עם איניגו פיזיק מופיע עם ארבעת הסוסים המשובחים והמהירים של האמפרדינק, משם הם בורחים. גולדמן מספר שכאשר אביו סיפר את הסיפור הוא סיים במשפט "הם חיו באושר ואושר" אולם מורגנשטרן סיים את הסיפור בסוף פתוח. מורגנשטרן מספר שהארבעה דהרו אל עבר האופק עד עד שמספר תקלות נקלו בדרכם. בהערת השוליים שלו, גולדמן כותב שהוא מאמין כי נמלטו אך לא חיו באושר ועושר.

בשנת 1998 גולדמן מוסיף פרק חדש ומרגש בשם התינוקת של באטרקאפ. בפרק נוסף זה הוא ממשיך את סיפור העלילה במקום בו עצר עם הסוף הפתוח של הרכיבה על ארבעת הסוסים הלבנים. הפרק איננו מסודר לפי ציר זמן אחיד וקופץ בין סצנות שונות בניהן גם סיפור על אהובתו של אניגו אותה הוא הכיר לפני עלילת הספר ונאלץ לעזוב אותה בשביל לנקום את אביו. בנוסף לכך לכך בפרק החדש מוצג נבל אכזר נוסף וספק מוות של אחת הדמויות. גולדמן משאיר אותנו שוב עם יותר שאלות מתשובות.

דמויותעריכה

ווסטלי- ווסטלי הקרוי גם, נער חווה, האיש בשחור, האיש במסיכה, הפיראט רוברט האיום הוא אהובה של מרגנית. בילדותו היה נער חווה אצל משפחתה של מרגנית. לאחר שנחטף על ידי שודדי ים נהפך למנהיגם. יוצא להציל את מרגנית מידי הנסיך האמפרדינק.

מרגנית- נערה כפרית חובבת רכיבה. אהובתו של ווסטלי. לאחר ששומעת על מותו של ווסטלי מתחתנת עם האמפרדינק.

האמפרדינק- נסיך ויורש העצר של פלורין. ציד מוכשר. מתחתן עם מרגנית כדי לחרחר מלחמה עם גילדר.

רוגן- הרוזן היחיד בממלכה. סדיסט שחוקר עינויים. שומר סודו של האמפרדינק.

איניגו מונטויה- ספרדי, אביו נרצח על ידי הרוזן רוגן , מאז הוא מחפש נקמה. כדי לנקום התאמן בחרב עד שנהפך לסיף מוכשר. בפרק ההמשך התינוקת של מרגנית, מתואר מפגש אהבים שלו בזמן אימוניו, הוא דוחה את אהבתו כדי שיוכל לנקום, מתואר כי היה עם לב כבד לאחר הקשר איתה.

פזיק- ענק, מתאגרף מקצועי, לא מסוגל לחשוב בשביל עצמו. חשוב לו שיחשבו שהוא טוב,

סצנת האהביםעריכה

בהערותיו של גולדמן הוא כותב שלאחר מפגשם של מרגנית וווסטלי הוא ראה לנכון להוסיף סצנת אהבה ביניהם אך מגבלות משפטיות אוסרות עליו שכן זהו רק גישור ועריכה, אסור לו להוסיף קטעים למילותיו של מורגנשטרן, אך הוא מוכן לשלוח לקוראים שישלחו אליו מכתב, את הסצנה והוצאת הספרים אפילו תממן את עלויות המשלוח של המכתב. במהדורה של שנת 1998 הוא כתב קישור אינטרנטי בוא נמצאת הסצנה.

אלו ששלחו את הסצנה או נכנסו לאתר מצאו מכתב התנצלות שמסיבות משפטיות אסור לו לפרסם את המכתב, אך הכרת תודה על המכתב.

בתרבותעריכה

ראה הנסיכה הקסומה (סרט)

בשנת 1987 יצא סרט בבימויו של רוב ריינר, לפי תסריט של גולדמן, בכיכובת של קרי אלווס ורובין רייט. הסרט זכה להצלחה בינונית עם השקתו, אך זכה לביקורות חיוביות מאוד, באתר Rotten Tomatoes זכה ל95% ביקורות חיוביות. ומופיע באופן קבוע ברשימת 250 הסרטים הטובים של IMDb, הסרט זכה בנוסף בשני פרסי סאטורן על התלבושות וסרט הפנטזיה הטוב לשנת 1987. הסרט גרף 3 מיליון דולר בארצות הברית, כמעט כפול מתקציבו. הוא זכה בפרס אהוב הקהל בפסטיבל הסרטים של טורונטו. עם השנים הסרט נהפך לאהוב ביותר וקיבל מעמד של סרט קאלט.

בשנת 2008 יצא משחק מחשב על הספר על ידי Worldwide Biggie. רבים משחקני הסרט דיבבו את המשחק.

המשפט "שמי הוא איניגו מונטויה, אתה הרגת את אבי, התכונן למות" הוא אחד מהמשפטים הזכורים בקולנוע האמריקאי. וזכה למגוון ציטוטים ופרודיות.

קישורים חיצונייםעריכה