הנס בולץ
 | |
| לידה |
22 בינואר 1885 אאכן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביולי 1918 (בגיל 33) מינכן, הקיסרות הגרמנית |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנות של דיסלדורף |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אקספרסיוניזם, קוביזם |
  | |
הנס בולץ (בגרמנית: Hanns Bolz; 22 בינואר 1885 – 4 ביולי 1918) היה צייר, פסל ומאייר גרמני של אקספרסיוניזם ופוטוריזם גרמני.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ימי לימודיו באאכן וקלן, למד בולץ באקדמיה לאמנות בדיסלדורף בין השנים 1905–1908. לאחר מכן בילה כמעט שלוש שנים בפריז, שם שכר סטודיו במונמארטר, בו השתמש בעבר פבלו פיקאסו (1881–1973) בשנת 1900. במקום מפגש אמנים ידוע, קפה דו-דום, הוא פגש את הנס פורמן (1880–1966) ואת רודולף לוי (1875–1944), ולבסוף את סוחר האמנות אלפרד פלכטיים (1878–1937), שהלך אחר כך בעקבותיו.
בשנים 1911 ו־1912 התגורר במינכן, שם עבד בין היתר כמאייר במגזין "קומט". כאן היה לו היכרות עם ריצ'רד סוואלד (1889–1976) והשחקנית אמי הנינגס (1885–1948), בין היתר, ברובע הבוהמי שוואבינג, והיה אחד מחברי צוות המערכת של "דאר בלוי רייטר" )(הפרש הכחול) סביב הצייר פרנץ מארק (1880-1916) ו וסילי קנדינסקי (1866-1944). אבל הוא לא שהה כאן זמן רב וחזר לפריז בשנת 1912, שם עבר לסטודיו במונפרנס. בינתיים הוא נסע לטיולי לימוד שונים למדריד, לונדון, ונציה ואוסלו.
בשנת 1914 גויס לשירות צבאי ונשלח לחזית. כאן סבל מהרעלת גז קשה וכמעט הפך לעיוור. הנכות הובילה לשחרורו המוקדם מהשירות הצבאי בשנת 1917, אך לאחר מכן הוא כבר לא היה מסוגל לעבוד ולכן העסיק את עצמו רק בפיסול.
הוא שהה בעיקר בקלן עם אוטו פרוינדליך (1878-1943) בסטודיו שלו, שם פגש גם את מקס ארנסט (1891-1976).
מאוחר יותר חזר למינכן, אך נאלץ לאשתפז בסנטוריום נויויטלסבאך שם נפטר בשנת 1918 בגלל נכותו ופציעתו במלחמה.[2]
מאפיינים אמנותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר רישומים וקריקטורות ראשוניים לעיתונים סאטיריים, כמו גם כמה תמונות ודיוקנאות כמו "אישה עם כובע" ו"הטירה הרומנטית ", בולץ הפך את עצמו לאומן של אקספרסיוניזם ופוטוריזם בהשפעת הביקור הראשון שלו בפריז והאמנים שהוא הכיר שם מהפוביזם צרפתי. במהלך השנים הללו צייר תחילה טבע דומם בצבע מאופק למדי, שהשתנה מעט מאוחר יותר לתמונות צבעוניות ומונעות באופן אקספרסיבי עם מוטיבים מאזור מונמארטר. כמו כן, גם עבודתו הגדולה הידועה והמוכרת הראשונה, דיוקנו של חברו ונותן החסות אלפרד פלכטיים, בו הצליח בולץ לאחד בעדינות את המעברים בין אור לצל והצבתם של חלקים בהירים יותר וכהים יותר של התמונה על פי עקרונות קוביסטיים, נוצרה בתקופה זו. בעקבותיו צוירו דיוקנאות ותמונות מגוונות נוספות, בהן התנסה בצבעים, שינה את הגוונים ושילב את הסגנון הפריזאי עם אובייקטיביות חדשה וכך תרם תרומה חשובה לאמנות המודרניזם הקלאסי.
משנת 1912, כנראה מאז שהותו השנייה בפריז, רישומיו ותמונותיו הפכו מופשטים יותר והוא שילב רעיונות מגיום אפולינייר (1880–1918). בולץ שילב בתקופה זו קווים עם קטעי עיגול, צורות משולשות וטרפז והעניק להן פלסטיות רבה יותר על ידי יישום צבע דמוי צל. במהלך תקופה זו צצו יותר נופים עירוניים מופשטים וקונגלומרטים צורתיים עתידניים.
הפסלים שלו, אשר נעשו לאחר שירותו הצבאי וכשהיה חולה, מאופיינים בצמצום ובאקספרסיביות קיצוניים, אך לא השיגו רמה גבוהה, והיו בעיקר חלק מהמלאי של חברו מקס ארנסט. אף על פי שבולץ דאג להשמדת עבודותיו לאחר מותו, רובן ניצלו וקוטלגו בעיקר על ידי אלפרד פלכטיים.
גם מאוחר יותר, כמה מיצירותיו המשיכו להופיע בצורה מקרית.
מאז 1999 עבודותיו של האנס בולץ מוצגות בתערוכת קבע במוזיאון סורמונדט-לודוויג באאכן.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
אלפרד פלכטהיים -
מונמרטר -
סוס ועגלה -
אמי הננינג -
פגישה בעיר -
הר רומנטי -
קומפוזיציה -
לואיז שטראוס-ארנסט
