הנס יורדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנס יורדן
Hans Jordan
Jordanhans.jpg
גנרל הנס יורדן
לידה 27 בדצמבר 1892
שויירן, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 20 באפריל 1975 (בגיל 82)
מינכן, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19121945
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל הרגלים (וורמאכט)
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה ה-7
מפקד הקורפוס ה-6
מפקד הארמייה התשיעית
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

גנרל הנס יורדןגרמנית: Hans Jordan;‏ 27 בדצמבר 1892 - 20 באפריל 1975) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורדן נולד ב-27 בדצמבר 1892 בשויירן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1912 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-93 (אנהלט). במלחמת העולם הראשונה לחם במסגרת הרגימנט בחזית המערבית, ובאוגוסט 1914 נפצע בקרב. באביב 1915 חזר יורדן לחזית ולחם במסגרת רגימנט המילואים ה-264, ובמרץ 1916 נפצע שוב. לאחר החלמתו חזר יורדן לרגימנט המילואים ה-264, וב-18 באוגוסט 1916 קודם לדרגת אובר לוטננט. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בכסף, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף יורדן לפרייקור, ולאחר מכן הצטרף לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1926 מונה יורדן למפקד פלוגה 4 (מקלעים) ברגימנט הרגלים ה-6, וב-1 באוקטובר 1930 מונה למפקד פלוגה ברגימנט הפרשים ה-5 (הפרוסי). ב-1 באוקטובר 1931 מונה למדריך בבית הספר לחי"ר בדרזדן, וב-1 ביולי 1933 הועלה לדרגת מיור. ב-1 באוקטובר 1934 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-45, וב-15 באוקטובר 1935 מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט ההוא. ב-1 במרץ 1936 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-12 באוקטובר 1937 מונה למפקד חטיבת ההדרכה C בבית הספר הצבאי במינכן. ב-1 באוגוסט 1938 הועלה לדרגת אוברסט, וב-10 בנובמבר 1938 מונה למפקד חטיבת ההדרכה B בבית הספר הצבאי וינר נוישטט.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה היה יורדן מפקד חטיבת ההדרכה B בבית הספר הצבאי וינר נוישטט, ובשל כך לא השתתף במהלך המערכה בפולין. ב-1 בנובמבר 1939 מונה יורדן למפקד רגימנט הרגלים ה-49, והשתתף עמו במהלך המערכה על צרפת כחלק מהדיוויזיה ה-28 במסגרת הקורפוס ה-8, ועל פעולותיו קיבל ב-5 ביוני 1940 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. במהלך מבצע ברברוסה ובמהלך הקרב על מוסקבה לחם יורדן עם הרגימנט שבפיקודו כחלק מהדיוויזיה ה-28 במסגרת הקורפוס ה-8, וב-1 באוקטובר 1940 הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-13 בדצמבר 1941 מונה יורדן למפקד הדיוויזיה ה-7 שהייתה חלק מהקורפוס ה-7 במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית, ולחם עמה בבלימת מתקפת הנגד הרוסית. ב-16 בינואר 1942 קיבל יורדן על פעולותיו בקרבות תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-20 באפריל 1942 הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הקורפוס ה-9 במסגרת ארמיית הפאנצר השלישית.

ב-1 בנובמבר 1942 הועלה יורדן לדרגת גנרל לוטננט, ומונה למפקד הקורפוס ה-6, שהיה חלק מהארמייה התשיעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז. ב-1 בינואר 1943 הועלה יורדן לדרגת גנרל חיל הרגלים, והוביל את הקורפוס שבפיקודו בקרבות הקשים ברז'ב ובויטבסק, ועל כך קיבל ב-23 בדצמבר 1943 את עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-20 באפריל 1944 קיבל יורדן על פעולותיו בקרבות תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-20 במאי 1944 מונה למפקד הארמייה התשיעית. ב-22 ביוני 1944 הותקפה הארמייה על ידי הרוסים במסגרת מבצע בגרטיון וכמעט הושמדה, ובשל כך הודח יורדן ב-26 ביוני מתפקידו. במרץ 1945 מונה יורדן לתפקיד פיקודי בקבוצת ארמיות C, ובאפריל מונה למפקד הכוחות בטירול. בתחילת מאי 1945 נכנע יורדן לכוחות האמריקניים, ונלקח בשבי.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורדן שוחרר מהשבי בשנת 1947. לאחר שחרורו התגורר יורדן במינכן עד למותו ב-20 באפריל 1975.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]