הנס פון זקט
 | |
| לידה |
22 באפריל 1866 שלזוויג, דוכסות שלזוויג   |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 1936 (בגיל 70) ברלין, גרמניה הנאצית  |
| מקום קבורה |
Invalids' Cemetery |
| מדינה |
גרמניה |
| בן או בת זוג |
Dorothee von Seeckt |
| השתייכות |
צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות |
מ-1885 |
| דרגה |
_h_1918.gif){kind=small} גנרל-אוברסט |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
יוהנס "הנס" פרידריך לאופולד פון זקט (בגרמנית: Johannes "Hans" Friedrich Leopold von Seeckt; 22 באפריל 1866 – 27 בדצמבר 1936) היה גנרל גרמני, מפקד צבא גרמניה (רייכסווהר) לאחר מלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זקט נולד למשפחת אצולה פומרנית, לאב שהיה גנרל פרוסי. בניגוד לגנרלים אחרים בני זמנו הוא לא למד בבית ספר צבאי, אלא למד בבית ספר רגיל בשטרסבורג ולאחר סיום לימודיו בשנת 1885 התגייס לצבא[1].
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, כיהן זקט כראש מטה בדרגת אוברסט בארמייה השלישית. הוא צעד ביחד עם הגייסות לתוך צרפת בתחילת המלחמה והוכיח את עצמו בקרב. במרץ 1915 הוא היה לראש המטה של הארמייה ה-11, בפיקודו של אוגוסט פון מקנזן ונחשב לאדריכל הניצחון הגדול של מתקפת גורליצה-טרנוב, עליה זכה בפור לה מריט. ביוני 1915 הוא הועלה לדרגת גנרל-מיור, ובספטמבר 1915 השתתף בקרב נגד סרביה בטימישוארה. ביוני 1916 הוא היה לראש המטה של הארמייה האוסטרו-הונגרית השביעית.
בספטמבר 1919 הוא מונה למפקד הראשון של משרד הגייסות הגרמני שהחליף את המטה הכללי שפורק בהתאם לחוזה ורסאי. לאחר הפוטש של קאפ הוא התמנה למפקד הצבא הגרמני. זקט הלך על חבל דק בין התנגדותו לרפובליקת ויימר לבין הגנה על הרפובליקה ומניעת פוטש של הצבא. בעת המשבר של סוף 1923 הוא כתב לגוסטב פון קאהר שהחוקה של ויימר מנוגדת להשקפתו הפוליטית, אולם סירב לקחת חלק בפעולה נגד הממשלה. בשנת 1926 הוא פרש לגמלאות.
בשנים 1930–1932, כיהן זקט כחבר הרייכסטאג מטעם מפלגת העם הגרמנית. בין השנים 1933–1935 הוא נטל חלק ראשי בסיוע צבאי גרמני שהושיטה גרמניה לצ'יאנג קאי שק. זקט גם יעץ לקאי שק במישור הפוליטי, בין השאר יעץ לו להימנע מעימות חיצוני כל עוד הצבא שלו לא סיים את הרפורמה שלה[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנס פון זקט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הנס פון זקט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Carsten, Francis Ludwig (1973). Reichswehr Politics. University of California Press. p. 104. ISBN 978-0-520-02492-2.
- ^ Bangsbo, Jens; Reilly, Thomas; Hughes, Mike (1997). Science and Football III: Proceedings of the Third World Congress of Science and Football, Cardiff, Wales, 9-13 April, 1995. Taylor & Francis. p. 300. ISBN 978-0-419-22160-9.