הנס פון פונק
 | |
| לידה |
23 בדצמבר 1891 אאכן, הקיסרות הגרמנית   |
|---|---|
| פטירה |
14 בפברואר 1979 (בגיל 87) פירזן, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1914–1945 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
גנרל חיל השריון |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה הקלה ה-5 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-7 מפקד הקורפוס ה-23 מפקד קורפוס הפאנצר ה-47 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל הנס פון פונק (בגרמנית: Hans von Funck; 23 בדצמבר 1891 – 14 בפברואר 1979), היה מפקד בכיר בורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פון פונק נולד ב-23 בדצמבר 1891 באאכן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס פון פונק לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הדרגונים ה-2 (ברנדנבורג ה-1), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה, שבמהלכה נפצע כמה פעמים. ב-18 ביוני 1915 הועלה פון פונק לדרגת אובר לוטננט, ובאביב 1916 הועבר לרגימנט הפרשים במילואים ה-2. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בכסף, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף פון פונק לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באוקטובר 1932 מונה פון פונק למפקד פלוגה 11 ברגימנט הפרשים ה-1 (הפרוסי), וב-1 ביולי 1933 מונה לשלישו של מפקד הצבא. ב-1 באוגוסט 1934 הועלה לדרגת מיור, וב-1 באוקטובר 1936 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט.
בנובמבר 1936 מונה פון פונק לנספח צבאי בשגרירות הגרמנית בספרד, ובתפקידו זה סייע רבות לכוחות הלאומנים בראשות פרנקו במלחמת האזרחים בספרד. ב-1 בדצמבר 1938 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 בינואר 1939 מונה גם לנספח צבאי גרמני בפורטוגל.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 באוקטובר 1939 מונה פון פונק למפקד רגימנט הפאנצר ה-5, ובמהלך המערכה על צרפת לחם עמו כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-3 במסגרת הקורפוס הממונע ה-16, ובשלב השני במסגרת הקורפוס ה-24. ב-13 בנובמבר 1940 מונה פון פונק למפקד חטיבת הפאנצר ה-3, וב-1 בינואר 1941 הועלה לדרגת גנרל מיור, ומונה למפקד הדיוויזיה הקלה ה-5 בלוב. ב-15 בפברואר 1941 מונה פון פונק למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-7, ובמהלך מבצע ברברוסה לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס הממונע ה-39 במסגרת ארמיית הפאנצר השלישית. ב-15 ביולי 1941 קיבל פון פונק על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובמהלך הקרב על מוסקבה לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוסים ה-8, ה-56, וה-41 במסגרת ארמיית הפאנצר השלישית. בינואר 1942 הוכפפה הדיוויזיה לארמייה התשיעית כחלק מהקורפוסים ה-56, ה-41, וה-27 לסירוגין. ביוני נשלחה הדיוויזיה לצרפת לצורך מנוחה והתארגנות, והוכפפה לקורפוס ה-80, שהיה חלק מהארמייה השביעית, ולאחר מכן חלק מהארמייה הראשונה. ב-1 בספטמבר 1942 הועלה פון פונק לדרגת גנרל לוטננט, ובינואר 1943 לחמה הדיוויזיה בקרבות סביב סטלינגרד, בתחילה כחלק מקורפוס הפאנצר ה-48 במסגרת פלגת הארמייה הולידט, ולאחר מכן כחלק מקורפוס הפאנצר ה-3 במסגרת פלגת הארמייה פרטר-פיקו. בפברואר הוכפפה הדיוויזיה לארמיית הפאנצר הראשונה, ופעלה לסירוגין כחלק מקורפוסי הפאנצר ה-3 וה-40, וב-14 במרץ קיבל פון פונק את עיטור הצלב הגרמני בזהב. באפריל הוכפפה הדיוויזיה לפלגת הארמייה קמפף, כחלק מקורפוס הפאנצר ה-3, ולחמה עימה בקרב חרקוב השלישי ובקרב קורסק. ב-17 באוגוסט 1943 פרש פון פונק מתפקידו, וב-22 באוגוסט קיבל על פעולותיו בקרב קורסק תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
ב-7 בדצמבר 1943 מונה פון פונק למפקד הקורפוס ה-23, שהיה חלק מארמייה התשיעית, ולאחר מכן חלק מהארמייה השנייה במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, וב-2 בפברואר 1944 פרש מתפקידו. ב-1 במרץ 1944 הועלה פון פונק לדרגת גנרל חיל השריון, וב-5 במרץ מונה למפקד קורפוס הפאנצר ה-47, שהיה חלק מהארמייה השמינית במסגרת קבוצת ארמיות דרום שהפכה בסוף אותו חודש לקבוצת ארמיות דרום אוקראינה. ביוני הועבר הקורפוס לצרפת, והשתתף בקרבות המרים בנורמנדי. ב-21 באוגוסט מונה פון פונק למשך יומיים למפקד הארמייה השביעית, וב-4 בספטמבר נפצע באורח קשה בקרבות. ב-28 בפברואר 1945 פרש פון פונק לביתו, ובסוף המלחמה נפל בשבי הרוסי.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פון פונק שוחרר מהשבי רק בשנת 1955. לאחר שחרורו התגורר פון פונק בעיר פירזן, עד למותו ב-14 בפברואר 1979, והוא בן 87 שנים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנס פון פונק באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)