הנס שלמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנס קרייזינג
Hans Kreysing
General Hans Schlemmer 01.jpg
לידה 18 בינואר 1893
נסלוואנג, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בינואר 1973 (בגיל 80)
באד קרויצנאך, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19091945 (כ־36 שנים)
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל הכוחות ההרריים (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-134
מפקד הקורפוס ה-75
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הנס שלמרגרמנית: Johannes "Hans" Schlemmer;‏ 18 בינואר 189326 ביוני 1973) היה גנרל גרמני במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמר נולד בנסלוואנג בבוואריה ב-18 בינואר 1893, שהשתייכה לקיסרות הגרמנית, והיה בנו של קצין מכס ראשי. אחיו ארנסט פתח אף הוא בקריירה צבאית והגיע לדרגת גנרל-לויטננט. שלמר עצמו התחתן עם אגנס הופמן ב-1920. בשנת 1913 הוא הצטרף לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לגדוד ההנדסה הבווארי ה-2. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה עבר שלמר לרגימנט הארטילריה הבווארי ה-5 (אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד), ושירת בו כמפקד מחלקה וסוללה במהלך המלחמה. על פעולותיו במלחמה הוענקו לו עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, מסדר ההצטיינות הצבאי של בוואריה עם חרבות וכתר ואות הפציעה בשחור.

לאחר המלחמה הצטרף שלמר לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1934 הועלה שלמר לדרגת מיור, ובשנת 1935 הוא הוצב במשרד המלחמה של הרייך כראש אגף במשרד הנשק של הצבא. ב-16 במרץ 1937 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט, ולאחר פרשת בלומברג-פריטש ב-1938, הוא מונה לקצין מטה בפיקוד העליון של הצבא. ב-10 בנובמבר 1938 מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הארטילריה ההריית ה-111 באינסברוק, וב-27 באוגוסט 1939 הועלה לדרגת אוברסט.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמר פיקד על גדודו במהלך הפלישה לפולין, וב-25 בספטמבר 1939 מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-7, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-7, אותו הוביל במהלך המערכה על צרפת. במרץ 1941 הוא מונה למפקד פיקוד הארטילריה ה-148, אותו הוביל במהלך מבצע ברברוסה. מאמצע דצמבר 1941 פיקד על דיוויזיית הרגלים ה-134 בחזית המזרחית באזור מוסקבה וב-23 בינואר 1942 קיבל את עיטור הצלב הגרמני בזהב.

בפברואר 1942 הועלה לדרגת גנרל-מיור, וב-21 באפריל 1942 הוענק לו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. בתחילת 1943, שלמר הועלה לדרגת גנרל-לויטננט, וב-18 בינואר 1944 הוא קיבל תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. באפריל 1944 הוא מונה למפקד הקורפוס ה-75 באיטליה, אשר לחם לצד מרשל רודולפו גרציאני כחלק מפלגת הארמייה פון צנגן. בנובמבר אותה שנה הוא הועלה לדרגת גנרל הכוחות ההרריים, ובתום המלחמה הוא נפל בשבי צבא ארצות הברית.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמר שוחרר מהשבי ב-17 ביוני 1947, וב-3 באפריל 1950 התגרש מאשתו. לאחר מכן התגורר בבאד קרויצנאך, עד מותו ב-26 ביוני 1973.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנס שלמר בוויקישיתוף