הנקסוס (היאבקות מקצועית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנקסוס
WWE Nexus logo.svg
הלוגו הרשמי של הקבוצה
קבוצה
חברי הקבוצה ראה למטה
שם/שמות הנקסוס (2010)
הנקסוס החדשה (2011)
הברית של הנקסוס (2018)
תאריך הקמה 7 ביוני 2010 (כנקסוס)
3 בינואר 2011 (כנקסוס החדשה)
תאריך פירוק 27 בדצמבר 2010 (כנקסוס)
22 באוגוסט 2011 (כנקסוס החדשה)
שנות פעילות 2011-2010, 2018 (איחוד)

הנקסוסאנגלית: The Nexus; בינואר 2011, שמה שונה לנקסוס החדשה) הייתה קבוצת היאבקות מקצועית אשר הופיעה בארגון ההיאבקות האמריקאי, ה-WWE כחלק מתוכנית הדגל של הארגון, Raw, מה-7 ביוני 2010 ועד ל-22 באוגוסט 2011. הקבוצה הורכבה ממתאבקים שהתחרו בעונה הראשונה של NXT. במהלך 14 החודשים של קיום הקבוצה, דייוויד אוטונגה היה החבר היחיד ששירת את הקבוצה בכל התקופה. המטרה הראשונית שלהם הייתה להשיג חוזים ב-WWE עבור כל חברי הקבוצה, חוץ מהמנהיג המקורי, וייד בארט, שכבר קיבל חוזה ב-WWE עקב זכייתו בתחרות NXT. לאחר NXT, הקבוצה התרכזה בלתקוף את הרוסטר של Raw (ובשני מקרים גם את הרוסטר של סמאקדאון), כשבלב התקיפות נמצא אלוף ה-WWE דאז, ג'ון סינה. סינה בעל כורחו הפך להיות אחד מחברי הנקסוס לאחר שהפסיד לוייד בארט באירוע גיהנום בכלוב לאחר הסחת דעת של האסקי האריס ומייקל מקגיליקטי. כתוצאה מכך, הוא הצטרף לשורות נקסוס ב-25 באוקטובר 2010 במסגרת התוכנית Raw. לעומת זאת, סינה הודח מהקבוצה עקב פיטוריו לאחר שבארט הפסיד באירוע סדרת ההישרדות לרנדי אורטון בקרב על אליפות ה-WWE בנובמבר 2010, אך בארט הצליח להשיב את סינה להיות חלק פעיל מהרוסטר חודש בלבד לאחר מכן. ב-3 בינואר 2011, בארט הוגלה מהקבוצה לאחר שהפסיד בקרב כלוב משולש נגד אורטון ושיימוס אשר קבע את זהות הטוען לכתר לאליפות ה-WWE, כשעל הכף הונחה בנוסף ההנהגה של בארט את הקבוצה. בארט הפסיד לסינה בקרב כיסאות באירוע TLC: שולחנות, סולמות וכיסאות בדצמבר 2010 לאחר הסחת דעת מCM פאנק. פאנק הפך להיות המנהיג החדש של הקבוצה בינואר 2011 ושינה את שם הקבוצה ל"נקסוס החדשה" כדי להרחיק עצמה מהזהות הקודמת שהנהיגה אותה. במהלך קיומה, הקבוצה זכתה שלוש פעמים באליפות הזוגות של ה-WWE, בעוד שפאנק זכה באליפות ה-WWE בקרב האחרון שלו בקבוצה באירוע כסף בבנק.

הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בפברואר 2010 בפרק של התוכנית ECW, היושב ראש של ה-WWE, וינס מקמהן הודיע ש-NXT תחליף את ECW ברשת Syfy כשהאחרונה סיימה את שידוריה ב-16 בפברואר. NXT תוארה כ"אבולוציה של היסטוריית הטלוויזיה של ה-WWE". הרעיון של הקבוצה היה שכל חבר בה היה משתתף (או "טירון") בעונה הראשונה של התחרות NXT, שחיברה את כישרונות מחלקת הפיתוח של ה-WWE באותה התקופה, FCW, לתחרות שבה ימצא הכוכב הבא של ה-WWE בעזרת מתאבקים מנוסים ששימשו כמדריכים (או "מקצוענים").[1] ב-1 ביוני 2010, וייד בארט הוכתר לזוכה של העונה, וכתוצאה מכך הוא קיבל חוזה ב-WWE וקרב על אליפות באירוע שלם וצפה לפי בחירתו, בעוד שהאחרים נשארו מחוסרי עבודה.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה ותקיפות הצוות של ה-WWE[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקסוס באירוע סאמרסלאם

ב-7 ביוני 2010 במסגרת הפרק "Viewer's Choice" של התוכנית Raw, הקבוצה ערכה את הבכורה שלה כאשר היא ענדה סרט על הזרוע עם האות N במהלך הקרב המרכזי שבו ג'ון סינה התחרה נגד CM פאנק לאחר שהמנהיג של קבוצת ה-Straight Edge Society זכה ב-45% מבחירת הצופים. בארט, שהגיח דרך רמפת הכניסה לזירה, הוביל את הקבוצה, שנכנסה דרך הקהל וקפצה מעל המעקה בתקיפה על ג'ון סינה, CM פאנק, לוק גאלוס, חבר היכל התהילה ג'רי לולר, מאט סטרייקר (שהצטרף ללולר ומייקל קול בצד הזירה כדי לבשר על התוצאות), ג'סטין רוברטס (שהיה הכרוז של Raw באותה תקופה), מארק ייטון (המשגיח על הזמן) ועל שאר אנשי הצוות של ה-WWE. מיותר לציין שהקבוצה הרסה את כל מה שמסביב לזירה, כולל הזירה עצמה. במהלך התקיפה, דניאל בריאן חנק את רוברטס עם העניבה שלו, וכאות של חוסר כבוד ירק בפניו של סינה. מעשים אלה הובילו לפיטורים של בריאן ב-11 ביוני, כשה-WWE חשו שמעשים אלו היו יותר מדי אלימים בניגוד ללוח השידורים של התוכנית שהיא TV-PG (תוכנית המכילה תוכן אינו הולם לילדים צעירים כמו שפה, תוכן מיני, אלימות ועוד). כחלק מהעלילה ומניעת סיבת הפיטורים האמיתית, ההיעדרות של בריאן הוסברה על ידי בארט כחרטה על מעשיו, וכתוצאה מכך הוא הודח מהקבוצה. נקסוס מיתגה את עצמה כקבוצה המרכזית ב-Raw, המורכבת מדמויות בלתי חביבות על הקהל (דמויות אלה נקראות בשפת ההיאבקות המקצועית בשם "היל"), לאחר שתקפו מתאבקים ואגדות כמו ריקי סטימבוט, דאסטי רודס, הג'נרל מנג'ר של Raw, ברט הארט, ובעיקר ג'ון סינה.

לאחר התקיפה על הארט, מקמהן הסיר את הארט מתפקידו עקב "פציעותיו", ובמקומו מינה ג'נרל מנג'ר חדש, שזהותו נשמרה כאנונימית מפחד שיתכן וגם הוא יותקף כמו הארט. התקשורת היחידה עם הג'נרל מנג'ר הייתה דרך מיילים שאותם הקריא "הדובר הרשמי", מייקל קול.

הפיוד נגד ג'ון סינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקסוס בתקיפה על חבר היכל התהילה, ריקי סטימבוט, 21 ביוני 2010

במהלך הקיץ של שנת 2010, נקסוס נמצאה בפיוד נגד ג'ון סינה. בהתחלה, סינה נאלץ להתחרות בקרב האנדיקאפ 7 נגד 1 ב-Raw, אך סינה תקף את דארן יאנג, שבעקבות פציעה הוסר מהקרב. הקרב הפך להיות קרב האנדיקאפ 6 נגד 1, שבכל מקרה הנקסוס ניצחה. באירוע כסף בבנק, שנערך ב-18 ביולי 2010, הנקסוס ניסתה להתערב בקרב הכלוב על אליפות ה-WWE בין שיימוס לבין ג'ון סינה, אך שיימוס וסינה הצליחו להדוף אותם ולגרום להם להתרחק, כששיימוס רשם ניצחון על סינה ושמירה על התואר. באירוע סאמרסלאם, הנקסוס התחרו נגד קבוצת ה-WWE שכללה את סינה, ברט הארט, כריס ג'ריקו, אדג', ג'ון מוריסון, R-Truth ודניאל בריאן (שהוחתם בחזרה לארגון), בקרב שבו קבוצתו של סינה ניצחה לאחר שהוא הצמיד לניצחון את בארט ואת גבריאל. לפי דיווחים מצד ג'ריקו ואדג', התיכנון המקורי היה לתת לבארט לצאת עם ידו על העליונה, אך סינה ביקש להפוך את תוצאת הקרב לטובתו. לילה לאחר מכן בתוכנית Raw, הנקסוס פדתה את סעיף הקרב החוזר שלה, כשהפעם חברי הקבוצה התחרו נגד קבוצת ה-WWE בשבעת קרבות יחידים (חוץ מהארט, שהוחלף על ידי אורטון). התנאי של קיום הקרבות היה שאם חבר נקסוס מפסיד בקרב שלו, הוא יוגלה אוטומטית מהקבוצה. יאנג היה חבר הקבוצה היחיד שכשל במשימתו, כשהפסיד בקרב המרכזי לסינה. לפיכך, הנקסוס תקפו את יאנג, כשכל אחד ביצע את מהלך הסיום שלו על יאנג, שהוגלה מהקבוצה.

במופע שהתרחש בהוואי, שלא שודר בטלוויזיה, ב-18 באוגוסט 2010, סקיפ שפילד שבר את הקרסול שלו במהלך קרב זוגות לצד אוטונגה נגד שושלת הארט (דייוויד הארט סמית' וטייסון קיד), במה שגרם לו להיעדרות מפעילות במשך שנתיים. עקב כך, הוא עזב את הנקסוס, כשנשארו חמישה חברים בקבוצה בחודש ספטמבר. ב-19 בספטמבר באירוע לילה של אלופים, בארט פדה את קרב האליפות שהובטח לו לאחר שזכה בעונה הראשונה של NXT. קרב זה היה קרב הדחות משושה על אליפות ה-WWE שבה החזיק שיימוס. בארט הודח על ידי אורטון, שלאחר מכן הוכתר כזוכה בקרב וכאלוף החדש.

הנקסוס לאחר ציורפם של האסקי האריס ומייקל מקגיליקטי, 25 באוקטובר 2010

ב-3 באוקטובר 2010 במסגרת האירוע גיהנום בכלוב, בארט וסינה התחרו אחד נגד השני כשהתנאי היה שאם בארט ינצח סינה יהיה חייב להצטרף לנקסוס, אך אם סינה ינצח או שאחד מחברי הקבוצה יתערב, הקבוצה תתפרק לצמיתות. לאחר הפרעה מצידם של האסקי האריס ומייקל מקגיליקטי, שהצטרפו לנקסוס ב-25 באוקטובר 2010 כתגמול, בארט הצליח לנצח בקרב ולשמור על קיום הקבוצה, בעוד שסינה הוכרח להצטרף לקבוצה. לילה לאחר מכן בתוכנית Raw, מייקל טארבר צוות לשורות סינה, שתקף את אותו טארבר. באחד הקטעים בתוכנית, בארט אמר שהוא תיכנן גם ככה להדיח את טארבר מהקבוצה ולמעשה סינה החזיר לו טובה כשהוא תקף את טארבר, מה שסימן את סוף דרכו של טארבר בקבוצה (במציאות, טארבר נאבק בפציעה במפשעה ולאחר מכן שוחרר מהחוזה שלו ביוני 2011). הג'נרל מנג'ר האנונימי של Raw ציין שסינה יאלץ לכבד את הקבוצה ולקבל פקודות מבארט, או שהוא יפוטר. בארט ציווה על סינה לעזור לו לנצח בקרב הבאטל רויאל שקבע את זהות המועמד לתואר אליפות ה-WWE של אורטון, כשבארט וסינה נשארו אחרונים בקרב, בארט ציווה על סינה להדיח את עצמו. לסינה לא נשארה ברירה והוא אכן הדיח את עצמו, מה שגרם לבארט לנצח בקרב ולהפוך לטוען לכתר. באירוע בראגינג רייטס, שנערך ב-24 באוקטובר, הנקסוס זכו בתואר האליפות הראשון שלהם ב-WWE כשדייוויד אוטונגה וג'ון סינה ניצחו את קודי רודס ודרו מקינטייר וזכו באליפות הזוגות של ה-WWE. בקרב המרכזי, בארט ניצח את אורטון כתוצאה מפסילה, שנגרמה על ידי סינה. אותו סינה נבחר על ידי בארט לשמש כשופט המיוחד בקרב החוזר שלו נגד אורטון על התואר באירוע סדרת ההישרדות, כשהוא הצהיר שאם הוא לא יזכה בתואר, סינה יפוטר, אך אם בארט ינצח את אורטון, סינה יהיה חופשי מכל האחריות שלו לקבוצת הנקסוס. לילה לאחר בראגינג רייטס בפרק של התוכנית Raw, וייד בארט רצה לשמור על תואר אליפות הזוגות בתוך הקבוצה, אך עם חברי קבוצה אחרים שישמשו כאלופים. לכן, הוא הכריח את אוטונגה לשכב ולאפשר להית' סלייטר וג'סטין גבריאל להצמיד אותו ולהפוך לאלופי הזוגות החדשים.

ב-5 בנובמבר בפרק של התוכנית סמאקדאון, אוטונגה שפיקפק במנהיגותו של בארט במהלך השבועות האחרונים, הוביל את גבריאל, האריס, מקגיליקטי וסלייטר לפלישה לתוכנית סמאקדאון, כשהחמישייה הפריעו בקרב בין אלברטו דל ריו לאדג', אך לאחר מכן נוצחו בקרב המרכזי של התוכנית שהיה חמישה נגד חמישה על ידי אדג', דל ריו, ביג שואו, קיין וקופי קינגסטון. בארט לא אישר את ההחלטה של אוטונגה להנהיג את הנקסוס בסמאקדאון ולפיכך הוא נאלץ להגן על המקום שלו בקבוצה שבוע לאחר מכן בתוכנית סמאקדאון. ב-12 בנובמבר בפרק של התוכנית סמאקדאון, הודות להסחת דעת מצד קיין, אוטונגה ניצח את אדג' בקרב חוטבי עצים ובכך שמר על מקומו בקבוצה. באירוע סדרת ההישרדות, שנערך ב-21 בנובמבר, אורטון שמר על התואר לאחר שהצמיד את בארט לניצחון, וכתוצאה מכך סינר פוטר מה-WWE (כחלק מהעלילה) והוגלה מקבוצת הנקסוס. למרות זאת, סינה המשיך להופיע בתוכנית Raw במהלך השבועות שבאו לאחר מכן, גרם להפרעה בקרבות של הנקסוס ואף תקף אותם כשהוא גרם לאיבוד חגורות אליפות הזוגות של סלייטר וגבריאל לסנטינו מארלה ו-ולדימיר קוזלוב במהלך קרב הדחות זוגות מרובע ב-6 בדצמבר בפרק של התוכנית Raw. מאוחר יותר באותו הערב, סינה הודיע לנקסוס שהתקיפות שלו על חברי הקבוצה אולי יפסקו, רק בתנאי שבארט ישכור אותו בחזרה לארגון. חברי קבוצת הנקסוס רצו שהתקיפות של סינה עליהם יפסקו ואף איימו לגרש את בארט מהקבוצה, אם הוא לא ישכור את סינה מחדש. שבוע לאחר מכן, בארט שכר את שירותיו של סינה מהחשש שלו להיות מגורש מהקבוצה אך רק בשני תנאים: האחד, שסינה יתחרה נגד אוטונגה בקרב המרכזי, והאחר שבארט וסינה יתחרו אחד נגד השני בקרב כיסאות במסגרת האירוע TLC: שולחנות, סולמות וכיסאות. באירוע זה, שנערך ב-19 בדצמבר, סינה ניצח את בארט.

הנקסוס החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – The Corre
לאחר הגלייתו של בארט מקבוצת הנקסוס החדשה, CM פאנק נבחר להיות המנהיג החדש של הקבוצה, כשמקגיליקטי נמצא ברקע התמונה

ב-3 בינואר 2011 בפרק של התוכנית Raw, הנקסוס הכריזה בצורה מעורפלת לאחר חודשים של תקיפות חוזרות ונשנות על סינה וצוות ה-WWE שהיא תחת "הנהגה חדשה", כשפאנק התגלה כמנהיג החדש של הקבוצה, לאחר שהשיג את מקומו בשל הפסדו של בארט בקרב כלוב משולש לאורטון ושיימוס הודות לפאנק בעצמו. בעקבות זאת, בארט הוגלה מהקבוצה, שנקראה עתה "נקסוס החדשה" כדי להרחיק עצמה מההנהגה הקודמת. לאחר שגבריאל וסלייטר סירבו להכות אחד את השני בעזרת מקלות במבוק לפי פקודותיו של פאנק כחלק מטקס החניכה, השניים עזבו את הקבוצה שבוע לאחר מכן בתוכנית Raw. עזיבה זו איפשרה להם להצטרף לשורות בארט ואלוף ECW, איזיקיאל ג'קסון כקבוצה שנקראה The Corre, בעוד שהאריס, מקגיליקטי ואוטונגה נענו לפקודות פאנק ונשארו בקבוצתו. ב-17 בינואר בפרק של התוכנית Raw, מייסון ריאן הצטרף לנקסוס החדשה, לאחר שתקף את פאנק וסינה בקרב ביניהם. לאחר הקרב, פאנק העניק לריאן את סרט הזרוע של הנקסוס החדשה. באירוע הרויאל ראמבל, הנקסוס החדשה הפריעו לאורטון בקרב החוזר שלו על התואר נגד המיז ולמעשה גרמו לו להפסיד, מה שגרם לאורטון לפתח פיוד נגד הקבוצה. במהלך השבועות שבאו לאחר מכן, אורטון בעט בראשם של כל אחד מחברי הקבוצה. כחלק מהעלילה, הבעיטות לראש היו כל כך קטלניות שהן גרמו לפציעת המתאבק. פאנק ואורטון התחרו אחד נגד השני ברסלמניה 27 ובאירוע חוקי אקסטרים, שבשני המקרים אורטון ניצח את פאנק. ב-23 במאי בפרק של התוכנית Raw, הודות להסחת דעת מצד דל ריו, מקגיליקטי ואוטונגה ניצחו את ביג שואו וקיין וזכו באליפות הזוגות של ה-WWE.

צמדים והפירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 ביוני 2011 במסגרת הפרק "Power to the People" של התוכנית Raw, פאנק היה מתוכנן להיות הטוען לכתר לאליפות ה-WWE של סינה, אך במקום הוא נאלץ להתחרות בקרב משולש נגד אלברטו דל ריו וריי מיסטיריו כשסוג הקרב שהקהל בחר היה ספירות בכל מקום. בקרב זה פאנק ניצח וחשף שהחוזה שלו יפוג תוקף באירוע כסף בבנק, שבו יתחרה נגד סינה על אליפות ה-WWE. שבוע לאחר מכן בתוכנית Raw, נודע שריאן ספג פציעה במהלך סוף השבוע ושהוא עזב את הקבוצה. באותו הערב, פאנק התנהג בחוסר כבוד, קטע את שון מייקלס והזכיר לו שברגע שהחוזה שלו יגמר באירוע כסף בבנק, זאת תהיה הפעם האחרונה שה-WWE יראו אותו ואת אליפות ה-WWE. פאנק הצליח לרשום ניצחון על סינה ב-17 ביולי 2011 באירוע זה וזכייה בתואר. כתוצאה מכך, האליפות הוחזקה על ידי אחד מחברי הקבוצה בערב האחרון של קיומה. חברי הקבוצה האחרונים תיפקדו כצמדים, שענדו את הסרט של נקסוס עד ה-1 באוגוסט 2011, ולאחר מכן ללא הסרט עד ל-22 באוגוסט 2011, התאריך שבו הקבוצה התפרקה סופית.

איחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקסוס התאחדו בטורניר מלכי השלישיות של ארגון ההיאבקות Chikara. שלושת המתאבקים שייצגו את נקסוס בטורניר זה היו פרד רוסר (דארן יאנג לשעבר), מייקל טארבר ו-PJ בלאק (ג'סטין גבריאל לשעבר).

חברי הקבוצה לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר הקבוצה הצטרף עזב
וייד בארט 7 ביוני 2010 3 בינואר 2011
דניאל בריאן 7 ביוני 2010 11 ביוני 2010
דארן יאנג 7 ביוני 2010 16 באוגוסט 2010
סקיפ שפילד 7 ביוני 2010 18 באוגוסט 2010
מייקל טארבר 7 ביוני 2010 4 באוקטובר 2010
ג'סטין גבריאל 7 ביוני 2010 10 בינואר 2011
הית' סלייטר 7 ביוני 2010 10 בינואר 2011
דייוויד אוטונגה 7 ביוני 2010 22 באוגוסט 2011
ג'ון סינה 3 באוקטובר 2010 21 באוקטובר 2010
האסקי האריס 25 באוקטובר 2010 31 בינואר 2011
מייקל מקגיליקטי 25 באוקטובר 2010 22 באוגוסט 2011
CM פאנק 27 בדצמבר 2010 17 ביולי 2011
מייסון ריאן 17 ביוני 2011 26 ביוני 2011

ציר הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הישגים במגזין ההיאבקות "Pro Wrestling Illustrated - PWI" :
    • פיוד השנה (2010) נגד ה-WWE‏
    • המתאבקים השנואים של השנה (2010)
    • טירון השנה (2010) - דייוויד אוטונגה
  • הישגים בארגון ההיאבקות "World Wrestling Entertainment - WWE" :

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנקסוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]