הנרגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הנרגן או קשה הלביוונית קלאסית: Δύσκολος) הוא מחזה מאת מנאנדרוס.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המחזה, מספר האל פאן, אל היערות, על הנפשות הפעולות. קנימון הוא איכר עני קשה יום, מיזנתרופ שגר בכפר פילי באתיקה. אשתו של קנימון, שלא יכלה לשאת את אופיו של בעלה עזבה עם בנה, גורגיאס והותירה את בתה, מירריני, עם אביה. מירריני היא טובת לב ולכן פאן רוצה לעשות עמה חסד. הוא גורם לסוסטראטוס, עשיר, להתאהב בבתו של קנימון ממבט ראשון. סוסטראטוס מנסה בלווי של חברו אייריאס ועבדו פיריאס, לדבר עם קנימון ולבקש את ידה אך נכשל.

במקביל, אמו של סוסטראטוס מבקשת לעלות קורבן. הטבח סיקון מבין כי חסרה לו יורה ולכן שולח את עבדו, גיטאס לשאול את הכלי מקנימון. כמנהגו של קנימון הוא מסרב.

סימיכי, השפחה הזקנה שגרה עם קנימון מפילה דלי לבאר. מירריני באה לעזרת וכך גם סוסטראטוס. דאוס, עבדו של גורגיאס (אחיה של מירריני) חושד בכוונותיו של סוסטראטוס וחולק מידע זה עם גורגיאס. גורגיאס מאמין כי כוונותיו של סוסטראטוס רציניות ומוכן לעזור לו להשיג את ידה של מירריני. הוא יועץ לו שיעדור את האדמה כאחד האיכרים הפשוטים כדי שישא חן בעיני קנימון.

קנימון מנסה להעלות את הדלי מן הבאר בכוחות עצמו אך נופל לבאר. גורגיאס וסוטראטוס מצילים את הזקן מהבאר והוא מאשר את הנישואים לבתו. סוסטראטוס משכנע את אביו לאשר את הנישואים למירריני, ואף להשיא את אחותו לגורגיאס.

מאפיינים מהקומדיה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרולוג מופיע האל פאן, אל יער שחציו תיש וחציו אדם. המחזה כולל אקספוזיציה המקלה על הקהל להבין את העלילה. בתו של קנימון היא טובת לב למרות אופיו של אביה. בניגוד לטרגדיות, יש במחזה קשר בין התנהגות מוסרית של בני האדם לבין דאגה מצד האלים, וכך פאן דואג לגרום לסוסטראטוס להתאהב בנערה. באופן זה מצליח מנאנדרוס להפוך את ההתאהבות ליסוד פנטזי (אחד מיסודות הקומדיה היוונית החדשה) סביר שנעשה בידי התערבות אלוהית. בנוסף, אנו רואים במחזה שני מקרים של שבירת האשליה. הפניה של האל לקהל להמשיך ולצפות היא שבירת האשליה הדרמטית, וכן התחפשות סוסטראטוס לעני מזכירה את רעיון התיאטרון.

העבד פיריאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. סצנות קבועות (Stock Scene) - העבד הרץ היא סצנה קבועה. מצד אחד הסצנה יוצרת מתח אך מצד שני מצחיקה.
  2. השחקן המרכזי אשר דואג לעדכן את האח, גורגיאס.
  3. מאיר את דמותו של קנימון בתור מיזנתרופ שמוכן לפגוע באינטרסים האישים שלו (כמו זריקה של אגסים על פיריאס).
  4. הדמות שמחוברת לקרקע.

מידה כנגד מידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה מציג סוג של קארמה, אם האדם הוא טוב התנהגותו תוביל אותו לזכות בטוב באופן טבעי ולהפך. זו הסיבה לכך שהמהפך הקומי מלמד אותנו כי יש לנהוג בהוגנות לאלו שאינם נסבלים ולכן בסוף המחזה קמנרון משנה את התנהגותו.

  1. בתו של קנמון מוצגת כטובת לב למרות אופיו של אביה ולכן פאן יוצא לעזרתה. אופי האדם מוצג כחזק מהסביבה בו האדם נמצא ולכן לכסף אין מקום במשוואה - מי שטוב, יקבל טוב.
  2. סוסטראטוס הוא אדם טוב ולכן מגיע לו לקבל טובה. אופיו מאפשר לו להתגבר על המכשולים שעומדים לפניו כדי לקבל את אהובתו.
  3. סוסטראטוס אומר, בסיום המחזה, שיש קשר בין עמלה לתוצאה שכן הוא היה מוכן להתחפש לעני כדי לזכות באהובה והוא זכה בה.
  4. קנמרון הוא קמצן ולכן נופל לבור. אם הוא לא היה מתקמצן כל כך היה לוקח חבל ומונע מעצמו את האסון.
  5. קמנרון גס לעבד ולטבח בתחילת היצירה ולכן בסוף היצירה הם אלו שמציקים לו.
  6. הנימפות מענישות את קמנרון שמנע את הפולחן שלהן.

אהבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האהבה עומדת במרכזה של הקומדיה היוונית החדשה.

  1. פאן גורם לסוסטראטוס להתאהב.
  2. ההתאהבות היא ממכרת וגורמת לסוסטראטוס להיות חסר אונים.
  3. האהבה משנה את מי שאתה אך מצד שני האהבה היא אתה במיטב האותנטיות שלך.
  4. על אף ההסתברות הנמוכה, העובדה כי סוסטראטוס התאהב ממבט ראשון במירריני, גרם לשינוי חייה של מירריני.
  5. אהבה גורמת לאדם לותר על הכל, כסף, כבוד ועוד, בשביל משהו שאינך באמת מכיר אותו.
  6. הירוס גאמוס - הסיום נגמר בנישואים כפולים.

תרגומים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]